קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - נושאים קשורים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

לא דיברנו עוד על "עלייה"
מאת איל
אמת מארץ ישראל
15.10.2010
http://eyalniv.wordpress.com/

הזכות ל`עלייה` וחשיבות ה`קליטה` הן אתוס, טאבו, פרה קדושה, סלע קיומנו וכל יתר הקלישאות. יש סביבן קונצנזוס מקיר אל קיר בקרב הציבור היהודי בישראל, וכולם לוקחים על עצמם לעודד כל יהודי שרק מבקר כאן להישאר, ללמד אותו קצת עברית, לספר לו כמה טוב כאן, ולדחוף לו איזה משפט או שניים על `כדאי לך לבוא`. למרות שרוב היהודים שלא-בישראל חיים ברווחה גדולה יותר מרוב היהודים בישראל, רבים בישראל מאמינים שהחיים של יהודים בחו`ל הם סכנה תמידית, שיש אנטישמיות בכול מקום, ושדווקא כאן, כן, דווקא אנחנו, בלב המזרח התיכון, נחשבים משום מה למקלט-הבטוח, למרות שכל מי שרואה חדשות מבין שזה המקום הכי פחות בטוח ליהודים בעולם.

ואם הם בכזאת מצוקה ואצלנו כל כך טוב, הרי שאנחנו מוכרחים לעזור להם. במקביל למסע הציבורי והממשלתי למנוע ממהגרים ופליטים להיכנס בשערינו, בימין ובשמאל כאחד תומכים בלא-עוררין ב`זכותם` של אזרחי מדינות אחרות להגר למדינתו ללא תנאי, בהתבסס רק על דתם (ולפעמים הם אפילו לא-יהודים, ואיכשהו זה מספיק לנו; החוק שקובע מי זכאי וצריך להגר בזכות פלוס-הטבות, ומי אסור שיהגר והוא פולש ואיוּם פלוס-גירוש, נכתב בהשראת – חיי-רוחי – חוקי הנאצים). לא זאת בלבד, כל מהגר, בלי קשר למצבו הכלכלי, זוכה להטבות כלכליות במימון כולנו, לסיוע בדירה ורכישת שפה, ולזכויות הצבעה, והאדם ברחוב נכון לעזור לו מכאן ועד להודעה חדשה, ובלבד שנוכל לספור אותו במרוץ ספירת-התינוקות הקרוי מאבק-דמוגרפי, ולגייסו למלחמה שסופה אינו נראה באופק.

הנשיא-לשעבר קלינטון אמר זה לא כבר, שההגירה מברה`מ פגעה בתהליך לשלום. קלינטון נשען על כמה הכללות מבוססות וסטריאוטיפים מיותרים, אבל הוא לא לחלוטין טעה. למדינה שמנתה רק 4 מיליון יהודים, הגיעו בתוך כעשור למעלה ממיליון מהגרים(!),אשר שינו משמעותית את ההרכב הפוליטי, הסקטוריאלי, הכלכלי, התרבותי, הסוציולוגי, הלשוני והגיאוגרפי של החברה היהודית בישראל. (רבים מהם אף נשלחו לישובים ושכונות שמעבר לקו הירוק). הגעתם שינתה יותר מגלי ההגירה האחרים, בגלל מספרם הרב, ובגלל שיעור ה-לא-יהודים-לפי-הרבנות שלהם. אבל קלינטון ודומיו מחמיצים נקודה משמעותית יותר, והיא שזאת לא רק ההגירה מברה`מ-לשעבר שהיא פוליטית, אלא שכל עיקרון ה`עלייה` הוא עניין פוליטי מאוד. לא, אני לא מתכוון רק ל`שבוּת` (מותרת ליהודים) מול `שִיבַה` (אסורה לפלסטינים), אלא לכך שכל-עוד לאנשים מכול העולם יש הזכות `לעלות` לארץ ולקבל אזרחות בלי קושי, מתקבל על הדעת לצפּות, לפחות בטווח הקצר, שהתמיכה בימין תעלה, ואיתה הספקנות לגבי תהליכי שלום. (כבר כתבתי בעבר, שהסיבה לכך היא שמי שמהגרים לישראל הם בדרך כלל אלו שתומכים יותר במדיניותה ובתביעותיה ופחות ביקורתיים כלפיהן (ולוקח זמן עד שהדימוי האוטופי שאיתו באו מתפוגג), ובנוסף, עם ההגעה, הם מבקשים להוכיח את השתייכותם ונאמנותם באולטרא-פטריוטיות). לא דיברנו עוד על `עלייה`, וכשמאל, הגיע הזמן שנתחיל.

