|
|
|
|
| מאמרים ותרגומים למגזין |
|
|
|
|
|
|
|
19/09/2019
| | יש חיים אחרי הבחירות! לא משקיפות מהצד: ביקור סולידריות בעיסאוויה היום, חמישי 19.9 /
אקדמיה לשוויון -
אקדמיה לשוויון פנתה בתחילת החודש אל הרשויות בדרישה לשים קץ לאלימות המשטרה ולאפשר
לתושבים ולתושבות לשוב לשגרה. זמן קצר לאחר מכן אכן הושגו הבנות בין התושבים לבין
המשטרה והעירייה על הפסקת הפשיטות החמושות מטרה לשוב לשגרה. ברם, במהלך השבוע שעבר
התחדשה הנוכחות המשטרתית ואיתה האלימות, לרבות אירוע חמור שבו ירתה המשטרה גז מדמיע
לתוך מסגד בשכונה.
לאור כל זאת, ולקראת פתיחת הסמסטר גם בקמפוס הר-הצופים המשקיף על עיסאוויה, רשת
ירושלים של אקדמיה לשוויון מזמינה את חברות וחברי הארגון לביקור סולידריות בכפר עם פעילי
עיר עמים וירושלים חופשית. נסייר בכפר, נשמע על חוויות הקיץ הקשות, נתעדכן במצב הנוכחי
ונשוחח עם מחמד אבו חומוס, ממובילי מאבק התושבים נגד המשטרה, אשר היום יפוג צו ההרחקה
שלו מהכפר. | | | בקשה לעזרה בהפקדת עירבון לבית המשפט על-מנת להמשיך את הדיון בקשרים בין ישראל וצ׳ילה בזמן משטר פינושה
עו"ד איתי מק -
הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 2564/18) על פסק הדין הדוחה במלואה עתירה לחשוף
עשרות אלפי מסמכים מהקשר הביטחוני והדיפלומטי של מדינת ישראל עם משטר פינושה בצ`ילה.
השופטת אורנה לוי קיבלה את עמדת המדינה במלואה, לפיה בשל מגבלות כוח אדם וזמן בדיקת
עשרות אלפי מסמכים (לפחות 19 אלף עמודים) שאותרו במשרד הביטחון, תדרוש משאבים בלתי
סבירים, וכן ממילא כל המסמכים חסויים כדי לא לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה.
השופטת לוי קבעה כי מסירת משרד הביטחון 12 מסמכים בלבד, העוסקים בשליחת רופאים צבאיים
(כאילו היחסים בין המדינות היו מטעמים הומניטריים...) הנה איזון סביר בנסיבות העניין.
למרבה הצער, נקבע כי על מנת שבית המשפט העליון ידון בערעור, יש להפקיד ערבון בסך
14,000 ₪, עד ליום 25.4.2018. העירבון נועד לכאורה להבטיח שיהיה למשרדי הביטחון והחוץ
מאיפה לגבות הוצאות, אם הערעור יידחה. בפועל, אין צל של ספק כי העירבון שנקבע נועד כדי
להשתיק את הדיון בנושא ולטייח את הפשעים שנעשו.
| | | היום (חמישי) עתירה בבית המשפט המחוזי בת"א לעצור את הייצוא הביטחוני לפיליפינים
עו"ד איתי מק -
דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי בת"א לעצור את הייצוא הביטחוני לפיליפינים, יתקיים בפני
השופטת גיליה רביד, היום (חמישי ה-19.9)
נשיא הפיליפינים הנוכחי, רודריגו דוטרטה, הינו רוצח המונים ותומך באונס, בירי באיבר המין של
נשים ובהפצצת בתי ספר של המיעוטים הילידיים, וכן השווה את עצמו להיטלר. מאז שדוטרטה נכנס
לתפקידו כנשיא, ביוני 2016, במסגרת "המלחמה בסמים", המשטרה הפיליפינית הוציאה להורג ללא
משפט כ-12,000 איש. בד"כ מדובר ברעולי פנים המגיעים לשכונות העוני, אשר תופסים גברים
ונערים והורגים אותם ביריות.
