קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
חיים תחת כיבוש

כותרתתאורתאריך
ע"פ עורך הדין שביקר אתמול את העצור המנהלי שובת הרעב, העיתונאי מוחמד אלקיק, עולה חשש כבד כי בי"ח העמק מפעיל לחצים לא ראויים כלפיו, תוך הפרות של האתיקה הרפואית באשר לטיפול בשובתי רעב. מסיבות אלו פנתה ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם לבית החולים בדרישה כי יובהר לה האם אכן הופעלו על אלקיק לחצים קשים להפסקת השביתה, האם נכפה עליו טיפול רפואי בניגוד לרצונו, ומדוע אין הרופאים מוחים כנגד כבילתו למיטה. לפני מספר ימים הדגיש בית החולים העמק כי מעולם לא ביצע האכלה בכפייה ואין בכוונתו או ברצונו לעשות זאת כעת. ואולם, האכלה בכפייה היא היבט אחד - חמור במיוחד אך לא יחידי - של הטיפול בשובתי רעב. השימוש בכפייה מחבל ביחסי האמון בין המטופל לצוות הרפואי, ועלול להחריף את מצבו. 24/1/2016
עלה התאנה נכנע. המסך יורדגדעון לוי, haaretz הימין והמתנחלים חגגו כמובן את האירוע: עוד מאחז נפל בידיהם. "עובדה בידיהם". הם כבר השוו את פעיל השמאל עזרא נאווי, שהוקלט אומר שהוא מתכוון להסגיר סוחר קרקעות פלסטיני לידי הרשות הפלסטינית — לרוצחי דומא, לא פחות. נודעים בחרדתם לחיי הפלסטינים, הזדעזעו נציגי הימין והמתנחלים מדבריו של נאווי. אבל הימין הוא לא הסיפור. הסיפור הוא איך חדר הווירוס הקטלני של הסחת הדעת בשירות התעמולה גם אל המאחז הכמעט אחרון של העיתונות האמיתית במדורת השבט. איך הצליח ארגון ימין מקרתיסטי, שמניעיו ברורים (ושפלים) ומקורותיו עלומים, לפתות בקלות שכזאת עיתונאים מוערכים כאילנה דיין ועומרי אסנהיים. איך מצטרפת ספינת הדגל אל אחרוני הבן-דרור ימינים של תעמולת הכזבים וההסחה, שמחופשת לעיתונות. למה עשתה זאת "עובדה"? היא עשתה זאת כי אין כמותה להתאים עצמה לרוח הזמן, סוד הישרדותה על פני 22 שנים. וכשהזמנים אפלים, גם "עובדה" באפילה.16/1/2016
...
אין מעמדות מול הירי: שני פלסטינים, אחד עשיר ואחד עני, נהרגו מ-14 כדורים במחסוםגדעון לוי ואלכס ליבק, haaretz היבואן העשיר סעיד אבו אל־וופה והסטודנט העני עלי אבו־מריאם לא הכירו זה את זה, אך הם נהרגו יחד בשבת בבוקר במחסום בקעות. האם ניסו לבצע פיגוע? אולי רק אחד ניסה? או שהם פשוט היו שם? סעיד עזב את הבית בסביבות חמש בבוקר ונסע לבדו, כרגיל. בכפר פרעה, לפני הכניסה לבקעה, עוד ראוהו נוסע לבדו. האם אסף מישהו בדרך? שאהר אומר שייתכן שעשה כן, בשל הקור והגשם הכבד — בדרך כלל לא נהג אחיו לאסוף טרמפיסטים. בסביבות שש בבוקר הגיע למחסום בקעות. כעבור כשעה התקשרו אל שאהר ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים ושאלו אותו מי נהג במרצדס המסחרית של החברה, שנעצרה במחסום. שאהר יצא מיד לכיוון בקעות, לבו ניבא לו רע. המחסום היה סגור. המרצדס עמדה באמצע המחסום, במקום שבו עומדים בדרך כלל החיילים, והיא שלמה. רק שני חלונותיה הקדמיים משני צדיה מנופצים. לאחר שהציג את עצמו נתנו לו החיילים להתקרב. גופה היתה מונחת לצד המכונית. הוא הבין מיד שזו גופת אחיו המת.16/1/2016
...
הידרדרות במצבו של עיתונאי פלסטיני ששובת רעב בשל מעצרו המנהלינעם רותם, mekomit עם כניסתו של היום ה-46 לשביתת הרעב של העציר המנהלי מחמד אלקיק, מדווח עורך דינו, אשרף אבו סנינה, על התדרדרות נוספת במצבו, וכי הוא החל להקיא ולהשתין דם. לדבריו, אלקיק איבד את היכולת לדבר או ללכת, והוא מתקשר בקושי בעזרת סימנים. למרות זאת הוא אזוק למיטתו בבית החולים "העמק" בעפולה בשתי רגליים וביד אחת במשך 24 שעות ביממה. אחד התסמינים של שביתת רעב מלאה הוא סכנה של מוות פתאומי לאחר כ-7 שבועות, ואלקיק כבר נמצא בטווח הסכנה לחייו. עורך דינו של מוחמד אלקיק השובת רעב כבר 46 ימים ומאושפז בבית החולים "העמק" מדווח כי הוא איבד את היכולת לדבר או ללכת. למרות זאת הוא אזוק למיטתו בשלוש גפיים. בקרוב עשויה לעלות על הפרק שאלת ההזנה הכפיה16/1/2016
מניפולציה של אנשי הימיןעמוס גבירץ, hagada התגובה הראשונית שלי לתוכנית "עובדה" בערוץ 2 ששודרה ב-7 בינואר האחרון הייתה הסתייגות ממעשהו של עזרא נאוי. להסגיר אדם, שניתן להניח, שיעבור עינויים נוראים, ויוצא להורג, זה דבר נורא. אני לא הייתי עושה זאת. במחשבה שנייה, הבנתי את המניפולציה שאילנה דיין וצוותה נפלו לתוכה. להביא עדות של איש ימין קנאי שהתחזה לאיש שמאל, כדי להפליל אנשי שמאל. זה לא ראוי בעיניי. אנשי השמאל נאבקים באנשי הימין – השודדים אדמות לא להם משכניהם הפלסטינים – שנים רבות. את זה כמובן לא הראו.16/1/2016
