|
|
|
|
| מאמרים ותרגומים למגזין |
|
|
|
|
|
|
|
19/04/2019
| | ניצחון היסטורי לאסירים הפלסטינים
ענת מטר - Anat Matar
15 באפריל ב-18:26 ·
ניצחונם של האסירים הפוליטיים הוא ניצחון היסטורי, לא פחות. בעוד כחודש ישתחרר באסל גטאס
מן הכלא, אליו הושלך לאחר שהבריח טלפונים ניידים לאסירים. אז, ובהזדמנויות נוספות, עלתה
לדיון ציבורי השאלה מדוע, בעצם, שלא יותקנו טלפונים ציבוריים מפוקחים באגפי האסירים
הפוליטיים - ממש כאלה שקיימים באגפי האסירים הפליליים הכבדים ביותר. (וכמובן שיש לזכור:
אחוז לא מבוטל מן האסירים הפוליטיים רחוק מלהיות "כבד" - החל מעצירים מנהליים, שכלל אינם
נאשמים בדבר ומוחזקים סתם כך בכלא למשך שנה או שנתיים בדרך כלל, דרך אסירים צעירים
ש"חטאם" מסתכם בהשלכת אבנים (שאירעה או לא) ועד אסירים שסחרו בכלי נשק, למשל.)
כאשר גטאס נכלא, פרסמתי ב"הארץ" טור דעה שמעלה בדיוק את השאלה הזו (לינק בקומנט).
דיונים שונים בפורומים שונים העלו אותה שוב ושוב. אבל הארגון המתועב עמד במריו, ככה, פשוט
ככה, כלומר ככה מלווה בשקרים והפחדות כרגיל. ראויות לציון מיוחד עתירות האסירים לבג"צ -
עתירות שנידחו כמובן, בשל שליטת הארגון בשופטיו הצייתנים. והנה, קונסטלציה פוליטית, רצון
לסגור עניינים מול חמאס, או השד יודע מהו בדיוק ההקשר שאיפשר עכשיו את התרת הרסן המיותר
והמתעלל - והופ, יהיו טלפונים ציבוריים, ולא "יוציאו פיגועים" בשיחות שיתנהלו דרכם, אלא
יתקיים קשר אנושי, אישי, משפחתי, חברי, אוהב, קשר חיוני כל כך לאנשים שמבודדים במשך
שנים מבני משפחותיהם וחברתם.
הלוואי שהייתי מאמינה שמישהו מן השופטים שדנו בעתירות ההן מליט עכשיו את פניו בבושה.
#די_לשלטון_השבכ | | | ציונות – סכנה לקיום היהודי
עמוס גבירץ - לפני זמן מה שוב נשאלתי מדוע אני מגדיר עצמי כאנטי ציוני. הצעתי את
הסיפור של אום אל חיראן כהסבר.
הנה בני שבט אבו אל קיעאן, שב-1949 נושלו מאדמותיהם בצפון הנגב, ולאחר שהועברו
פעמיים ממקום למקום יושבו בידי המדינה (ב-1956) במקומם העכשווי, שבצפון-מזרח הנגב, אום
אל חיראן ועתיר. עכשיו המדינה מפנה את תושבי אום אל חיראן הבדואים לחורה, ובמקומם מתכוונת
ליישב יהודים. שם המקום יישונה ל"חירן".
בביקוריי בכפר ראיתי את המרחבים הריקים הסובבים אותו. הרי ברור שאפשר היה להקים את
הישוב היהודי ליד אום אל חיראן ולא במקומו.
לא חבורת פושעים מגרשת את הבדואים מאום אל חיראן כדי להתיישב במקומם. זאת ממשלת
ישראל העושה זאת. היא לא עושה זאת בטעות. מתנהל מאבק של שנים נגד המעשה הנורא הזה.
וממשלת ישראל, בגיבוי בג"ץ, מתעקשת לפנות את הבדואים וליישב במקומם יהודים. מדובר
במדיניות המסמלת את מהותו של המפעל הציוני. לא להתיישב לצד המקומיים, אלא במקומם, תוך
דחיקתם אל מחוץ לארץ ולצמצם את מרחב המחייה של הנותרים בתוכה ככל שניתן. | | | `אם חפצי חיים אנו` - ערב לזכרו של חיים הנגבי, חלוץ המאבק נגד הכיבוש
מיקום: התיאטרון הערבי-עברי ביפו, יום רביעי 17.4 בשעה 5.30 בערב
חיים הנגבי ז"ל ראוי מאד שנזכור ונזכיר אותו. החברים לדרך של חיים יוזמים ערב פוליטי לזכרו,
אשר עומד להתקיים בתיאטרון הערבי-עברי ביפו בתאריך ה-17.4 שעה 5.30 בערב. חברים
שהכירו אותו - חברים אישיים וגם חברים לדרך הפוליטית - יספרו על חיים הנגבי כפי שהכירו
והוקירו אותו.
