הרב אליהו קאופמן
לאור התגייסות אנשי השמאל –בתקופה האחרונה, למניעת נישולים (או ניסיונות
נישול) , של שכונות וכפרים ערבים ולהנצחת אירועי המשטרה בשנת 2000 וכמובן
פעילותה המסיבית של עמותת `זוכרות`,עולה שוב אותה שאלה טריוויאלית של אלה שאינם
נימנים על מחנה השמאל בקרב אלה המגדירים עצמם יהודים: מדוע כל כך להוטים יהודים
להגן על זכויות הערבים בימים שהערבים מתוארים כאויבים, האם אין ליהודים (בארץ
ובעולם) מספיק בעיות משלהם– עוד כשהערבים עצמם (בארץ ובעולם) לא תמיד ששים לעזור
לאחיהם? במיוחד עולה שאלה זו באופן חד ונוקב בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות –
ולא רק לאומנים דתיים, אלא גם חרדים שאין הלאומנות וההתגרות על סדר יומם. עם
אותם יהודים חרדים ועם שאלתם זו אני מעוניין להתמודד במאמרי זה, לאורה של השקפה
והלכה יהודית טהורה .
את המושג התורתי-`פיקוח נפש דוחה הכל`,כדאי לכם לזכור עד סוף המאמר כי עוד נחזור אליו
בהמשכו. למעלה ממאה שנות ציונות ולמעלה מחמישים שנות מדינה הולידו מצב
חדש-מציאות של `יהודי חדש` עם התנהגות יהודית חדשה שהביאה עימה גם סכנות פיקוח
נפש חדשות. הציונות קמה בגווה חדשה ולקוחה מהעולם הלאומני המתעורר של
אירופה שלפני
100 שנה - עת אימפריות רב לאומיות (העו`תמנית ואוסט- הונגריה) קרסו ומדינות
לאומיות חדשות נוסדו. עוד לפני פירוקן של אותן אימפריות כבר נשבה רוח ההתקוממות
הלאומית לא רק בהן אלא גם ברוסיה הצארית , בחברי העמים ובקולוניות של בריטניה
וצרפת ובשאר הקולוניות העולמיות שניכבשיהן עטו נס מרד לאומי (כנגד
ספרד,פורטוגל,הולנד,בלגיה ,אטליה וכו`). אך לציונות היו כמה בעיות כדי לנגן כמו
שאר המתקוממים. הציונות. היתה חסרת טריטוריה עצמאית, חסרת שפה מאחדת, ואילו
העם היהודי (ואף אומות העולם- מכל הלאומים וההשקפות) הוכר כדת ולא כעם.
היהודים שהסירו מצוות פנו להתבוללות או שחפצו באוטונומיה תרבותית ולא יותר
מכך. הציונים היו חידוש - הם עטו שלמה לאומית על עצמם , בחרו לעצמם ארץ (עפ`י
ההיסטוריה של הדת ממנה התנערו) וגם המציאו שפה. לימים הרעיון פרח יפה מאוד,
האומות האימפריליסטיות נתנו אוקיי להמצאה, העניקו מנדט רשמי לקולוניציית
ההגירה (בין שתי מלחמות העולם) ולבסוף אף הוקמה מדינה ברשות אומות העולם. לא
אדון כאן בעם החדש שהוקם ובשאלה האם אלה באמת היהודים של פעם או `היהודים החדשים`
, אך מאחר ובשם היהודים והיהדות השתמשו הללו הרי שכל הנישולים , ההפקעות ,
הפגיעות בנפש ושלילת זכויות הערבים `נזקפו` בתרשים החובה לגנות היהדות והיהודים
, ובמיוחד הפך הדבר לצורם מאז כיבושי 1967 ועד היום , עבור דרך מלחמות לבנון
לדורותיה. לא פעם ולא פעמיים שילמו יהודים בגופם, ואף בחייהם על שום זיהויים –
ובמיוחד חזותם , היהודית (גם כותב שורות אלה היה קרבן בבלגיה לאלימות
כזו...).הראשונים ששילמו על כך היסטורית – בגלל זעם הערבים,היו יהודי ארצות
ערב(בגופם, בחייהם וברכושם)ולאחר הקמת המדינה הפך גם כל חובש כיפה למזוהה עם
`מדינת היהודים החדשה` ועם שיטותיה `החדשות`, והסבל היהודי מכך רק גדל.