האיחוד האירופי שוקל לתבוע פיצויים מישראל על הריסת מבנים לבדואים בשטח E1יהונתן ליס, haaretz האיחוד האירופי שוקל להגיש תביעת פיצויים נגד מדינת ישראל בשל הריסת מבנים שתרמו מדינות האיחוד לבדואים ופלסטינים בשטח E1 כחלק מסיוע הומניטארי. כך מסרה אתמול מנהלת מחלקת ארגונים אירופיים באגף אירופה של משרד החוץ, אביבית בר אילן, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "בנייה בלתי חוקית דינה להיהרס, ישראל לא מקבלת את הפרשנות של האיחוד שמדובר בסיוע הומניטארי", אמרה בר אילן, אך סירבה להציג מידע נרחב יותר בנוגע לדיאלוג המתנהל בין משרד החוץ לשגריר האיחוד האירופי בישראל — כיוון שהדיון בוועדה לא היה מסווג. עוד נמסר בדיון כי באוגוסט האחרון הרסה המדינה 13 מבנים בדואיים בשטח, ובשבוע שעבר הרסה חמישה נוספים והוחרמו האוהלים שקיבלו התושבים כתרומה יום למחרת. הדיון בוועדה עסק בהתרחבות הבנייה הבלתי חוקית של בדואים בתחומי E1, שטח בן 12 קמ"ר בחלקה המערבי של מעלה אדומים. האיחוד האירופי וארגוני סיוע בינלאומיים מקדישים בשנים האחרונות חלק ניכר מפעילותם ההומניטארית והדיפלומטית לשטח C. לטענתם, האיסורים הישראליים על חיבור יישובים פלסטיניים לתשתיות מים, חשמל ותחבורה — מנוגדים לחובת ישראל ככובש. את התוכניות לפנות בדואים וליישבם ביישובי קבע מגדיר האיחוד האירופי כטרנספר ועקירה בכפייה, האסורים על פי החוק הבינלאומי. 15/1/2016
...
החרם מתרחב לארה"ב: קרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית משכה השקעותיה מבנקים ישראליים ברק רביד, haaretz בכנסייה בארה"ב חברים יותר משבעה מיליון בני אדם וקרן הפנסיה שלה מחזיקה נכסים בשווי יותר מ-20 מיליארד דולר. היא הודיעה שתמשוך השקעותיה משורת חברות ישראליות עקב "מעורבות בהפרת זכויות אדם". ההחלטה למשוך השקעות מהבנקים הישראליים התקבלה ככל הנראה על רקע מעורבותם במימון בנייה בהתנחלויות בגדה המערבית. כחלק מההחלטה יוכנסו ל"רשימה השחורה" גם חברת הציוד הביטחוני אלביט מערכות על רקע שימוש במוצריה בשטחים וכן חברת שיכון ובינוי על רקע מעורבותה בבנייה בהתנחלויות. החלטת קרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית נחשבת לחריגה יחסית בשל העובדה שמהלכים מסוג זה בוצעו בשנים האחרונות בעיקר על ידי קרנות פנסיה באירופה. מדובר באחת ההחלטות המשמעותיות ביותר עד היום של גוף אמריקאי בכל הנוגע להטלת סנקציות על חברות ישראליות בגלל פעילות בשטחים. 15/1/2016
...
הוריו של מוחמד אבו חדיר לבית המשפט: להרוס את בתי הרוצחים, כמו שעושים לערביםניר חסון, haaretz אביו ואמו של מוחמד אבו חדיר העידו היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת הטיעונים לעונשם של שני הקטינים שהורשעו ברצח. "הבן שלי היה כל החיים שלי", אמרה האם, סוהא אבו חדיר. היא פנתה בבכי אל הרוצחים ואמרה: "מוחמד בגיל שלכם. למה עשיתם את זה?". האב דרש מבית המשפט להורות על הריסת בתיהם של הרוצחים, "כמו שעושים לערבים". רוצחיו של אבו חדיר חטפו אותו סמוך למסגד בשכונת שועפט במזרח ירושלים, הכו אותו, חנקו ולבסוף הציתו אותו למוות ביער ירושלים. בעקבות הרצח פרץ במזרח ירושלים גל הפגנות אלימות. השלושה נתפסו כמה ימים לאחר מכן, הודו בחקירתם בשב"כ במעשה ושחזרו אותו. "הם שרפו אותו פעם אחת, אבל אנחנו נשרפים כל יום", אמר האב. 15/1/2016
...
נתניהו, בנט ושקד מלבים את אש הפאשיזם בישראלאורי משגב, haaretz זה לא באמת משנה למה נשרפו משרדי בצלם בירושלים. זו הדמוקרטיה הישראלית שעולה באש. הכל עובד לפי הספר, בהתאם למתכון היסטורי. הסיפור הזה לא "קורה במשמרת" של בנימין נתניהו, נפתלי בנט ואיילת שקד; הוא מתרחש בהנהגתם ובהובלתם הישירה. מדובר בראש הממשלה, בשר החינוך, בשרת המשפטים. זה לא "סמלי", גם לא מקרי. זו האמת בהתגלמותה. איך זה עובד? בדיוק כפי שזה עבד במאה הקודמת בדמוקרטיות שהתפרקו מנכסיהן. באמריקה ("מקרתיזם"). באיטליה ("פאשיזם"). בגרמניה ("נאציונל-סוציאליזם"). בקומה העליונה ניצבים המנהיגים. לעתים ינופפו בידם מהמרפסת, לעתים סתם יישבו בבית הנבחרים או הממשל כשהם מחוקקים חוקים ומרכיבים רשימות. הם עוסקים רק ב"איחוד העם" ו"בחזרה לערכים הישנים" כנגד הסכנות מבית ומחוץ. אסור להם להתלכלך בפקודות ישירות ומתועדות. זה לא אסתטי. את המשך העבודה עושים תמיד "ארגונים א-פוליטיים" ו"תנועות עממיות". הם טהורים מאינטרסים מפלגתיים. רק אהבת המולדת מניעה אותם. לעתים קרובות הם יורכבו מ"חיילים משוחררים" ו"קצינים במילואים". הם תמיד מופיעים פתאום בתקופות הללו. יש מי שמארגן אותם, יש מי שמממן אותם, יש מי שמכוון אותם. אבל זו יד נעלמה. בסיטואציות מסוימות יירתמו גם חלק משירותי הביטחון והשיטור לסייע להם. לפעמים ישתלבו במאמץ כלי תקשורת ואנשי תקשורת. אלו יכולים להיות גם עיתונאים רבי זכויות, שאין ערעור על איכויותיהם המקצועיות. לעתים גם לא על יושרתם. זה לא משנה. בסופו של יום, משתמשים בהם. הם חלק מקמפיין. הוא כולל כל מה שקמפיין אפקטיבי אמור לכלול: שלטי חוצות. מודעות בעיתונים. סרטי תעמולה. פרובוקציות תקשורתיות. ובמיטבו מבחינת המארגנים - מאמרים פובליציסטיים ותחקירים בלתי תלויים. הקמפיין יהיה תמיד, אבל תמיד, באותה רוח: השמאלנים ובני המיעוטים יואשמו בהיותם אנטי פטריוטים. סכין בגב האומה. בוגדים ומסגירים. משתפי פעולה עם האויב, או האויב עצמו. מכאן והלאה המקל עובר ל"רחוב". ל"אזרחים הפשוטים". 15/1/2016
...
