קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

חווארה, יום ראשון 12.4.09 אחה"צ
מחסום ווטש
חווארה, יום ראשון 12.4.09 אחה`צ

משקיפות: נעה פ., יהודית ב., לינדה, טל ה. (מדווחת)



14:55 מחסום זעתרה תפוח

עמדות ירי בצד הצומת ובמרכזה לא מאוישות. 12 מכוניות ממתינות לבדיקה מכיוון שכם.



15:15 מחסום חווארה

משאית שיקוף פעילה, גם כלבנית עם כלבלב (כך!)

ברגע בואנו אנו עדות להשתלשלות העניינים הבאה: מונית פלסטינית בכניסה לשכם מניפה דגלים צבעוניים שלמראיהם אנשים סביב מריעים ומוחאים כף. חיילים חוטפים את הדגל המתנופף מהחלון,

משליכים אותו פנימה, מורים למונית לשוב לאחור, סוגרים את שער הברזל של כביש הכניסה לעיר,

חובשים קסדות ועושים תנועות של אוטוטו אקשן.

כעבור חמש דקות, מסירים קסדות, פותחים את שער הברזל, ומרשים לתנועה להמשיך פנימה.

המונית המדוגלת עוברת וברגע המעבר שוב מניפים יושביה דגל צבעוני ואחרים מריעים...

חייל חוטף את הדגל שוב, אך כעת נציג המת`ק נוכח והדגל מוחזר ליושבי המונית הממשיכים

בדרכם בחדווה.

כל השמחה על שום מה? הסביר לנו עאסם המת`ק שאלה גילויי שמחה וחגיגה לכבוד אסיר שזה עתה השתחרר ושב הביתה לשכם – מן הסתם במונית. הדגל (צהוב אדום) המסכן את בטחונה של ישראל

הוא דגל הפתח (כפי שהסביר לנו א` הילד המוכר סוכריות ואישש זאת המת`ק). לשאלתנו כיצד גילויי שמחה מסכנים את מישהו וגוררים סגירה של דקות את הכניסה הרכובה לשכם, נענינו בחיוך.

סה`כ זמן ה`אירוע` - כעשר דקות.



אין מעוכבים בבואנו, דוחס רב בתור הנשים והילדים.



בתורי הגברים נוהל סדר פסח. למה הכוונה? או, אז ככה:

מה נשתנה היום בתור הגברים לבדיקה מכל הימים?

שבכל הימים נובחות (כך!) המ`ציות והמ`צים של יחידת המעברים על הפלסטינים הממתינים לגשת אל הבדיקה האישית `ואחד ואחד – אחד אחד` ו`ארג`ע לוורא – חזור אחורה!!` ולא להידחק קרוב זה לזה והכול בפסקנות ואדנות של מצטטי סדרי בריאה. לכך אנו כבר מותנות, והפלסטינים על אחת כמה וכמה.

פתאום – היום צווח קולה של המ`צית ברמקול `יללה, נו כבר, יותר מהר, מה אתה לא מבין?! כמה זמן אני צריכה לחכות לך? תעאל – בוא כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!`

הגברים הצעירים נבוכים לתעתוע הזה, מתבלבלים, מועדים, היא מתעצבנת עוד יותר, וחוזר חלילה.

מה שנכון, מעבר הגברים כעת הוא במהירות שיא, התור מתרוקן ממש בשניות.

מה השמחה? החלק החסר של התמונה. אין חיילים מאבטחים...

לאחר כמה דקות כאלה של היפוך סדרי הבריאה, פתאום ללא כל התראה, מתייצבים שני מ`צים בנים מיחידת המעברים אישית לפני מעבר הקרוסלה וגלאי המתכות והופכים שוב את סדרי הבריאה על כנם

בנביחות `ארג`ע לוורא` ו-וואו, וואו, לאן אתה חושב שאתה מתקדם!!!!`, `היי, לאן זה??!!`



החילוף הזה קורה באפס זמן ומגלם באבחת סתמיות אחת קצרה את מהות מנגנון הכיבוש כולו:

הוראות סותרות ושרירותיות שנאכפות בתוקפנות, זלזול, גסות-רוח ואטימות מוחלטת כאילו מדובר בעתיד היקום.

הסיפא: צנחן צעיר וזחוח ניגש ושואל אותנו מעבר לגדר אם הכול בסדר. אנו משיבות שהיפוך ההוראות והצווחות הנשמעות ברמקול הן ביזיון לכל אזרח המדינה. זה מספיק כדי לגרום לו בתגובה לנסות לגרש אותנו. `אתן מפריעות לחיילים`. איך מפריעות? `אומרות דברים כאלה`.





בידוק רכב: המתנה של בין רבע שעה לשלושת-רבעי השעה.

בדיקת אוטובוס ונוסעיו ארכה 40 דקות!



בצד המואר של החיים: הילד מ` שעובד בין הרוכלים אחרי שעות הלימוד שלו בא להראות לנו שקיבל 100 במבחן. פיסת אושר ממוקד.



17:05 שלושה מעוכבים – שני נהגי מוניות (הנוהל הרגיל) ואחד `בינגו`.

המת`ק השתדל בעניינם, כך אמר לנו.



עזבנו לקראת 18:00.



מחסום בית פוריק 16:30-16:50

לינדה ונעה

לא נראתה כל פעולה. בזמן הצפייה, ניגש המפקד ושאל מי אתן? קיבל הסבר. מעולם לא שמע על מחסוםווטש. אפילו שכבר `הרבה זמן בגזרה`. כמה זמן? ארבעה ימים...

עוד קצת הסברים ודיבורים וכששמע את המלה `כיבוש` פער עיניים תמהות באמת: `איזה כיבוש??`

לא היה לו מושג על מה מדובר.






O N
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

ערבים בשוק העבודה: עובדים ועובדות חסרי זכויות
לך זרוע עם קרדום - כמה הערות על יום זכויות הא&
לעשרות אלפי תלמידים בירושלים אין בכלל בי"ס &#