חיים הנגבי היה במשך עשרות שנים פעיל בולט ומסור בצד השמאלי הרדיקלי של החברה הישראלית.
לו ולחבריו בקבוצת "מצפן" שמורה זכות ראשונים - הם, לפני כמעט כל אחד אחר בישראל,
הביעו התנגדות פומבית חד משמעית לשלטון הכיבוש על הפלסטינים - מיד לאחר שהשלטון הזה
התחיל, בשנת 1967. באותו זמן היה קשה מאד להתנגד לכיבוש, ומי שהעז לעשות זאת ספג
קללות ורדיפות חמורות. בשלב מאוחר יותר היה חיים הנגבי ממייסדי "גוש שלום" ופעיל מרכזי בו
במשך שנים רבות. חיים הנגבי היה בן לקהילה היהודית העתיקה של העיר חברון, שם שימש סבו
כרב ראשי ספרדי. הוא אהב את חברון בכל ליבו - ותיעב את המתנחלים הגזענים והכוחניים
שהתמקמו בליבה. כל האמור הוא מעט מזעיר ממה שאפשר להגיד ולספר על חיים הנגבי, שהלך
מאיתנו בשנה שעברה.
| | | קונגרס סטודנטיות ישראלי-פלסטיני: 60 סטודנטיות מישראל ומהשטחים ינהלו מו"מ על פתרונות לסכסוך
מחשבות של שלום -
האם נשים צעירות מסוגלות לעשות היסטוריה?
תאטרון ערבי-עברי, טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה, ת"א
14/4/2019, יום ראשון, 9:00-16:00
קונגרס סטודנטיות ישראלי-פלסטיני: 60 סטודנטיות מישראל ומהשטחים ינהלו מו"מ על פתרונות
לסכסוך.
הבחירות הסתיימו. בנימין נתניהו נשאר ראש הממשלה והוא ירכיב ממשלה עם מפלגות הימין הקיצוני
- ממשלה המתנגדת לכל סיכוי לשלום ומחויבת להמשך הכיבוש, להמשך דיכוי הפלסטינים, להרחבת
וסיפוח ההתנחלויות.
האם אנו, שוחרי השלום, מתייאשים? לגמרי ולחלוטין לא! המאבק לשלום נמשך וימשך. ובמסגרת
זאת:
כ-60 סטודנטיות ישראליות ופלסטיניות ינהלו מו"מ בתאטרון הערבי-עברי ביפו העתיקה. קונגרס
הסטודנטיות הוא שלב נוסף בדרך להקמתו של `קונגרס ישראלי-פלסטיני עממי` – רחב, משמעותי
ובעל השפעה פוליטית. הדיונים פתוחים לקהל הרחב וייערכו בנוכחות משקיפים בינלאומיים.
בתאריך 14/4/2019 יגיעו לתאטרון הערבי-עברי ביפו כ-60 סטודנטיות ישראליות ופלסטיניות,
במטרה לדון, לשוחח ולנהל מו"מ רציני על צעדים בוני אמון, דרכים להפסיק את האלימות ופתרונות
לסכסוך. הדיונים פתוחים לקהל הרחב וייערכו בנוכחות משקיפים מהזירה הבינלאומית. | | | הצבא הדיח את רודן סודאן בעקבות המחאות ההמוניות; הפגנת סולידריות בתל-אביב
אפרים דוידי -
צבא סודאן הדיח היום (חמישי) את הנשיא עומר אל-בשיר לאחר 30 שנות רודנות ושם אותו
במעצר בית. זאת, לאחר שבועות של מחאות המוניות. עוד דווח כי הצבא הציב משוריינים על מנת
לחסום את דרכי הגישה לארמון הנשיאות בבירה ח`רטום ועצר חלק מראשי המשטר. הצבא הודיע כי
מעתה יתפרקו מוסדות השלטון, ייסגרו המעברים, יקום ממשל צבאי לשנתיים ומשטר חירום ל-3
חודשים. כמו כן, ובלחץ המפגינים, שוחררו כל העצירים הפוליטיים, ביניהם ראשי המפלגה
הקומוניסטית, שהצטרפו למפגינים.\
בנוסף לאל-בשיר, נעצרו גם אחמד הארון, יו"ר מפלגת השלטון האיסלאמית, ועלי עות`מאן טהה,
סגן הנשיא לשעבר. בשעות הצהריים רבבות סודנים זרמו אל משרד הביטחון בח`רטום וצעקו
"ניצחנו" והבטיחו להמשיך במחאה עד לשובה המלאה של הדמוקרטיה. עוד הם מסרבים לקבל את
המשטר הצבאי שהוקם היום – במקום משטרו הרודני של אל-בשיר. יצוין שבשבת הקרובה תתקיים
בדרום תל-אביב הפגנת מחאה ביוזמת פליטים ומבקשי מקלט מסודאן. בגילוי דעת שפרסמו הם קראו
לציבור הישראלי לתמוך במאבק העם הסודאני. ההפגנה תיערך בכיכר לוינסקי, שבסמוך לתחנה
המרכזית, בשעה 14:00.
| | | גם אילו היה גנץ מנצח בבחירות, היה צריך להגיע ולהראות נוכחות בבית המשפט הזה.
