|
|
|
|
| מאמרים ותרגומים למגזין |
|
|
|
|
|
|
|
24/08/2017
| | אנא עזרי לנו להרחיב את מעגל עושי השלום
| | | גדעון ספירו - 20.8.2017 סמרטוט אדום 476
במדינת ישראל מתנהל עתה מעל במות שונות, מסע שיסוי חסר תקדים נגד השמאל.
כמו כל מסע שיסוי, הוא מאופיין בשטיפת מוח מלווה בבורות ושקרים.
במה מובילה בתחום זה היא תוכניתו היומית של אראל סג"ל בגלי צה"ל בין השעה
11 ל-12 לפני הצהריים. סג"ל, תלמידו הנאמן של המוקיון עו"ד יורם שפטל,
מכניס תחת המטריה השמאלית כל מי שמטפטף כמה טיפות של ליברליזם. הוא אינו
יודע להבחין בין הפגנה נאצית להפגנה אנטי נאצית. | | | גדעון ספירו סמרטוט אדום 475 11.08.2017 ===========
גיבורי ישראל 2017 הזוכים לחיבוק ממשלתי הם זיו מויאל, קב"ט שגרירות ישראל בירדן וחייל
הכיבוש אלאור אזריה. המשותף לשניים, קטילת חייהם של ערבים.
הסיסמא "הכה ביהודים והצל את גרמניה" התחלפה בסיסמא "הרוג ערבים והצל את ישראל". | | | Settler violence continues in occupied al-Khalil
Al-Khalil team -
International Solidarity Movement -
"The aggression continued until 2 AM and no Israeli soldiers were at any time present in the neighbourhood to protect the Palestinians living there." - id
| | | גדעון ספירו סמרטוט אדום 474 - התרמית הגדולה
אורח שהיה מגיע מכוכב-לכת אחר והיה קורא את הטקסט של פסק הדין במשפט אלאור אזריה, היה
מתפעל לנוכח קיומה של מדינה כה מוסרית ושוחרת שלום כמו מדינת ישראל. המילים "טוהר
הנשק", "רוח צה"ל", "צבא מוסרי" וכיוצא באלה סופרלטיבים, פזורים לעייפה בפסק הדין.
האורח לא יודע כי מדובר בהונאה והעמדת פנים, ושאין חיה כזאת הקרויה "צבא מוסרי" השולט 50
שנה על עם אחר, ומבצע פשעי מלחמה לרוב. | | | גדעון ספירו - סמרטוט אדום 473 - 29.7.2017
הקנאות הדתית של המתנחלים אינה מתמקדת רק ברחבת המסגדים, היא פרושה ברחבי
השטחים הכבושים. חדשות לבקרים ממציאים המתנחלים אתרים מקודשים ההופכים קבר
של שייח אלמוני לקבר של נביא כלשהו. | | | נתניהו צודק: התקשורת אשמה - אבל רק בדבר אחד – בהתבטלות המתמשכת והנצחית בפני ראש ממשלה שמבקש את נפשה
אורי משגב, haaretz
22 שנה וכלום לא השתנה
מצא את ההבדלים: המרפסת בכיכר ציון 1995, גני התערוכה 2017. 22 בנימין נתניהו היה ונשאר מסיט ומסית, מדיח ומקדיח. המטרה הייתה ונשארה אחת ויחידה – שלטון בכל מחיר; כל האמצעים היו ונשארו כשרים. פעם את עיקר העבודה עשו ברחובות, למשל בצומת רעננה. היום הזירה העיקרית היא רשתות חברתיות וכלי תקשורת שנוסדו ונבנו למען הנצחת שלטון המשפחה הקיסרית, כמו "ישראל היום" וערוץ 20. אויבי העם והאומה כבר מסומנים. בינתיים אין רבין. יש רק "השמאל", "התקשורת", "המפגינים". הערבים בינתיים קצת מחוץ לתמונה, כפי שהעיר בתבונתו ההומוריסטית ידידי עודה בשאראת. אל תדאג עודה, יומכם עוד יגיע. ישלפו אתכם לקראת הבחירות.