מאז בחירתו לנשיאות של דוטרטה, מדינת ישראל מכרה נשק רב לכוחות הביטחון האחראים לפשעים
בפיליפינים, במסגרת "המלחמה בסמים". בעוד שמשרדי החוץ והביטחון בוחרים לשקר לציבור
הישראלי בטענת שווא כי מדובר במידע סודי שלא ניתן לגלותו, פרטים רבים על הייצוא הביטחוני
הישראלי פורסמו בפיליפינים ע"י משרד הביטחון, זרועות הביטחון וסוכנות הידיעות הממשלתית.
| | | אין עם אחד, יש שתי ישראל
אורי משגב - הארץ -
עם מדגמים צמודים שבעצמם אינם אמינים (הרבה ישראלים משקרים במצוות אדונם), ועם תחושה
קשה שאפילו תוצאות האמת נתונות לזיוף ומרמה, כי כולם גונבים מכולם - יש צורך לומר את
האמת. אין בלתה. אף מנדט לכאן או לכאן או אחוז חסימה שרירותי שזורק לפח האשפה
האלקטורלי וההיסטורי רבבות קולות של ישראלים שדווקא טרחו להצביע, לא ישנה אותה.
האמת, וזה לא ישתנה במהלך הלילה או הבוקר או כשייספרו המעטפות הכפולות - היא שיש ישראל
כפולה. יש שתי ישראל. אין עם אחד, גם לא עם סגולה וגם לא עם נבחר. הוא אפילו לא
מתעקש להיות עם בוחר. למעשה, יש כמה עמים שמורכבים באופן רופף מלא מעט שבטים. בסוף
יום הבחירות הזה, הכל מתחלק לשתי מדינות. מקוטבות, מנוכרות ומתעבות זו את זו.
| | | אזרחים מתגייסים להסיע בדואים לקלפי
אורן זיו - שיחה מקומית -
ועדת הבחירות המרכזית קיבלה אתמול את עתירת מפלגת הליכוד, והקפיאה את מערך ההסעות שתכנן
ארגון "זזים – קהילה פועלת" להסעת מצביעים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב לקלפיות
המרוחקות מביתם קילומטרים רבים. אולם ברגע שנודע על הקפאת ההסעות, הודיעו עשרות אזרחים
ואזרחיות כי הם מתכננים לנסוע לנגב ולספק הסעות מהכפרים הבלתי מוכרים לקלפיות בכלי הרכב
הפרטיים שלהם.
בכפרים הלא מוכרים מתגוררים כ-50 אלף בעלי זכות בחירה
הנהגים המתנדבים יסיעו את התושבים שרוצים להצביע לקלפי הקרובה לביתם, שלעתים נמצאת
במרחק של 20-30 ק"מ. המתנדבים שעמם שוחחנו מדגישים כי היוזמה אינה קשורה לאף ארגון,
וניתן להצטרף אליה במייל negev.vote@gmail.com.
| | | יהונתן גפן: המלצה גורפת למפלגה המשותפת
יהונתן גפן - כילד מורד, התמרדתי כנגד הציוניזם. כבוגר שהולך להצביע אני בוחר במפלגה
שנאמנה לגמרי לערכים שלי. מפלגה קטנה וישרה, שמורכבת מאחיי הערבים, וגם עם קישוט של
יהודי אחד, עופר כסיף, שלמד פילוסופיה, וגם הקים איתי ביחד בזמנו את תנועת "יש גבול"
(שעד היום אנחנו מחפשים אותו), והמצע שלהם חד וברור: מלחמה עיקשת ועניינית בכיבוש,
בגזענות ובאלימות.
בלי סיסמאות נבובות, הם לא מפגינים שררה ויהירות, ומציעים לנו את המצרך הנדיר הזה: אומץ
אנושי ואמיתי.