רשימה שחורה: אילנה דיין במופע סימטריה לשימור העיוות והעוולאלון עידן, haaretz מה שמאפיין את חולי הסימטריה, אם כן, זה ויתור על שיפוט ערכי־מוסרי והיאחזות בתצורות גיאומטריות של שוויון. באותו אופן הלוקה במחלה עלול להשוות את נוער הגבעות — קבוצת אנשים ששואפת למחוק את הדמוקרטיה הישראלית ולהחיל משטר מלוכני דתי על ארץ ישראל השלמה, תוך שהם מבצעים מעשי זוועה בתושבים הפלסטינים — לבצלם: עמותה שמטרתה מאבק בהפרת זכויות אדם בשטחים. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר של חולי סימטריה לחיות עם עצמם בשלום היא להחליף באופן קבוע בין מוסר לפוליטיקה. זו החלפה שמפחיתה רגשי אשם כי היא מעבירה באופן יעיל את האי־נחת מהתחום הטהור של המצפון לאזורים המשוכללים מדי של השכל. למשל, הסימטרי יתעקש בגאווה בלתי מוסברת ש״אנחנו יוצאים להביא את הסיפור... בלי קשר לשאלה איזה צד פוליטי הוא משרת״. השימוש במושג "צד פוליטי" הוא דוגמה להחלפה בין מוסר לפוליטיקה: האם השחורים בתקופת האפרטהייד היו "צד פוליטי"? האם העבדים באמריקה היו "צד פוליטי"? האם גם אז אפשר היה להשתמש בביטוי השחוק "קיצונים משני הצדדים"? האם דיכוי של בני אדם הוא עניין של "פוליטיקה" או של מוסר? האם מושגים שחוקים כמו ״ימין״ ו״שמאל״ יכולים בכלל לתאר שני מצבי חיים כה שונים בתכלית: אחד שנמצא תחת כיבוש, שנתון למרות של שלטון אלים ושהחיים שלו פחות או יותר בזבל; וצד אחר שנוהג ללכת לשוק האיכרים בשבת בבוקר ולהתלבט אם לטוס לברצלונה או למלדיביים בפסח? אבל כדי להצטרף לכוח החולה הסימטרי מדחיק מעל עצמו את העובדה שבמציאות לא סימטרית אין מקום לסימטריה; שבמציאות שכל ההוויה שלה היא שימור העיוות והעוול – החתירה לסימטריה היא שיתוף פעולה עם העוול והעיוות; שבמציאות לא סימטרית, גם היחס התקשורתי, התרבותי והכלכלי צריך להיות לא סימטרי. הסימטריה של החולה הסימטרי היא למעשה היפוך של המושג שוויון. אחד המאפיינים המרכזיים של החולה הסימטרי הוא דבקות בעקרונות טכנוקרטיים צרים כמו "מקצוענות". הסימטרי ייאחז במקצוענות נטולת פניות כקרש שממנו הוא קופץ אל הבריכה המעוותת של המציאות. למשל, שימוש במשפטים כמו ״יש לנו מלאכה ברורה: להביא את הסיפור, לוודא שהוא אמיתי וחדש וחשוב״. לא במקרה מלאכת חשיפת "הסיפור" הופכת לערך בפני עצמו — החולה הסימטרי עושה זאת כדי לנתק את עצמו מההקשר הכללי, שעלול להאיר את הסיפור כחסר ערך במציאות של עוול חד־צדדי.כלומר התחקירן הסימטרי לעולם יעדיף לעסוק במנגנון של העוול מאשר בחשיפת הסיבות לעוול. בכך הוא יהיה שותף לעוול. 16/1/2016
...
קריסת הקונספציה צבי בראל, haaretz רק נאשם אחד ברצח ועוד קטין שלא ברור מה חלקו? זה מה שיצא מתיק החקירה של פרשת דומא? אין מחתרת? אין תשתית טרור? בסך הכל עוד "עשב שוטה", צעיר "מחוּפף" שברגיו השתחררו אף שהוא בן של רב? איזו אכזבה. החקירה הזאת לא היתה אמורה להסתפק במציאת רוצח כדי להעמידו לדין. על כס הנאשמים עמדה המדינה כולה. זאת שאינה מצליחה למנוע את פיגועי המתנחלים, זאת שמזלזלת במותם של ילדים פלסטינים, קל וחומר של נשים ומבוגרים. החקירה היתה גם אמורה לחשוף את ערוותם המוסרית של המתנחלים, של הימין הקיצוני ושל הימין הבינוני, ואף לטהר את השב"כ מאשמת גרירת הרגליים וההתחמקות מעקירת הטרור, כאשר הוא יהודי. הסתה יהודית, גם כשהיא יוצאת מפיו של ראש הממשלה, היא רק הסתה, לא טרור. הסתה ערבית, לעומתה, היא לכל הפחות ניסיון לרצח. 8/1/2016
...