הולך וקרב היום שבו מישהו יתרגם את רוח המפקד למעשים. אולי ידרוס מפגינים כמו בווירג`יניה, או יפגע פיזית בעיתונאים ש"רודפים את משפחת נתניהו", "מנהלים מסע ציד" ומחוללים "הפיכה שלטונית". יעדים פוטנציאלים ברמת סיכון גבוהה: אנשי טלוויזיה, כאלו שהאספסוף יכול לזהות את פרצופם ברחוב. רביב דרוקר, בן כספית, גיא פלג, אור הלר, אמנון אברמוביץ` ואחרים. אברמוביץ` הותקף כבר פיזית במהלך משפט אזריה. רבים אחרים מאוימים. חלקם סומנו אישית על ידי נתניהו המופקר, למען הסר ספק. לדרוקר הוא קרא "אה גרוייסע עיתונאי", לאילנה דיין "אשת שמאל קיצוני". על אברמוביץ` הוא חוגג בפייסבוק, את יגאל סרנה ואת בן כספית הוא תבע בבית משפט. מעבר לזה הוא כמובן מנהל במשך קדנציות שלמות מלחמת חורמה ב"תקשורת", באמצעות תנועת מלקחיים: מצד אחד ניסיון בלתי פוסק להשתלט על כמה שיותר חלקים ממנה ולהחליש כלכלית ורגולטורית את החלקים שעליהם אין באפשרותו להשתלט, ומצד שני להשחיר את פניה ולהבאיש את ריחה.
לנוכח מצב הדברים הזה, עולה לדיון שאלה ברורה: מה על התקשורת לעשות אל מול הסכנה? איך היא אמורה להגיב מול ראש ממשלה מסית ומדיח, המבקש את נפשה?
| | | העם בוחר בשחיתות
רוגל אלפר, haaretz
מאז נחקר אריאל שרון בפרשת האי היווני, הנורמה בישראל היא שראשי ממשלה מכהנים חשודים בפלילים. זה המינימום. במקרה של אהוד אולמרט זה גם הגיע למאסר. הציבור התרגל. כך זה כשנשיא מכהן נשפט למאסר על אונס. כך זה כשפרשות שוחד בחלונות הגבוהים רודפות זו את זו: פרשת ישראל ביתנו, פרשת מע"צ, פרשת סימנס־חברת החשמל; משפט הולילנד; משפטו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון; וסרט נע של ראשי רשויות.
גם פרשת הצוללות מצטיירת כחלק מתעשיית השוחד, שפועלת בצמרת השלטונית. מדובר בשיטה. בתרבות ארגונית. תרבות שוחד, גניבה, מירמה. ב"צוק איתן" נפל האסימון, שישראל עוברת תהליך פשיזציה, התגזענות והחלשת הדמוקרטיה; שרק קטסטרופה תסיים את הכיבוש, ושפתרון שתי המדינות נגוז. בימים אלה נופל האסימון השני. אי אפשר להתעלם ממקבץ הפרשות, המשפטים, החשדות והחקירות. אי אפשר להתייחס לכל המקרים השונים כמנותקים זה מזה. יש להכיר בכך שהמקבץ איננו מקרי. הוא סימפטומטי. החדשות הטובות הן שעדיין יש בירושלים שופטים, עדיין יש בפרקליטות פרקליטים ועדיין יש במשטרה חוקרים. החדשות הרעות הן שהשלטון