עו"ד איתי מק -
הנכם/ן מוזמנים/ות לדיון מקדמי שיתקיים ביום חמישי, ה-11.4.2019, בשעה 10:30 בפני
השופט עבאס עאסי, בבית משפט השלום בירושלים, בתביעה של פעיל זכויות האדם מואיד שתיוי
נגד מדינת ישראל (ת"א 40210-06-17):
מואיד שתיוי, בן 64, הינו פעיל זכויות אדם, ממנהיגי הכפר קדום וחבר מועצת הכפר. טרם יצא
לפנסיה, מואיד עבד כאח במערכת הבריאות הפלסטינית, ולכן החיילים מכנים אותו "הדוקטור".
מתוך תפיסת עולם אידאולוגית, מואיד מוכר היטב כמי שמתנגד לאלימות, ולכן הוא נציג הכפר
בפגישות המתקיימות מעת לעת במת"ק הישראלי בחווארה.
מואיד הינו אחד מסמלי ההפגנות השבועיות המתקיימות על רקע חסימת דרך הגישה ההיסטורית לכפר.
מתחילת ההפגנות בשנת 2011, מדי יום שישי בצהרים ולאחר התפילה במסגד, מואיד עומד בראש
התהלוכה בכפר ונושא את דגל פלסטין.
ב-9 באוקטובר 2015, בשעה שמואיד נשא דגל פלסטין וטרם החלה ההפגנה השבועית בכפר,
החיילים ירו כדור טוטו לאזור המפשעה שלו, וכאשר הסתובב כדי לחזור לביתו ירו בו כדור נוסף
לכיוון הגב. על פני הדברים, מואיד נורה רק מאחר שהוא אחד מסמלי המאבק בכפר. לא יכול
להיות ספק כי החיילים זיהו את "הדוקטור" (כפי שהם מכנים אותו). לא ידוע על אישור לחיילים
לירות כדורים חיים לעבר אדם המחזיק דגל בלבד, אף אם הוא פעיל זכויות אדם ומנהיג קהילתי
מוכר. גם לא ידוע על אישור לחיילים לירות במפגינים לפני שההפגנה החלה. חייו של מואיד ניצלו
אך נותרה לו נכות נוירולוגית, וחלק מהכדור נותר תקוע בעמוד השדרה. | | | יאוש הוא לא אופציה! תשובות לבוקר שאחרי הבחירות
עומדים יחד -
אנחנו עוקבים אחרי התוצאות ומבינים את גודל הסכנות. אבל אנחנו כאן כדי להגיד בצורה ברורה –
ייאוש הוא לא אופציה. האופציה היחידה שיש לנו היא לנצח.
כן, לנצח. גם אם קשה לדמיין את זה עכשיו וגם אם הדרך עוד מאוד ארוכה. כי מאבקים,
ובמיוחד המאבק על דמותה של החברה שלנו, לא מתחילים ולא נגמרים בקלפי. הם מתחילים
מלמטה, מהרחוב. מהאנשים. מובילים אותם מי שצריכים וצמאים לשינוי. מצטרפים אליהם כל מי
שמבינים שאפשר אחרת.
הוכחנו את זה לעצמנו שוב ושוב בשנים האחרונות – יצאנו בעשרות אלפים לרחובות נגד הגירוש,
נגד חוק הלאום, נגד אלימות כלפי נשים, נגד השחיתות. נאבקנו למען דיור ציבורי, למען שוויון
ללהט"ב, למען שלום וסיום הכיבוש. תיזכרו בזה רגע, תיזכרו כמה כוח היה לנו כשצעדנו יחד
ברחובות. ככה אנחנו הולכים לנצח. לא צריך לדמיין את זה – פשוט צריך להמשיך ולהפוך את כל
זה לכוח.
זה מה שאנחנו עושות ועושים בשלוש השנים האחרונות. בנינו תנועה של יהודים וערבים, שהיא בית
פוליטי. היום אנחנו קוראים גם לכן ולכם להצטרף אלינו לבית הזה. אנחנו יודעות ויודעים, שתקווה
היא לא דבר שמחכים לו – היא דבר שמפיצים אותו. ואת זה עושים באמצעות בניית כוח – כוח
של אנשים שעומדים ביחד, ויוצרים במשותף את תנועת השינוי המגוונת והפעילה שאנחנו כל-כך
צריכים.
