קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - אקטיביזם

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

נורית פלד-אלחנן: `במדינת ישראל הולכת ונכחדת האם היהודיה`
נורית פלד-אלחנן – נשים בשחור 28.12.2007

אני מודה לנשים בשחור שהזמינו אותי לדבר כאן היום. רצוני להקדיש את דברי בשעה זו לילדי רצועת עזה, הנמקים לאיטם ברעב ובמחלות, ולאימותיהם הממשיכות להביא ילדים לעולם, להאכיל ולחנך אותם להפליא – שיעור האוריינות ברצועת עזה עומד היום על 92% - מן הגבוהים בעולם, וכל זאת במחנה הריכוז הנורא ביותר בתבל, החונק את תושביו אל מול פני העולם הנאור והשותק.

חבל שאי אפשר לחגוג היום את סיום פעולתן של הנשים בשחור. אך האמת היא שפעולתן הולכת ונעשית קשה מיום ליום. במדינה שבה מולכים אלי המוות והכסף, במדינה שכלכלתה פורחת וילדיה רעבים, שגיבוריה המיתולוגיים הם רוצחים ללא חת, שקברניטיה מודים בגלוי ובפומבי שחיי אדם אינם שווים בעיניהם כקליפת השום, במדינה השולחת את בניה להיהרג מבלי לטרוח אפילו להמציא סיבה לכך, במדינה שכולאת מליוני בני אדם בגטאות ובמכלאות וממיתה אותם לאט לאט, קולן העקבי, השקט של הנשים בשחור הוא קול הסירוב המצפוני החזק ביותר. הנשים בשחור הן דוגמה ומופת לסירוב לעבוד את אל המוות, סירוב לציית לחוקי הגזע של מדינת ישראל. סירוב לחינוך הגזעני ולהרעלת המוחות השיטתית והיומיומית המזינה את בתי הספר, את אמצעי התקשורת ואת נאומיהם של נבחרי האומה.

במדינת ישראל הולכת ונכחדת האם היהודיה. האם היהודיה של היום סגורה ומסוגרת בשכונות כמו מאה שערים – שם שומרות אימהות על ילדיהן מפני הצבא, ומחוץ לשכונות אלה קולה של האם היהודיה אינו נשמע אלא בארגונים כמו נשים בשחור, שהחברה בכללותה מגנה ומוקיעה. מדינת ישראל מגנה ומוקיעה את קולה של האם היהודיה, שהוא קול החמלה, הסובלנות והדיאלוג. מדינת ישראל עושה הכל כדי שקול זה ייאלם ויידום לנצח.

קולן של האימהות היהודיות מחוץ לארגוני השלום המכונים בעגה הכללית שוליים סהרוריים ושמאל קיצוני, כבר חדל מזמן להיות קול אימהי. האם הישראלית המצויה מגלמת אימהות מעוותת, אבודה, מבולבלת וחולה. את האם היהודייה דוגמת יוכבד אמו של משה רבנו, דוגמת רחל המבכה על בניה וממאנת להינחם, דוגמת אמא קוראז`, האם שלא תוכל למצוא נחמה ומזור במות ילדיה של אם אחרת, החליפו אימהות שאינן אלא גלמים שקמו על יוצריהן והן נוראות ואכזריות מהם, המקדישות את רחמן למדינת האפרטהייד ולצבא הכיבוש, המחנכות את ילדיהן לגזענות ללא פשרות ומוכנות להקריב את פרי בטנן על מזבח המגלומניה, תאוות הבצע ותאוות הדם של מנהיגיהן. אימהות אלה מצויות גם בקרב המורות והמחנכות של ימינו. ורק הנשים שעומדות כאן שבוע אחר שבוע, בגשם ובשמש, הן התזכורת האחת והיחידה שקולה של האימהות האחרת, הטבעית, לא נכחד לגמרי מעל פני האדמה.

מעטים הם ההורים בישראל המודים בפני עצמם שרוצחי הילדים, מחריבי הבתים, עוקרי הזיתים ומרעילי הבארות, בניהם ובנותיהם היפים הם ולא אחרים, ילדיהם המתחנכים במקום הזה במשך כל שנות בית הספר לשנאת הזר, לפחד מתמיד מן השכנים, מן הגויים, מן האסלם – פחד המכשיר אותם להיות קלגסים ושוליות של רבי טבחים. ולא סתם הורגים ומתעללים הם ילדים וילדות אלה, אלא בתמיכתה המלאה של אמא, בתמיכתו המלאה של אבא, בתמיכת כל העם הזה, שמותם של ילדים וזקנים ונכים אינו מזיז לו שריר אחד בגבה. עם שנוהר אחר טייסים שאינם חשים דבר זולת קליק בכנף כשהם מפילים פצצות על משפחות שלמות וכותשים אותן למוות.

בגיהינום זה שבו אנו חיים, בתופת היומיומית שתחתיה רוחשת וגדלה הממלכה התת- קרקעית של ילדינו המתים, תפקידן של הנשים בשחור, האימהות והסבתות העומדות בכיכר זו ובכיכרות דומות לה בעולם כולו, הוא לשמור על גחלת האימהות השפויה, הטבעית ולדאוג שקולה לא יידום ולא ייעלם לחלוטין מעל פני האדמה. להזכיר לעולם שאיבד צלם אנוש שכולנו נבראנו בצלם, לומר בעקביות וללא לאות שעדיין, למרות החומה, למרות המצור האכזרי על עזה, למרות המלחמות המיותרות ועל אפם וחמתם של שליטי הארץ הזאת שכולם עד אחד פושעים נגד האנושות, לא ייאלם ולא יידום הקול הנשי והאימהי – קול הצדק והתקווה. יישר כוח


עב
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

כרטיס אדום למתנחלים` - מסע עולמי נגד הכדורגל של המתנחלים`
קק"ל פולשת לאדמות אל-עראקיב! בואו! קריאה לפעילים ופעילות להגיע לתמיכה והזדהות עם תושבי אל-עראקיב, נוכחות של פעילים חשובה במקום מחר ובהמשך השבוע.
ישראלים ופלסטינים ינהלו מו"מ במרכז ת"א, שישי 22.7