בלעין בתל אביבעמירה הס, haaretz תל אביב מוכיחה בימים אלו שאין צורך ביותר משני נרצחים כדי לפחד מרוצח חמוש שמסתובב חופשי. והנה, במשך אלפים רבים של ימים, רבבות חמושים ישראלים כיוונו ומכוונים עשרות אלפי כלי נשק לעבר אוכלוסייה אזרחית פלסטינית. בשבילנו זהו שירות בסדיר או מילואים. בשביל הפלסטינים אלו גדודים של רוצחים בפועל ובפוטנציה. לאמא ברעננה ולאחות המטיילת בהודו — החייל בכפיר או גבעתי הוא הילד והאח האהוב. למשפחה בדהיישה ובחברון, שלביתה פרץ, הוא החמוש שכבר רצח ושובט לעוד אלפים כמותו, וכל רגע יכול לשוב ולרצוח. נכון לבוקר יום שלישי, 86 פלסטינים ופלסטיניות, שדקרו ישראלים או נחשדו שדקרו או שנטען שביקשו לדקור או לדרוס, נהרגו בידי כוחות הביטחון או אזרחים חמושים. כל פלסטיני שמתקרב במכוניתו לקבוצה של חיילים או מתנחלים, כל פלסטיני שמכניס את ידו לכיס כדי להוציא תעודת זהות — חושש שהישראלי החמוש מולו יירה בו, ואז יטען שהוא תיכנן פיגוע. בהעדר כל אופק אישי וקולקטיבי, הצעירים בוערים מרצון להחזיר לישראלים כגמולם, ולו באלפית האחוז. בהתקוממות מופרטת כמו בהתקוממות מופרטת: החקיינות היא התחליף לחשיבה והתארגנות. 8/1/2016
...
הציונות הדתית והערביםעידית שפרן-גיטלמן, haaretz רצף האירועים בחודשים האחרונים הכניסו באופן אירוני ומטעה את ערביי ישראל והציונות הדתית תחת קורת גג אחת, כאשר שני המגזרים מצאו עצמם תחת מתקפה כוללת, לאחר פיגועי טרור שנעשו על ידי נציגים בודדים מתוכם. כמו האצבע המאשימה שהופנתה לעבר המגזר הדתי הלאומי כולו לאחר הרצח בדומא, ועם פרסום התמונות הקשות מ"חתונת השנאה", כך גם הפיגוע בתל אביב שנעשה על ידי הערבי הישראלי נשאת מלחם, גרר טענות קשות נגד המגזר הערבי הישראלי ככללו. אולם, בניגוד למנטרה המשוננת בפי כל, לפיה הערבים כולם שמחים על רצח יהודים, איש אינו טען ברצינות שהמרצחים היהודים מדומא מייצגים את האידיאולוגיה המקובלת בקרב המגזר. האצבע המאשימה שכוונה לעבר הציונות הדתית כולה, הצביעה על הרוח הגבית שניתנה לאותם מפגעים בדמות שתיקה לנוכח הסתה, ועל אחריות המנהיגים שזרעו בהם זרעי גזענות ולא השגיחו כשהצמח נהפך לפרא. אך פרט לאותה הפניית אצבע, לא סבל המגזר הדתי הלאומי מרדיפה בעלת השלכות מעשיות. בניגוד למגזר הערבי ישראלי, הוא לא נענש בענישה קולקטיבית, ראש הממשלה (של כולם) לא נזף בו נזיפה מאיימת, אנשיו לא הורדו בהשפלה מטיסה לנוכח לחציהם של נוסעים מפוחדים, התמיכה בהם לא הותנתה בהתנהגות נאותה, ואיש לא שאל "מה עושים עם הדתיים הלאומיים?". בניגוד לערביי ישראל, אנשי הציונות הדתית לא נחשדים כולם שהם פצצות מתקתקות, ולא מיוחסת להם רמת מסוכנות כזאת שמצדיקה נקיטת פעולות השמורות רק למי שמאיים על ביטחון המדינה. גם אם נשמעו קריאות לתת לשב"כ לעשות את עבודתו כדי למנוע את פעולות הטרור היהודי הבאות, איש לא היה מצדיק את החשדתם המיידית כמעט של כלל אנשי ההתנחלויות, וספק רב אם מישהו היה מעלה על דעתו להטיל סגר, למשל, על יישובים עד למציאתם של האשמים. כשמטילים אחריות על הציונות הדתית, קוראים לה לעשות בדק בית ולנקות את אורוותיה. כשמטילים אחריות על המגזר הערבי, מבקשים לשלול או לרמוס את זכויותיו. כמו שאומרים הילדים: "יחי ההבדל הקטן". 8/1/2016
...
מאמר המערכתמאמר המערכת, haaretz דוברים ישראלים רשמיים טוענים, כי פעילות המתנחלים במזרח ירושלים ובחלק מהמקומות בגדה המערבית אינה באחריות הממשלה מפני שהיא נעשית באופן חופשי בין אנשים פרטיים, ומבחינה חוקית לא ניתן למנוע אותה. אבל שוב ושוב מתברר, כי פעילות זו לא רק נהנית מרוח גבית מצד משרדי הממשלה, אלא תלויה לחלוטין בפקידים ובמקבלי החלטות, שפעם אחר פעם מספקים למתנחלים את מבוקשם. שני סיפורים שפורסמו אתמול ב"הארץ" (6.1) עסקו ביחסים הסימביוטיים שבין מוסדות המדינה לבין ארגוני המתנחלים. יחסים שלא רק מאפשרים את מפעל ההתנחלויות ואת הרחבתו, אלא גם מעמידים באור מגוחך את הטיעון הישראלי על כך שמדובר בעסקות נדל"ן פרטיות בשוק חופשי. הסיפור הראשון (חיים לוינסון) עסק בהחלטת שר הביטחון, משה יעלון, לאשר את הרחבת תחומי המועצה האזורית גוש עציון, כך שיכללו גם את המתחם הכנסייתי "בית ברכה". המתחם הזה נרכש ביוזמת פעילי ימין על ידי עמותה אמריקאית באמצעות כספי פטרון המתנחלים המיליארדר ארווין מוסקוביץ`. הסיפור השני (ניר חסון) עסק בתחקיר על הקשרים ההדוקים שבין מחלקת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לבין עמותת הימין "עטרת כהנים". הקשרים הללו איפשרו את הקמת ההתנחלות היהודית הקטנה בלב הקסבה של סילוואן והרחבתה. בתחקיר נחשף, שהאפוטרופוס הכללי תמך בבקשת אנשי העמותה להיהפך לנאמני ההקדש ההיסטורי שירש את הקרקעות במקום, מכר להקדש קרקעות נוספות בלא מכרז ובמחיר נוח להפליא וסיפק תמיכה לתביעות לפינוי של משפחות פלסטיניות משם. מטרת ההתיישבות היא להקשות על כל ניסיון לחלק את ירושלים ולטרפד כל סיכוי להסדר מדיני. 8/1/2016
...