אז בואו לקחת חלק. בואו נבטיח לעצמנו שמחר יהיה יותר טוב מהיום, ונעשה את זה באמצעות
הדבר האחד שנחוץ לעשות כרגע.
עכשיו. בונים. תנועה. | | | הבדואים נושאים לקלפי
זזים - בימים האחרונים ניסו בליכוד ובארגון הקיצוני ״אם תרצו״ לעצור את יוזמת ההסעות לקלפי
בכפרים הלא מוכרים - ובעצם למנוע ממצביעים להגיע לקלפי. אבל עקרון השוויון והדמוקרטיה ניצחו
היום - 50 טרנזיטים שמומנו בתרומות קטנות של ישראלים כמוך, הגיעו לנגב והם מסיעים מצביעים
לקלפיות מרוחקות ולא נגישות לאורך כל היום. | | | היום יוענק פרס ליבוביץ לד"ר רוחמה מרטון ולאמן דוד ריב
יש גבול -
היום ג` 2.4.19 בשעה 20:30 במועדון צוותא ת"א (פסג` לונדון מיניסטור, רח` אבן גבירול)
תעניק תנועת "יש גבול" כבכל שנה את הפרס על שם ישעיהו ליבוביץ
הפרס מוענק מדי שנה למי שפעלו בצורה בולטת לקידום נושאי השלום וזכויות האדם, ברוח מורשתו
של פרופ` ישעיהו ליבוביץ ז"ל
הזוכים בפרס השנה הם : ד"ר רוחמה מרטון והאמן דוד ריב
ד"ר רוחמה מרטון היא מייסדת ונשיאת הכבוד של עמותת רופאים לזכויות האדם
תציג אותה עו"ד לאה צמל
דוד ריב הוא אמן ישראלי ותיק ומוערך, המרבה להתיחס ביצירתו לנושאים פוליטיים
יציג אותו מיקי קרצמן | | | היום משמרת מחאה ב"יד ושם" בזמן הביקור של בולסונרו, נשיא ברזיל הקורא לרצח אינדיאנים ומתנגדי השלטון
עו"ד איתי מק -
די להפיכת "יד ושם" למכבסה של דיקטטורים, פשיסטים, רוצחים, מענים ואנטישמים!
משמרת מחאה בזמן הביקור של בולסונרו ב"יד ושם"!
היום יבקר ב"יד ושם" נשיא ברזיל, איש הימין הקיצוני ז`איר בולסונרו, אשר הביע שוב ושוב
תמיכה בעינויים, בביטול המשטר הדמוקרטי, בפגיעה בזכויות הנשים ובאלימות כלפיהן, בשלילת
זכויות, ברדיפה פוליטית, במעצר ואף בחיסול פיזי של להטב"ק, מפלגות השמאל והפועלים,
הקבוצות הילידיות והאפרו-ברזילאים. כך למשל, בולסונרו אמר כי "חבל שהפרשים הברזילאים לא
היו יעילים כמו האמריקאים, אשר השמידו את הילידים", הבטיח כי "בשנת 2019 אנחנו הולכים
לחסל את השמורה הילידית Raposa Serra do Sol. אנחנו ניתן רובים לכל החוואים", טען כי
הוא מעדיף שישוו אותו בכרזה להיטלר מאשר להומו, וכי היטלר היה אסטרטג גדול. רק בספטמבר
האחרון הוא קרא "בואו נירה בכל חברי מפלגת הפועלים (PT) כאן באקרה (מדינה בברזיל)".
| | | למאמרים קודמים, מאז 2004, הכנסו לפי רשימת הנושאים | |
מאמרים מומלצים
| | אורלי נוי:אני חיה במדינה חולנית | | אלון כהן-ליפשיץ:
האנשים שמורידים את השאלטר למליוני בני אדם
| | אלי ביתאן:
פתיחת שנת הלימודים: כוחות המנהל הרסו מבנה בית ספר וגנים
| | אמיר רותם:
שלוש שנים לסיום צוק איתן: הרצועה בנפילה חופשית
| | יותם ברגר :המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית | | ג`קי חורי :משרד הפנים שולל אזרחות ממאות בדואים תושבי הנגב בטענה שנרשמו כאזרחים בטעות. | | אורי משגב:נתניהו צודק: התקשורת אשמה - אבל רק בדבר אחד – בהתבטלות המתמשכת והנצחית בפני ראש ממשלה שמבקש את נפשה | | רוגל אלפר:העם בוחר בשחיתות |
|