כאן עולה נקודת `פיקוח הנפש` לדרגה עילאית. כבר מימי הפרובוקציות
הציוניות של סוף ימי המאה ה-19 אחזו גדולי התורה של ישראל כי התוכנית
הציונית– לאומית העצמאית, וגרירת יהודים להתנחלות על אדמה של עם זר (אוגנדי,
ארגנטינאי או ערבי ) לא רק שמנוגדת לדת היהודית אלא זוהי סכנת גוף ונפש הרת
אסון, שחס ושלום , תביא לשפיכות דמים ולאסונות נוראים שאיש לא ישורם , שהרי
נאמר `התרתי את בשרכם כצבאים וכאיילות השדה`. יתרה מכך, אנו– כשומרי תורה
ומצוות עם השקפת עולם , אמונים על כך שכל ניסיון לבנות עצמאות יהודית בכוח (ואף
ברשות אומות העולם)–טרום ביאת גואל צדק, תסתיים , חס ושלום, באסונות גשמיים
ובדם שישפך לחינם , ובמיוחד לאחר כישלונם של אותם ניסיונות. כך אירע בשנת ת`ח
ות`ט , כאשר אפילו גדולים בישראל קבעו את שנת ת`ח לזמן `הגאולה` והכריזו על כך
גם בעמים . כך אירע לאחר כישלון משיחיות של שבתאי צבי , כך אירע במרוקו בתקופת
הרמב`ם (מסיבה זו הגיעו הרמב`ם ומשפחתו למצרים) וכך אירע לאחר כישלונן של כל
אותן התקוממויות נפל (כולל `המרד הגדול` של בית שני וממלכת החשמונאים שלפנייה)
שרצו לגאול `לאומית` את עם ישראל בהרפתקנות, ללא קשר למורשה האמיתית . ובודאי
שכך צפוי – חס ושלום , כאשר את המבצע ההרפתקני החדש מובילים אלה שהנביא דניאל
רמז עליהם במשפט `ופריצי עמך יעמידו חזון`. דהינו- זו הציונות שבספר `דברים`
בתורה נאמר על ההוזה` שלה – חולם חלום. מכאן מסתבר כשמתעוררים מחלום שווא הופך
החלום – לצערנו הרב , לבלהות. אם נחבר את ראשית הפסקה הזו לסיומה , נבין עוד
יותר בחדות מהי סכנת פיקוח הנפש היהודית מההרפתקאה הציונית.
הזעם בעולם על היהודים (במיוחד מהערבים והמוסלמים) – בגלל מעללי הציונות
, היה יכול להיות , חס ושלום , כבד יותר אילו אותם יהודים מהשמאל לא היו עומדים
כנגד העוולות והסחף הלאומני- רשמי באל-ערבקיב,דהאב,, שיח ג`ארח ,סילוואן או
לזיכרון אירועי העשור של שנת אלפיים(במעשי המשטרה בסקטור הערבי). ההפגנות הללו
מוכיחות לעולם בכלל ולעולם הערבי - מוסלמי בפרט שאין הגישה הממסדית - ציונית
נחלה יהודית מוחלטת , וזו בעצם נקודת הצלה של פיקוח נפש ממש ליהודים רבים ,
לעתיד הלא ברור . שבירת הסטריאוטיפ העולמי והערבי- מוסלמי כי מעללי הכיבוש
והיהודים חד המה , חשובה לאין ערוך כנקודת הצלה לעתיד , וכל זאת אפילו אם אנשי
השמאל אינם יודעים או מבינים איזה מעשה גדול הם עושים מבחינה דתית בהתנגדותם
לכיבוש , שכם בצד שכם עם הקורבנות המקומיים. אין ספק שכוחות השלום היהודים בארץ
ובעולם הם עוגן הצלה מאירועים אלימים חמורים יותר שהיו, חס ושלום, יכולים
להתרחש נגד נקודות יהודיות ברחבי תבל. כיהודי חרדי חשתי לא פעם את תוצאות
התחושה הזו במבצעי הצלה ראוותנים של יהודים המסתייגים מדרכם של הציונים. כך
למשל, לפני מספר חודשים הסתובבתי ברובע `הקני` בלונדון ולפתע ניגש אלי צעיר
מוסלמי ובנימוס שאלני אם אני שייך ל`נטורי קרתא`. הסברתי לו שאמנם אינני שייך
אליהם אך אני שייך לאלה ההולכים בהשקפתו של האדמו`ר מסאטמר זצ`ל , וכי עניין
ההסתייגות שלנו ושל `נטורי קרתא` (בהשקפה ולא בדרך פעולה) דומה. הצעיר חייך
ובנינו התפתחה שיחה לבבית. אין ספק שההד של הפגנות `נטורי קרתא` (שלונדון היא
אחד ממרכזי הפעילות שלהם) עשה את שלו ולא מעט בשל כך יכולים גם יהודים חרדים-
שאינם משתייכים אליהם (ואף כאלה המשמיצים אותם ...) לישון טוב בלילה. סיפור אחר
אירע לי בשנת 2008 , ב`נכבא` של אותה שנה. עמדנו מספר יהודים חרדים בתוך
התהלוכה (ע`י נצרת) כחלק ממנה. לפתע ניגשה אישה ערביה , מתוך התהלוכה, ופסעה
לעברינו עם ילדיה. בשמחה מופגנת היא קראה לעברינו `תתקרבו- שהילדים שלי יראו
שלא כל הדתיים הם לאומנים. זה מה שהם רואים בטלויזיה`. כשהתקרבנו היא אמרה להם:
`תילחצו להם את היד , תגידו להם שלום- הם לא אויבים`.
ולסיום, גב`ר בנוטריקון יהודי פירושו-`גומל חסדים ,רחמן וביי.אין ספק שלאלה
היוצאים כנגד העוולות ללא יהודים יש-בקרב היהודי,מידת רחמנות שאין לאלה מבין
היהודים הקוראים ל`יד חזקה` נגד הערבים , כחיקוי ללאומנות נוכרית. מכאן שלדעתי-
במידה יסודית זו, מרגישים שלשמאל יש יותר `פיגמנטים` יהודים מאשר לימין.
הרחמים ביהדות כלפי הזר אינם תלויים בהתנהגותו של הזר כלפינו. מסתבר שדווקא כך
אפשר לפרש את הפסוק התורתי `עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב`, בדיוק ההיפך
מההסבר הלאומני של המתנחלים הציונים לשבטיהם.
יכ |