אני שמח מאוד שבסקרים, המפלגה כבר מקבלת עשרה מנדטים, ועכשיו יש להם גם אותי. √ | | | העבודה והמחנה הדמוקרטי לא מושלמות, אבל זה לא הזמן לבחור בפינצטה
רוית הכט - המחנה הדמוקרטי ומפלגת העבודה-גשר פגיעות עד מאוד. אני מספיק זקנה לזכור
סקרים מאפריל 2019 שניבאו למפלגת הימין החדש של נפתלי בנט ושקד שישה, שבעה ואפילו
שמונה מנדטים. שלא לדבר על תופעות לוהטות כמו "זהות" של משה פייגלין. איך זה נגמר בסוף
כולם יודעים.
מי שבשבוע שלפני הבחירות לא מתמקם טוב-טוב מצפון לקו שמונת המנדטים נמצא בסכנת חיים
ממשית. ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, אהוד ברק, עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס צריכים להישאר
בקומת הטיפול הנמרץ. אף לא אחד מהם משוחרר להתאוששות במחלקה.
הדבר היחיד ששמאלנים - מיעוט מוכה, שני לערבים בנרדפותו - יכולים לעשות זה להצביע עבור
המפלגות הללו. אין שום חשק לתת לעמיר פרץ פרס על צעדו האווילי והיהיר - המיזוג עם
לוי-אבקסיס והפניית העורף למרצ - שמסכן את השמאל כולו. אבל עם מפלגת העבודה בחוץ -
עובדה מטורפת כשלעצמה - אין אפילו מראית עין של מחנה. | | | הגעוואלד חוזר – אחוז החסימה מסכן שתי מפלגות
אדם קלר -
כן, זאת כבר לא בדיחה: בהחלט יש אפשרות אמיתית ומוחשית לחלוטין כי מפלגת העבודה –
מפלגת השלטון בישראל במשך עשרות שנים, אשר עדיין בבחירות 2015 התמודדה ברצינות מול
הליכוד – פשוט תימחק ותיעלם מן המפה הפוליטית . היעלמותה של מפלגת העבודה גם תנחיל
לנתניהו את הנצחון המיוחל, 61 מנדטים ימניים בלי ליברמן, ותסלול את הדרך לממשלה שבה הימין
הקיצוני והימין העוד יותר קיצוני יתנו את הטון בתמורה להענקת חסינות לנתניהו על כל התיקים
וכתבי האישום. כך כמובן יהיה גם אם תיעלם מרצ.
מלה אישית: עד שראיתי ביום שישי את הסקרים ושמעתי את הפרשנים, היה בכוונתי להצביע בעד
הרשימה המשותפת. מבין כל הרשימות המתמודדות בבחירות, הרשימה המשותפת מבטאת בצורה
הטובה ביותר את דעותי ועמדותי. ראוי וחשוב שיהודים יצביעו בעדה. אך... חשוב עוד יותר
לעמוד אל מול אחוז החסימה המאיים. על כן, בבחירות האלה אני מתכוון – בפעם הראשונה בחיי
– לשים בקלפי את הפתק "אמת".
| | | בזכותכם - אין מצלמות בקלפי!
רלוקה גינאה - זזים -
ועדת הבחירות אסרה על הליכוד - ועל שאר המפלגות - להציב מצלמות בקלפיות בישובים ערבים!
יחד איתך, הכוח האזרחי שלנו הצליח לעצור את התכנית לדיכוי הצבעה של 20% מציבור האזרחים.
בזכותך, הבאנו את קולו של הציבור לתוך הדיון הרשמי בוועדת הבחירות - והיום ניצחנו.
אבל ההחלטה החשובה של השופט מלצר לא מספיקה כדי לתקן את הנזק שכבר נעשה: הסיקור
התקשורתי של הנושא עדיין לא מבהיר את מהות ההחלטה, ואחרי שנכוו מיוזמת המצלמות בסבב
אפריל, רבים מבין האזרחים הערבים עדיין יחששו לצאת ולהצביע.
מול המיליונים שהשקיעו בליכוד כדי למנוע מאזרחים להגיע לקלפי, אנחנו נצא בקמפיין פרסומי
בערבית, כדי לוודא שכל אזרח שמעוניין בכך ידע שהפעם יוכל להצביע ללא חשש בבחירות שוות,
הוגנות וחשאיות. | | | איך הפך אורי אבנרי מגיבור ל`בוגד` תוך שנה אחת?