ממשלה שירדה מהפסיםגבריאל שטרסמן, haaretz אכן, שרת המשפטים איילת שקד לא היתה ראויה לכל המלים הנבזיות שהוטחו בה, אך הרעיון שמי שנהנים מתרומות מחו"ל יסתובבו בכנסת כשהם מסומנים הוא באמת רעיון נאצי, או פשיסטי, או שניהם גם יחד. הסימון הידוע ביותר בתולדות האנושות, אחרי אות קין, היה הטלאי הצהוב, שתכליתו היתה להוקיע את העונדים אותו ואף לסמנם כמועמדים לאלימות ולהוצאה להורג במידת האפשר. מוזר שלא התעורר אפילו אחד משרי הממשלה כדי להעיר על כך הערה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ברוח הצעת חוק פשיסטית זו, לא אתפלא אם עוד בני אדם יצטוו לענוד תג זיהוי כלשהו. זה רק עניין של זמן. מה לעשות, היו מדינות שבהן רק הפיכה הצילה את העם מן השולטים בו. 8/1/2016
...
הטרור המוסרי ביותר בעולםקרולינה לנדסמן, haaretz החוויה היהודית, ומכאן גם המוסר היהודי, תמיד יוצאים מן הכלל: שום עם לא ידע סבל כמו שידע העם היהודי, ועתה אנו למדים כי גם הרוע היהודי הוא יחיד במינו. נדמה שהיהודים העתיקו את הסינגולריות של חוויית המדוכא אל חוויית המדכא. כשם שמסרבים לאפשר לשואה להיות (גם) דוגמה לתופעה שמעבר לעצמה, כך גם לא מסוגלים להכיר באפשרותה של ישראל להידרדר לפשעים, ולו בשעת מלחמה; או לפשיזם, גם לא לנוכח כל "ההוכחות" שהמציאות מספקת בזו אחר זו. כמו צה"ל — הצבא המוסרי ביותר בעולם — גם הטרור הוא הטרור המוסרי ביותר בעולם. הרדיפות הפוליטיות, העינויים, הגזענות, הצנזורה — המוסריים ביותר בעולם. האפרטהייד — המוסרי ביותר בעולם. אבל את ממדיו האמיתיים של הרוע הישראלי יכולים לראות אלו שנפגעים ממנו באופן ממשי. את עוצמתו יש למדוד בגופם של המדוכאים, לא בפניהם של המדכאים. על היהודים לזכור, שחוויית המדוכא שונה באופן מהותי מחוויית המדכא. לאלו המתריעים ש"אסור להשוות" יש להזכיר, שמובן מאליו הוא שהשוואה היסטורית מצביעה על דמיון, לא על זהות;8/1/2016
...
עורו הערביםגדעון לוי, haaretz דמיינו מה זה להיות כיום אזרח ערבי במדינת ישראל: רק אימה וייאוש. אין יהודי בעולם, גם לא בצרפת ה"אנטישמית" וכנראה גם לא באיראן ה"שטנית", החי במשטר פחד, קיפוח ונידוי כזה. אתה מסתובב ברחובות תל אביב, והפחד וההשפלה מלווים אותך. בירושלים גם עלולים לירות בך. מעפולה יגרשו אותך. מומלץ שלא לדבר בשפתך, רצוי להימנע מסימני זיהוי. היה יהודי בצאתך וערבי בביתך. והכי טוב להישאר בבית. אבל בבית עלול היס"מ לבוא לחיפוש — אולי אתה מחביא את המחבל — על סמך רשימות השב"כ. אתה רוצה לברוח מכל זה לחו"ל — בדרך לשם משפילים אותך בבן גוריון, בדרך חזרה מורידים אותך מהטיסה עקב זעם ההמון. אולי בקרוב: טיסות ליהודים בלבד. אתה חי בארצך על תנאי. שום רשות לא תעזור לך, שום ממשלה לא תציל אותך. בתי המשפט מפלים אותך, התקציבים מקפחים אותך. הכנסת גזענית, התקשורת לאומנית. גילויי הסולידריות הישראליים־היהודיים הולכים ומתמעטים. איש לא קם בטיסת "אג`יאן איירליינס" להציל את כבוד הישראלים. איש כבר לא קם בכלל, כמעט. אפילו ברמת אביב הליברלית קשה להיות פועל בניין ערבי בלי לפחד. לבנות את בתיה, לנקות את רחובותיה ולסחוב את משלוחיה זה בסדר, אבל אל תהיה ערבי. המשימה בלתי אפשרית כמעט: החברה היהודית מפוחדת, אלימה, שונאת ומתנשאת. מסעות ההסתה וההפחדה וזריעת השנאה עשו את שלהם. אותם ישראלים שמדברים על עשבים שוטים בקרב המתנחלים, מדברים על גיס חמישי של כלל הערבים. אסור לשתוק, חברים ערבים. אסור להרכין ראש. קל להטיף וקשה כמובן לעשות. המלאכה קשה כשיש כה מעט שותפות יהודית: הרשויות והרוב נגדכם. אבל הרבה על כתפיכם: יוגוסלביה, כן או לא; דמוקרטיה, כן או לא; ואפילו הסיכוי לפתרון המדינה האחת. בחברה היהודית אין עוד די כוחות להיאבק על כך. הם ניגפו. עכשיו גם רמת אביב עוינת אתכם. 7/1/2016
...