בישראל מושחת ומשחית. זה שלטון שבו פוליטיקאים ופקידים בכירים מחלקים הטבות תמורת שלמונים. במבט מפוכח, אין מנוס מהמסקנה, שזה טבעו של השלטון בישראל. השחיתות נהפכה לאנדמית לאופן שבו מנוהלת המדינה. אם ייקח הציבור הישראלי אחריות על המציאות, ייאלץ להודות כי הוא נוטה לבחור לשלטון אנשים מושחתים ומשחיתים, וכי אנשים מושחתים ומשחיתים נוטים להימשך למשרות שררה ציבוריות, כנראה משום שהשחיתות אנדמית לשלטון, ובשלטון יוכלו לממש את מאווייהם המושחתים. הציבור ייאלץ להודות, שהוא נוטה לבחור לשלטון אנשים שמעדיפים בצע כסף על פני האינטרס הציבורי.זו מסקנה מבהילה אבל קשה להגיע למסקנה סבירה אחרת. משהו רקוב בממלכה היהודית. במדינה דמוקרטית, ציבור מקבל את השלטון שמגיע לו, ולציבור הישראלי מגיע ראשי ממשלה וראשי רשויות עם נטייה עבריינית, ואחוז לא מבוטל של קציני צבא בכירים עם נטייה לעבריינות מינית. זה המצב. | | | חומת הטירוף
גדעון לוי, haaretz
בפעם הבאה שקפצון או בלון ישוגרו מרצועת עזה לכיוון ישראל, יחל צה"ל בהנחת תקרת פלדה מעל לרצועה כדי למנוע את שיגורם של בלון או קפצון. עזה תנותק גם משמיה. הרי מדובר בביטחון מדינת ישראל. כשייפער הסדק הראשון בתקרת הפלדה ועזה שוב תשגר בלון או קפצון, תעבור מערכת הביטחון לשלב הבא: הצפת הרצועה במים עד לשקיעתה המוחלטת מתחת לפני האדמה. הרי מדובר בביטחון ישראל. עד שזה יקרה — התוכניות כבר במגירות — מסתפק צה"ל הצנוע וחסר האמצעים בקטנות: הוא בונה את ה"מכשול" החדש סביב עזה, אבי כל הגדרות ואם כל החומות שישראל מקיפה עצמה בהן, שישה מטרים לגובה ועשרות מטרים באדמה, בדיוק כמו הקפטריה בטבריה, אבל הרבה פחות מצחיק והרבה יותר מטורף. ישראל הופכת למדינה שבלבה חומה: אין דבר שהיא אוהבת יותר מלהקיף עצמה.
ההיסטוריה רצופה בשליטים מגלומניים שבנו ארמונות. המגלומניה הישראלית מסתפקת בינתיים בחומות. חומת ההפרדה וגדר המערכת, הגדר הטובה והגדר הרעה, כל הארץ גדרות. חומה ומגדל 2017: חומות ביטחון ומגדלי יוקרה. רק תנו למערכת הביטחון תירוץ והיא תקיף אותו בגדר במיליארדים. לזה תמיד יימצא הכסף. חומת אימים עם מצרים מול פליטי אפריקה וחומת הפרדה בשטחים מול יחפני דהיישה. עכשיו הגיעה השעה לשדרג גם את גדר עזה כדי לעצור את המנהרות שנכרו מתחת לקודמתה. בקרוב: גדר אלקטרונית סביב אום אל פחם, כמענה לטרור שיוצא גם ממנה.