עמית נאור - עוד לפני סופה הרשמי של מלחמת העצמאות, יצא לאור הספר "בשדות פלשת –
1948". בספר
אוגדו טורים שכתב אורי אבנרי לעיתון "הארץ" בזמן המלחמה, בעת שהיה חייל בפלוגת "שועלי
שמשון". אפשר לומר שאבנרי היכה על הברזל בעודו חם – ואף לוהט – משום ש"בשדות פלשת"
היה הספר הראשון שעסק במלחמה שאך נסתיימה. הספר נחל הצלחה עצומה ואבנרי נעשה חביב
הקהל. בתוך פחות משנה הודפסו עשר מהדורות ונערכו אירועים חגיגיים בהשתתפות קציני צה"ל
שבהם הוקראו קטעים נבחרים. לפי עדותו של אבנרי, לא הייתה בר מצווה שבה לא הוענק הספר
במתנה לחתן השמחה.
אומנם ההצלחה נעמה לאבנרי, אך לטענתו הוא חש שהיא הגיעה מהטעמים הלא נכונים. אבנרי חשב
שהמסרים שניסה להעביר באמצעות כתיבתו בשדה הקרב לא נקלטו, בין השאר בעטיה של הצנזורה
שעברו הטורים, וגם בעקבות צנזור עצמי כדי לא לחשוף את ערוותם של חבריו לפלוגה. באחד
מהסיפורים המוכרים מהתקופה, סיפר אבנרי כי נתקל בשני נערים באוטובוס, והם הביעו צער על
שלא הספיקו להשתתף בלחימה. בעקבות זאת החליט למהר ולהוציא לאור ספר נוסף, שהיה מבחינתו
חציו השני של "בשדות פלשת – 1948". הוא קרא לו "הצד השני של המטבע" שראה אור
ב-1950.
נראה, אם כן, שהקוראים היו נלהבים פחות לקרוא את הספר הזה. אבנרי תיאר בו את זכרונותיו
מזמן הקרבות, מהתקופה שלפני המלחמה, ומתקופת אשפוזו בבית חולים לאחר שנפצע בבטנו בסוף
1948. אולם הפעם, בהשפעת הספר המפורסם על מלחמת העולם הראשונה, "במערב אין כל
חדש", בחר אבנרי להציג בלי כחל ושרק גם את הצדדים היפים פחות בלחימה. הוא תיאר את
גירוש התושבים מכפרים שנכבשו, סיפר על מקרי ביזה, התעללות בשבויים, רצח חפים מפשע
ועוד. הפעם לא הסתיר גם את הווי החיילים שסבב לא מעט סביב מין. גם אחרי 70 שנה,
הקריאה בספר עדיין מעוררת תחושות קשות. וגם בזמן אמת, פרצה מיד סערה סביב אבנרי והספר:
המבקרים כינו אותו "פורנוגרפי", "זול" ו"מסוכן". | | | למאמרים קודמים, מאז 2004, הכנסו לפי רשימת הנושאים | |
מאמרים מומלצים
| | אורלי נוי:אני חיה במדינה חולנית | | אלון כהן-ליפשיץ:
האנשים שמורידים את השאלטר למליוני בני אדם
| | אלי ביתאן:
פתיחת שנת הלימודים: כוחות המנהל הרסו מבנה בית ספר וגנים
| | אמיר רותם:
שלוש שנים לסיום צוק איתן: הרצועה בנפילה חופשית
| | יותם ברגר :המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית | | ג`קי חורי :משרד הפנים שולל אזרחות ממאות בדואים תושבי הנגב בטענה שנרשמו כאזרחים בטעות. | | אורי משגב:נתניהו צודק: התקשורת אשמה - אבל רק בדבר אחד – בהתבטלות המתמשכת והנצחית בפני ראש ממשלה שמבקש את נפשה | | רוגל אלפר:העם בוחר בשחיתות |
|