ישראל שלפני בנט וגופשטייןגדעון לוי, haaretz וכך היינו, הרבה לפני שנפתלי בנט היה שר החינוך: ילדים לאומנים, מסתגרים, חשוכים למדי; ואנחנו רק לא ידענו שהיינו כאלו. וכך זה היה, בשנים היפות ההן, כששרי החינוך היו מהשמאל, זלמן ארן או יגאל אלון, השנים שנהוג להתגעגע אליהן: מערכות שטיפת המוחות, הצנזורה והאינדוקטרינציה היו חמורות בהרבה מאלו הנהוגות כיום, רק שגם ההתנגדות להן היתה פחותה בהרבה. חשבנו אז שהכל היה בסדר עם מערכת החינוך שלנו. בימי שישי לבשנו, חובה, כחול־לבן, צבעי הלאום, ותרמנו לקק"ל, כמעט חובה, כדי שתכסה ביערות את חורבות הכפרים שרצו שלא נראה. ימים שבהם דורית רביניאן עוד לא נולדה לא פגשנו מעודנו ערבי. הם חיו תחת ממשל צבאי ואסור היה להם להתקרב אלינו בלא אישור. סיפור אהבה יהודי־ערבי לא יכול היה להיחשב אפילו למדע בדיוני, המתרחש הרחק מהגלקסיה שבה גדלנו. דרוזים היו מותרים קצת יותר: הם שירתו בצה"ל. אני זוכר את הראשון שפגשתי: זה היה בכיתה י"א. גם על הנכבה לא שמענו מלה: איש לא סיפר לנו על אודותיה. ראינו חורבות בתים – ולא ראינו דבר. הרבה לפני בנצי גופשטיין ואיתמר בן גביר היתה כאן שנאת זרים ושנאת ערבים למכביר. אבל אז הכל היה סמוי מהעין, עטוף בצלופן מרשרש של תירוצים, טמון עמוק באדמה. ומה עדיף? זו נותרת שאלה פתוחה. 7/1/2016
...
תפסלו אותי! תפסלו אותי!איריס לעאל, haaretz אנו נמצאים באזור הדמדומים, שמתרחש בו שינוי צורה מאורח חיים דמוקרטי לטוטליטריות־לייט בנוסח הציונות הדתית. אחד התכסיסים המקובלים בעת כזאת, אחת מצורות ההסוואה היעילות, היא השליטה בסיפור: זה מבטיח מונופול על האספקלריה שבה המציאות משתקפת. וכך, ביום האחרון של השנה האזרחית הגרועה זה שנים, אחרי שריפת משפחה באישון לילה וטקס וודו יהודו־פאגני סביב תמונת טוטם של התינוק, ואחרי "הגנה על ריבונות המדינה" באמצעות חקיקה נגד עמותות לזכויות אדם, מגיע השיא: ועדה פדגוגית שדנה ברשימת ספרי החובה ללימודי הספרות מחליטה לא להכניס ספר מסוים לרשימה. לכאורה אירוע בנאלי, פעולת מיון הכרחית. אבל האלימות האמיתית מסתתרת במובן מאליו. היא אינה מכריזה על עצמה, היא משתדלת להיראות רכה, ליברלית, דמוקרטית, הגיונית. לאחר מעשה נאלץ נפתלי בנט להכריע בין נבלה לבין טרפה. בחישוב מהיר תחת לחץ, הוא הכריע שנימוק מהזן האנטי־דמוקרטי לפסילת הספר יסב לו פחות נזק מאשר נימוק גזעני ואנטישמי. 7/1/2016
...
מערבבי החומוס בדםעודה בשאראת, haaretz אחרי מרחץ הדמים שעשה אזרח ערבי מעורער בנפשו ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ריחפה כאן הציפייה שכל ערבי בישראל יזדרז להניף מעל גג ביתו, בקור של אותו יום, דגל גדול עם כיתוב ענקי: "אני מתנצל". וטוב יהיה אם בנוסף להתנצלות זו תבקע מביתו שירת הימנון "הנאמנות למדינה". בדרישה להפגנת "נאמנות למדינה" גלומה ההנחה שהערבים אינם חלק מהמדינה, אלא סתם חפץ השייך לה, משהו כמו גרוטאה בחצר. ובשביל להעמיד את הערבים על הסכנה שעומדת בשער, מתפשט לו איום, סמוי למחצה, בחרם על העסקים בוואדי ערה. באמת, מצב קפקאי כזה לא נרשם מאז ימיו של קפקא עצמו. גם כאשר בא לך לזעוק מרוב זעם על גדיעת חיי צעירים יהודים, אתה על תקן חשוד. כלומר, אפילו חדוות הסולידריות האנושית מופקעת ממך. ובינתיים איזה גאון פייסבוקי ממחזר תמונה עלובה מלפני שנות דור, היוצרת את הרושם כאילו הערבים בוואדי ערה מחלקים ממתקים בעקבות הרצח בתל אביב. והתמונה רצה לה בעליזות ברשת.7/1/2016
...
הבורגנים נעלבואבירמה גולן, haaretz איך שלא יוגדר הציבור הזה — ליברלי, חילוני, מתון, שוחר שלום וכדומה — הוא אכן מאוים ומיואש. הברוטליות של השלטון הנוכחי ממחישה מדי יום, שמשהו במציאות הישראלית משתנה במהירות מסחררת, באופן שמצטייר כמהלך אסוני בלתי הפיך. חושה הזאת מחריפה לנוכח האירועים האחרונים, המעוררים המולה גדולה בעיקר ברשתות החברתיות, אך יוצרים אפס תגובה פוליטית ממשית: חוק סימון העמותות, פסילת ספר בנימוקים גזעניים, ההסתה הפרועה של ראש הממשלה נגד הציבור הערבי, ומה לא. גם אלמלא היו האירועים תכופים כל כך, מתבסס כאן כבר יותר מעשור, לפחות, שילוב של קיפאון מדיני, הפחדה מתמדת והפקרת הביטחון האישי, עם מדיניות כלכלית משחיתה ואכזרית המדרדרת את מעמד הביניים למצוקה, מעצימה פערים ופוגעת אנושות במרקם החברתי. לכל אלה, המובילים להרס הדמוקרטיה הישראלית, נוסף תהליך ההדתה המשיחית הכוחנית, שניכר בכל שלוחות הממסד והחברה.7/1/2016
...
