קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

עד מתי נשתין מהמקפצה?
האם מישהו בממשלה שם לב לדמיון בין המשט לעזה לסיפור ה`אקסודוס`? הרי ב-1947 היתה `אקסודוס` לקש ששבר את גב הגמל של המנדט הבריטי. ואולי דווקא זכרו, אבל חשבו ש`לנו זה לא יקרה`: קצת רעש והכל יעבור. נראה כי היתה טעות קטנה בחישוב, אבל לא נפליג בנבואות. במקום זאת, ראוי לדון בהלך-הרוח שהוביל להתקפה על המשט, הלך-רוח של `להשתין מהמקפצה`: אנחנו נעשה מה שבא לנו, ומישהו ינקה אחרינו.

עד עכשיו זה עבד יופי. ישראל מחריבה את כלכלת הפלסטינים, ושולחת לעולם את החשבון למימון קיומם הבסיסי - והעולם משלם ושותק. ישראל מחליטה שלעזתים מגיעה `דיאטת` חנק – והעולם משתף פעולה.

האם זה עבד בגלל שהעולם מסכים איתנו ואוהב אותנו? נהפוך הוא. מדיניות ישראל בעשור האחרון פופולרית בעולם בערך כמו איידס. אז למה הם משתפים פעולה? האם אנחנו מעצמה עולמית? אזרחי ישראל מונים בקושי פרומיל מאוכלוסיית העולם. מאזן התשלומים שלנו היה ונשאר שלילי והכלכלה העולמית תסתדר בלעדינו. הצבא שלנו חזק, אך ללא הסיוע הכספי האדיר מארה`ב הוא יהיה משותק. עוצמתנו תלויה בעיקר בגיבוי צמוד מבחוץ, ובראש ובראשונה מממשלת ארה`ב.

התמיכה האמריקנית המוחלטת בישראל נובעת בעיקר מפוליטיקה פנימית. רק כ-2% מן האמריקנים הם יהודים, אך יש 13 סנטורים יהודים מתוך 100, ומשקלם הסגולי בכלכלה ובתקשורת אף גבוה יותר. הנושא היחיד בו פועלים יהודי ארה`ב כאיש אחד הוא התמיכה בישראל, והפוליטיקאים האמריקנים למדו את הלקח. התמיכה של ממשלות אירופה בנו נובעת גם מרגשות אשם הקשורים לשואה, אך נראה שהגורם העיקרי הוא חוסר רצון לקרוא תיגר על עמדתה המסורתית של ארה`ב. שליטים ערבים כמו מובארכ במצרים נשענים על ארה`ב להישרדות משטרם, ולכן מיישרים קו בקשר לישראל.

מה הבעייה בכך? הבעייה היא שכמעט בכל ארץ שממשלתה תומכת בנו, זה נעשה בניגוד לדעת הרוב המכריע של הציבור. זה לא חייב להיות כך, ולא תמיד היינו כה שנואים. משנות ה-60 ועד שנות ה-80 נהר לארץ נוער אירופי להתנדב בקיבוצים. את ילדיהם יש סיכוי גדול בהרבה למצוא בין תומכי המשט לעזה מאשר במפגן הזדהות עם ישראל. מוסדות `הלובי` הפרו-ישראלי באמריקה ייצגו בעבר את דעת רוב יהודי ארה`ב – אך זה כבר מזמן אינו המצב. השינויים האלה הם תוצאה ישירה של מדיניות ישראל. אסטרטגיית ה`השתנה מהמקפצה` שלנו נשענת על שכבה דקה ומצטמקת של פוליטיקאים ובעלי הון, תוך חריצת לשון לעבר הציבור העולמי.

רבים מאבותינו מצאו עצמם במצב דומה בעבר: `היהודי של הפריץ`. האיכרים מפחדים מהפריץ (ארה`ב, עשירי העולם) ואפילו שונאים אותו, אבל הוא חזק מדי. את מי קל לשנוא בגלוי? את היהודי הסמוך אל שולחן הפריץ ונהנה מעוצמתו.

`אז מה עושה יהודי?`

יהודי עם קצת שכל יהיה הגיוני ומתחשב באיכרים שבטיפולו. יהודי עם יותר שכל, ידאג
להוציא עצמו מן המצב הזה וישתלב בחברה הסובבת (כלומר, במזרח התיכון) בתפקיד בריא יותר, ללא תלות בפריץ. ויהודי חסר-מוח ינצל את מעמדו כדי להתעמר באיכרים, יגזול נתח מוגזם מן העוגה, ויאמין שלעולם חוסן. בקיצור, הוא `ישתין מהמקפצה.`

האבסורד הוא, שלמלכודת הגלותית הרת-האסון הזו נכנסנו בשם ה`ביטחון` והגאווה הלאומית.

(גירסה ערוכה ומקוצצת הופיעה בהארץ,
ttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1172606.html)
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

יוצאים לליווי רועים פלסטינים בבקעת הירדן
משדרות תפתח התקווה - בוחרים בחיים בעוטף עזה
08/09/2017 סמרטוט אדום 478