אלוף הפיקוד בישר, הכתבים הצבאיים ציטטו באוטומטיות הנרצעת שלהם, וישראל הגיבה בפיהוק או בסיפוק. השיטה ידועה: קודם בונים דמון (המנהרות), אחר כך מוצאים לו פתרון מגלומני. הנה לנו עוד פרויקט ציוני ב–3 מיליארד שקל, אותו יקימו פועלים ממולדובה ומבקשי מקלט מאפריקה; הנה לנו עוד חומה.אזרחי ישראל ראויים למה שקורה. אם השקעת ענק כה מופרכת עוברת כאן ללא כל דיון ציבורי, כי אז לא מגיעים לנו שירותי בריאות או כבישים טובים יותר. ישראל בחרה בעוד חומה וישראל תשלם. | | | ביטן יותר מוסרי מהשב"כ
גדעון לוי, haaretz
דוד ביטן. לא סוחט הומואים וחולים ולא אחראי לאלפי חטיפות ומעצרי שווא
איזו שערורייה: יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, מתח ביקורת על השב"כ. איך הוא מעז. הוא אמר שהם "פחדנים שרוצים לחזור הביתה בשלום". איך הוא מעז. הם הרי מגנים עליו יומם וליל והוא פחדן יותר גדול מהם — הוא התחבא לחודש כשהצ`קים שלו חזרו. ומי עורר את הסקנדל? השמאל הציוני, כמובן. כל הפטריוטים, ידידי השב"כ, מיצחק הרצוג ועד עפר שלח, כולל "ידיעות אחרונות", שנתן שלשום מופע גרוטסקי במיוחד של "שומרי הסף 2". אם ב"שומרי הסף", סרטו המצוין של דרור מורה, התבכיינו ראשי השב"כ על הכיבוש, שלהם כמובן לא היה כל חלק בו, ב"שומרי הסף 2" הם התבכיינו על שאיזה ביטן העז למתוח ביקורת על בבת עינם. האולד בויס, לא כולל אבי דיכטר שדוברו "לא השיג אותו" (אם כבר מדברים על פחדנים), יצאו בקריאה לפוליטיקאים להסיר ידיהם מהארגון.
הם אנשים רגישים מאוד, ראשי השב"כ, פגיעים ושבריריים וכמוהם גם הארגון שבראשו עמדו, ולכן הם נעלבו עד עמקי נשמתם מדברי ביטן, וגם מאלו של מירי רגב שייחסה לשב"כ עמדה הזויה. השב"כ בתפקיד הקורבן, בקרוב דוכני ההתרמה — והלב יוצא בחמלה אל ארגון הסעד המרגש הזה ואל עובדיו הנפלאים, שומרי ישראל שלא נמים ולא ישנים, בזמן שביטן מדבר. ראשית, המובן מאליו: זכותו של ביטן, האיש שכולם אוהבים להתגולל עליו, לבקר את השב"כ כאוות נפשו. שנית, במבחן המוסר, ביטן הוא איש מוסרי הרבה יותר מכל סוכן שב"כ. הוא לא סוחט הומואים וחולים ולא אחראי לאלפי חטיפות ומעצרי שווא. בלהט מפגן ההיעלבות, טושטש כרגיל התפקיד האמיתי שהארגון הזה ממלא, ובעיקר האמצעים שהוא נוקט, מהאכזריים והבלתי אנושיים ביותר. השב"כ הוא סוכן הכיבוש מספר אחת. תפקידו העיקרי הוא בתחזוקתו. יחד עם הקבלן המבצע שלו, צה"ל — בעבר קבלן החיסולים ועכשיו קבלן המעצרים ההמוניים — מטרתו לאפשר את המשך הכיבוש במחיר הזול ביותר. כמעט כל האמצעים מקדשים בעיני הארגון הזה את מטרותיו. מדובר בארגון רקב, כזה שרק על מצע ריקבון הוא יכול לממש את לפיתתו בנתיני הכיבוש. אין אמצעי בזוי ושפל שהוא נמנע מלהשתמש בו ואין אכזריות שהוא נרתע ממנה.
| | | למאמרים קודמים, מאז 2004, הכנסו לפי רשימת הנושאים | |
מאמרים מומלצים
| | אורי משגב:נתניהו צודק: התקשורת אשמה - אבל רק בדבר אחד – בהתבטלות המתמשכת והנצחית בפני ראש ממשלה שמבקש את נפשה | | רוגל אלפר:העם בוחר בשחיתות | | גדעון לוי:
חומת הטירוף
| | גדעון לוי :ביטן יותר מוסרי מהשב"כ | | ישראל כהן:
הציונות הדתית משחקת באש
| | מאמר המערכת :גנבי קולות | | עמיר פוקס:התכלית האמיתית בחוק הלאום | | רביב דרוקר :לא בידינו |
|
