קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

למרות צו בג`צ המנהל האזרחי הרס את הצריף מגורים של הקשישה חאכמה אל מוהר בת 68

דו`ח בצלם
2.6.2005

http://www.btselem.org/Hebrew/Testimonies/20050516_Demolition_of_al_Mohar_Shack.asp

ב-16.5.05 הרס המינהל האזרחי את הצריף בו גרה חאכמה אל-מוהר, בת 68, וארבעה צריפים נוספים בסמוך למחסום סאלם, בצפון הגדה המערבית. הצריף שימש גם כדיר וכמחסן מזון לצאן של משפחת אל-מוהר. המבנה, שהיה עשוי בטון ופח, הוקם על אדמה שבבעלותם של אל-מוהר וארבעת בניה. המינהל האזרחי מיהר להרוס את הצריף, שלא היו עבורו אישורי בנייה, למרות שבבג`ץ נידונה באותה שעה ממש עתירתם של בני המשפחה למתן צו ביניים שימנע את ההריסה. כאשר נודע לחאכמה אל-מוהר שהשופטים קיבלו את עתירתה והוציאו צו מניעה, כבר היה מאוחר. מהצריף נשארו רק חורבות.

בעדותה סיפרה אל-מוהר לבצלם: `החיילים הוציאו את הרהיטים וחלק מהמזרונים ואחר כך הם הרימו אותי והוציאו אותי מהצריף... הם גרפו את כל הצריף... כמה ראשי צאן ויונים מתו מתחת להריסות... אני והילדים... עבדנו קשה באדמות של אחרים כדי לחסוך כסף ולקנות את החלקה הזאת שתהיה שלנו. בנינו צריף על האדמה הזאת ועברתי לגור בצריף... אחרי ההריסה, הקמנו אוהל שקיבלנו מהצלב האדום. עכשיו אני חיה מתחת לעצים... כי האוהל קטן מאוד ונמוך... אני בוכה כל הזמן ולא יודעת איך אני אסתדר`.

במשך עשרות שנות כיבוש הגבילה ישראל עד למינימום האפשרי את הבנייה של תושבים פלסטינים, והקצתה שטחים רחבים לביסוס ההתנחלות והרחבתן. לאלפי פלסטינים אין כל דרך להשיג רשיון לבנות על אדמתם, ולכן הם נאלצים לבנות ללא רשיון על מנת להשיג קורת גג להם ולבני משפחותיהם. בעשר השנים האחרונות הרסו שלטונות ישראל בגדה למעלה מ-2,200 בתי מגורים, והותירו למעלה מ-13,000 פלסטינים ללא קורת גג.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

צבא הכיבוש מחפש מלשינים בכפר חיזמה ומטיל טרור על הכפר
בצלם: פרקליטות המדינה הודיעה לפני שעה קלה לבג"ץ בפרשת סמיר עווד כי החליטה "בכפוף לשימוע וסיום הליכי חסיון" על הגשת כתב אישום בעבירה המינורית של "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה". זהו שפל חדש
אזור הדמדומים אחרי יותר משלושה חודשים בכלא, שוחרר הנער שהותקף בידי כלבים של הצבא. מאז שובו הוא מסתגר בבית, נחרד מכל נביחה של כלב משוטט, סובל מנדודי שינה, ממעט לדבר וכובש מבטו ברצפה