לא נגררים, למרות ראש הממשלהנסרין חדאד חאג` יחיא, haaretz אין להטיל על החברה הערבית בישראל את האחריות על מעשיהם של אנשים קיצונים, בדיוק כפי שהחברה היהודית מסרבת לקבל אחריות על "נוער הגבעות" ועל קומץ הקיצונים שמבצעים פעולות "תג מחיר" ורוצחים אנשים בשנתם. למדנו כבר, כי קומץ הקיצונים משני הצדדים מתעקשים להרוס את מרקם החיים העדין שכוחות רבים בחברה היהודית והערבית עמלים כה קשה לבנותו בשנים האחרונות. קומץ זה גורם לרוב השפוי להתייאש, להרים ידיים ולהסתגר. קשה יותר להבין את אלה שתורמים ומסייעים לקיצונים משני הצדדים, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפיו. האמירות של נתניהו, בביקורו המתוקשר במקום הרצח, על הקצנה והסתה פרועה של האיסלאם הקיצוני במסגדים, בבתי הספר, וברחובות הקהילה המוסלמית, תוך שמירה על טרמינולוגיה מדוקדקת של הפרד ומשול (דרוזים, נוצרים ובדואים מהצפון), אינן אלא דמגוגיה טבולה בהסתה, שמטרתה לצבוע חברה שלמה בצבעי דאעש.7/1/2016
...
האם שרת המשפטים היא ניאו נאצית?,friendsofgeorge יוסי גורביץ אני מניח שעל “חלאה” אין כל כך ויכוח. אבל האם איילת שקד היא ניאו-נאצית? אתמול (ב’) רעשה הארץ: מרצה באוניברסיטה העברית, עופר כסיף, פרסם סטטוס שבו כינה את מי שבעוונותינו מכהנת כשרת המשפטים, איילת שקד, “חלאה ניאו-נאצית.” כסיף, ייאמר לשבחו, סירב לחזור בו מאמירותיו. ועל כן עלינו לבחון אותן: האם איילת שקד היא חלאה ניאו-נאצית? החלק של ה”חלאה” פשוט למדי. התשובה היא בעליל כן. שקד מתקיימת מהפצת שנאה. בשנת 2014, בעודה סתם חברת כנסת, היא פרסמה סטטוס שבו טענה שמוסלמים הציתו בית קברות יהודי. זה היה שקר מוחלט, כמקובל אצל שקד, ותוך זמן קצר היא נאלצה למחוק את הפוסט ולפרסם הכחשה מגומגמת, שהעלימה את עלילת הדם שלה.7/1/2016
עדות: הכפר נבי סאלח על הכוונת, hagadaאילנה המרמן ונורה אורלוב לפני מספר חודשים הסתובב בעולם וידיאו ובו רואים חייל ישראלי, רעול פנים, חוטף ילד מתוך ההפגנה בנבי סאלח ודוחף אותו לתוך סלע. אחותו, אמו ובני משפחה נוספים מצליחים לשחרר את הילד. בווידיאו הזה הצבא הישראלי נראה רע מאוד. נקמת מערכת הביטחון לא בוששה לבוא, ועל הכפר הוטל עונש קולקטיבי. 7/1/2016
חיילים שירו בנער בן 16 בגבו הואשמו ב"מעשה פזיזות ורשלנות", המפקדים ששלחו אותם למארב לא יתנו דין וחשבון 7/1/2016
...
דוח OCHA הדו-שבועי על המצב בשטחים הכבושים 705 פלסטינים נוספים, בהם לפחות 225 ילדים, נפגעו בעימותים אלה ואחרים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, 61 מהם ליד גדר המערכת המקיפה את עזה והיתר ברחבי הגדה המערבית. לפחות 22% מהפצועים בגדה המערבית ו־75% מהפצועים ברצועת עזה נפגעו מתחמושת חיה, ומרבית הנותרים נפגעו מקליעי גומי או משאיפת גז מדמיע. מספר הנפגעים הגבוה ביותר תועד בנפת בית לחם (244), ואחריה בנפות חברון (96), קלקיליה (51) ורמאללה (44). ב־16 בדצמבר ירו כוחות ישראליים מספר פגזים על שטח חקלאי ממזרח לח׳אן יונס, ופצעו שלושה פלסטינים. לדברי הרשויות הישראליות, הירי בא בתגובה על פיצוץ של מטען צד שכוון לעבר כלי רכב צבאי ישראלי. בנוסף, ב־23 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים באש על פלסטינים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים, ירי שבו נפצעו ארבעה דייגים, רועים וחקלאים פלסטינים. כמו כן, כוחות ישראליים נכנסו לעזה בארבע הזדמנויות, שבמהלכן יישרו אדמה וביצעו פעולות חפירה.7/1/2016
...
כן, אנחנו בדרך לפשיזםדניאל בלטמן, haaretz הפשיזם מקדש את החיץ הנוקשה בין הקבוצות, את ה`נבדלות` שבנט מדבר עליה, שכן לא תיתכן חוויה לאומית משותפת לפרטים שעולמם הרוחני ניזון ממקורות שונים. רוב הישראלים כבר מזמן מקדשים את הערכים האלה, מבלי לקרוא לזה פשיזם: הפגנות בעפולה נגד הקמת שכונה חדשה שתושביה ערבים, הקמת מהומה על מנת לסלק אזרחים ערבים שעלו על טיסה חזרה הביתה, קריאת רבנים מקבלי שכר מן המדינה שלא להשכיר דירות לערבים, והסתה בלתי פוסקת, בעלת אופי דמוני וגזעני, של ראש ממשלה נגדם. זהו פשיזם. נכון, פסילת ספרה של רביניאן אינה זהה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית במאי 1933. אבל טאוב אולי שכח שספרים רבים כבר נשרפו בישראל בשנים האחרונות: ספרי קוראן שהועלו באש במסגדים כשהוצתו על ידי קלגסי הגבעות, ספרי תפילה נוצריים שהועלו באש בכנסיית הלחם והדגים. האלימות הגזענית היוצאת ממפעל ההתנחלות הקולוניאלי בשטחים הכבושים, והמעטפת הממסדית היציבה של פרויקט הכיבוש, גוררים את ישראל לצומת דרכים דומה לזה שבו ניצבו מדינות שהידרדרו לפשיזם ולמשטרים רצחניים. ולא רק ספרים נשרפו. גם אנשים, כידוע. בנוסף, אפליה העטופה בנימוקים של זהות יהודית מתבדלת חדרה עמוק לספר החוקים הישראלי, שלא לומר לתודעה הקולקטיבית, בחוקים שנחקקו ונחקקים. גם זהו פשיזם. 10/1/2016
...
