קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר הפעולה ברמאללה-הממשל הצבאי חזר מאת: יוסי שריד הארץ 5.1.07 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=809933&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 האם מישהו שולט במדינה? האם כל המדינה היא שטח הפקר אחד קטן? האם יד שמאל יודעת מעשה יד ימין? האם יש עדיין מישהו בסביבה שיודע בין ימינו לשמאלו? דבר אחד ברור: אין ממשלה בישראל, אין ראש ממשלה ראוי לשמו ואין שר ביטחון ראוי לתארו, רק הצבא מנהל כאן את העניינים, וכך הם גם נראים - יגעים ופרועים. ישראל היא עכשיו מדינת-צבא. הממשל הצבאי חזר והשתלט, והפעם על הארץ כולה. מי שמכונה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נוסע להיפגש עם נשיא מצרים, חוסני מובארק. השניים נועדו לשוחח על קידום ההידברות עם יושב ראש הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו-מאזן): אולי תיערך בקרוב `ועידת פיסגה` מרובעת, אולי תתממש סוף-סוף עיסקת חילופי האסירים והשבויים, וגם גלעד שליט ייצא לחופשי. וראו זה פלא: בדיוק באותו הזמן - לא יום קודם ולא יום אחר-כך - פושטים חיילי צה`ל ואנשי השב`כ על רמאללה, הבירה הזמנית של פלשתין. איזה תזמון מחושב, איזה צירוף מקרים מופתי: אתה, אולמרט, מנסה להוציא ערמונים מהאש, ואילו אנחנו, רכב ישראל ופרשיו, נבעיר לך אש אוכלת כזאת, שלא תותיר בידיך אלא ערמונים שרופים ומתפוררים; אנחנו כבר נדאג לתפאורה הולמת למפגש בשארם א-שייח - דם ואש ותמרות עשן; אנחנו נתחב לכם שם מטען נפץ מתחת לכורסאות המרופדות; אפשר לסמוך עלינו ועל תחבולותינו. אמנם צה`ל מוכה ותשוש לאחר מלחמת לבנון, אבל דווקא לתשושים יש לפעמים דחף להפגין שרירים, להוכיח אונים של הזדקרות. עוד בחורינו האמיצים חיים, עוד כוחם במותניהם ומוקדם לבטל אותם. צה`ל המום ומעולף, אך הממשלה על הקרשים. אין לה כוח וסמכות לצוות עשה ולא תעשה. התבוסה בחזית והשחיתות בעורף מציגות אותה ככלי אין חפץ, כשבר כלי. והצבא מריח הזדמנות; הוא יודע לפשוט כקומנדו על החלל הפוליטי הריק בירושלים. את זה הוא עדיין יודע, וזאת מורשת הקרב שלו. רק לפני שבועיים נפגש אולמרט עם עבאס, והבטיח לו הרים וגבעות: סילוק מחסומים, שחרור אסירים לכבוד החג, מה לא הבטיח. ומה יצא מכל זה? לא כלום. הרכסים המובטחים היו לבקעה. ולמה? כי הצבא לא מסכים, והצבא מאיים בצל הרים, ולא קשה להפחיד עלים נידפים כאולמרט ופרץ שהם עצמם צללים מבוהלים. מחסומים לא הוסרו, כי הצבא מוכן רק ל`הקלות`, ואסירים לא שוחררו, כי גם לשב`כ יש מה לומר. לכל היותר מוכן צה`ל להשלים עם עוד מאחזים ועוד קרוואנים, כי אין כוח לפינוי, וכוח יש רק לבינוי ולעיבוי ולחיפוי על מעללי מתנחלים. אמש נמסר שאולמרט החליט להדיח את פרץ; הוא הספיק לקרוא סקרים בטרם צאתו מצריימה. מנוי וגמור עם הפיסח לשמוט מעל גבו השחוח את העיוור, או שמא העיוור שומט את הפיסח. מוטב שיסתלקו שניהם כאחד, ואפשר יהיה לחלץ את ישראל ממלתעות צבאה ולהחזיר אותה לאזרחיה. אם יש ממשלה תופע מיד, תופיע ומיד תרד, ותבוא אחרת תחתיה, שאיננה צל עובר ואיננה עלה ברוח. רה קישורים למאמרים האחרונים בנושא המציאות הזו ראיתי עצירים אוכלים בכריעה כשידיהם קשורות מאחורי הגב, כמו כלבים, והרחתי את הזיעה והשתן שלהם" מוזיקה, פוליטיקה ומה שביניהן - האזינו לתכנית רדיו