השיטה: כך משתלטים המתנחלים והמדינה על אדמות פלסטינים מאת שיחה מקומיתדרור אטקס, mekomit הונאה וזיוף מסמכים, תפיסות אדמות לצרכי "ביטחון", תפיסות "זמניות" או "לצרכי ציבור", חוקים עות`מאניים מוזרים, גיבוי של בג"ץ, אלימות ועבריינות. אלה הם הכלים שמשמשים את מפעל ההתנחלויות של המדינה כבר עשרות שנים במערכה לנישול. 10/1/2016
נגב: כוחות גדולים הרסו מסגד בכפר הבלתי מוכר רח`מה מיכל רותם, mekomit בכפר הלא מוכר רח`מה, הסמוך לירוחם, מתגוררים כ-1500 תושבים. חלקם גרים במקום מדורי דורות ואחרים הועברו למקום על ידי המדינה ב-1956. בכפר אין שירותי חינוך או בריאות, הוא אינו מחובר לחשמל, אין כבישים סלולים תשתיות ביוב או פינוי אשפה. תושבי הכפר מקבלים מים מנקודות חיבור לצינור הראשי על ציר ירוחם דימונה ומושכים מהן תשתיות בעצמם, ישנם תושבים שמובילים מים במיכליות.10/1/2016
תמיד חלמתם לנפוש במאחז לא חוקי ללילה אחד? חפשו ב-AirBnb ג`ון בראון, mekomit כך שלא רק ש-Airbnb תורמת לכלכלת ההתנחלויות ומרוויחה מגזל אדמות פלסטיניות פרטיות ומהכיבוש, היא גם מטעה את לקוחותיה וגורמת גם להם להשתתף בגזל מבלי דעת. אין עוררין על כך כי אכן מדובר בנופים מרהיבים, אך כל בר דעת מבין שהמצב בגדה המערבית הוא הכל חוץ מ"נורמלי", כפי שהמתנחלים מתיימרים להציג, גם בעזרת "Airbnb"`. הבתים עם גג הרעפים האדום, הבריכות והגנים המטופחים הם רק למראית עין. התמונה האמיתית המתחבאת מאחוריהם הינה מנוונת, ופשעי ההתנחלות נחרטו בה. כמעט מאחורי כל ישוב פורח (שנבנה מן הסתם בידיים פלסטיניות), עומד כפר שאדמותיו נגזלו. מול הילדים המשחקים בגנים המטופחים, יש את אלו שנשלפים ממיטותיהם בלילות על ידי חיילים. אך זר השוכר בית ללילה לעולם לא ידע זאת.10/1/2016
הצבא סגר מרכז מידע בשכם והחרים מחשבים ומסמכיםאחמד אל-באז, mekomit אתמול (שלישי) לפנות בוקר פשטו חיילים על "מרכז אחראר ללימודי אסירים ולזכויות אדם" אשר בשכם, והשאירו במקום צו לסגירת המרכז לתקופה של חצי שנה. במסגרת הפשיטה הוחרמו מחשבים, מסמכים וציוד נוסף של המרכז – כך לפי מנהל המרכז, פואד חופאש. "הם עשו את זה כי הם יודעים איזה השפעה יש למחקרים שאנחנו עושים כאן במרכז", אומר חופאש. "מטרת הצעד הזה היא לסתום את הפה למרכז, שמפרסם הפרות זכויות אדם על ידי הכיבוש הישראלי".10/1/2016
ארכיון מאמרים
מאמרים נוכחיים
1/2024
12/2023
11/2023
10/2023
9/2023
8/2023
7/2023
6/2023
5/2023
4/2023
3/2023
2/2023
1/2023
12/2022
11/2022
10/2022
9/2022
8/2022
7/2022
6/2022
5/2022
4/2022
3/2022
2/2022
1/2022
12/2021
11/2021
10/2021
9/2021
8/2021
7/2021
6/2021
5/2021
4/2021
3/2021
2/2021
1/2021
12/2020
11/2020
10/2020
9/2020
8/2020
7/2020
6/2020
5/2020
4/2020
3/2020
2/2020
1/2020
12/2019
11/2019
10/2019
9/2019
8/2019
7/2019
6/2019
5/2019
4/2019
3/2019
2/2019
1/2019
12/2018
11/2018
10/2018
9/2018
8/2018
7/2018
6/2018
5/2018
4/2018
3/2018
2/2018
1/2018
12/2017
11/2017
10/2017
9/2017
8/2017
7/2017
6/2017
5/2017
4/2017
3/2017
2/2017
1/2017
12/2016
11/2016
10/2016
9/2016
8/2016
7/2016
6/2016
5/2016
4/2016
3/2016
2/2016
1/2016
12/2015
11/2015
10/2015
9/2015
8/2015
7/2015
6/2015
5/2015
4/2015
3/2015
2/2015
1/2015
12/2014
11/2014
10/2014
9/2014
8/2014
7/2014
6/2014
5/2014
4/2014
3/2014
2/2014
1/2014
12/2013
11/2013
10/2013
9/2013
8/2013
7/2013
6/2013
5/2013
4/2013
3/2013
2/2013
1/2013
12/2012
11/2012
10/2012
9/2012
8/2012
7/2012
6/2012
5/2012
4/2012
3/2012
2/2012
1/2012
12/2011
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
7/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
12/2010
11/2010
10/2010
9/2010
8/2010
7/2010
6/2010
5/2010
4/2010
3/2010
2/2010
1/2010
12/2009
11/2009
10/2009
9/2009
8/2009
7/2009
6/2009
5/2009
4/2009
3/2009
2/2009
1/2009
12/2008
11/2008
10/2008
9/2008
8/2008
7/2008
6/2008
5/2008
4/2008
3/2008
2/2008
1/2008
12/2007
11/2007
10/2007
9/2007
8/2007
7/2007
6/2007
5/2007
4/2007
3/2007
2/2007
1/2007
12/2006
11/2006
10/2006
9/2006
8/2006
7/2006
6/2006
5/2006
4/2006
3/2006
2/2006
1/2006
12/2005
11/2005
10/2005
9/2005
8/2005
7/2005
6/2005
5/2005
4/2005
3/2005
2/2005
1/2005
12/2004
11/2004
10/2004


עמוד הבית  חזרה