יהודי העולם בשירות הימין

יתר על כן, עלינו לומר את הדברים לאשורם, היהודים שאינם חיים בישראל לא צריכים להגר לכאן כדי לתמוך (במחשבה ובמעשה) באידיאולוגיה שהיא הרבה יותר ימנית מזאת של היהודים הישראלים. למעשה, למרות שרובם כלל לא חושבים להגר לישראל, ואפילו לא לבקר בה (אחרי הכול מצבם האישי, הכלכלי והביטחוני טובים בהרבה), חלקם עדיין משתתפים בהפגנות תמיכה כל אימת שישראל עושה שטות (או צודקת, זה לא משנה), לוקחים חלק בפרויקטים ותעמולה, ותורמים כספים לתכניות ופרסומים למען ההתיישבות, הצבא, הסוכנות וקק`ל, (אם כי לא תמיד מתוך ידיעה שכספם משמש ל`ייהוד` ונישול). ישראל מהווה עבורם מוקד זהות מדומיין ומקלט בפוטנציה, שפשוט אין-למתוח עליו כל ביקורת לעולם, כאילו הוא אף-פעם לא טועה.

והמיליטריסטים ואנשי הימין בישראל מתים על-זה, והם שמחים במיוחד על כך שרוב מי-שקוראים-לעצמם-שמאלנים מעולם לא פותחים את העניין לדיון. ובכן, הגיע הזמן לומר שכל זכויות-ההגירה הן עניין פוליטי מאוד, ושגם היחסים עם יהודי העולם הם עניין פוליטי, ובתור שכאלו יש לדון בהם ולא לקבלן כמובנות מאליהן. מדוע יכולים אזרחי-מדינות אחרות להגר בלי-תנאי למדינה, ואילו הישראלים שנולדו כאן, שאין להם שפה ואזרחות שנייה (וזה רוב הישראלים), אינם יכולים להגר בלי-תנאי לשם? לנו אין זכות למקלט בטוח? מדוע יש להם הזכות להשתתף בבחירות בן-לילה, בלי להבין מי נגד מי, ובלי לחוות על בשרם מה מתרחש כאן, בשעה שלנו אין ולא תהיה אפשרות להשפיע על הפוליטיקה בארצותיהם? מדוע יהודים אמידים ויציבים, שמעולם לא חשו איום, זכאים להגר בלי הגבלה לישראל (פלוס-הטבות) כאילו הם בסכנת השמדה, שעה שאחרים, שהם פליטים של ממש, אינם יכולים להישאר ואנו נוהגים בהם כעבריינים? מדוע אנו מפלים את היהודים לפי-דתם (ושוב, לפעמים אפילו לא זה), בהשראת חוקי הנאצים? מדוע אנו מצפים ואף דורשים מאזרחי מדינות אחרות בעולם לתמוך במדיניות הישראלית, שעה שבארץ פנימה, האזרחים שבפועל נולדים אל המציאות הזאת וחיים בה, לא תמיד תומכים בה? לחלקכם יש ודאי תשובות נחרצות וברורות, אך הדיון – ראוי שייעשה ולא שיושתק. בואו נדבר על זה.

פרויקט עם תכלית

ההנחות הקיימות על זכותם ואף-חובתם של יהודים במדינות אחרות להתערב בפוליטיקה הישראלית (רק לתמוך, אף פעם לא למתוח-ביקורת), ותפיסת צו-השעה הדוחק בהם `לעלות` למקלט ה`בטוח` מחייהם ה`מסוכנים`, באים לשיאם בפרויקטים עתירי-ממון של הסוכנות היהודית ודומותיה. הם מביאים לארץ לביקור ארוך ומלא-אטרקציות רבבות בני-נוער מדי שנה, לשטיפת-מוח על שעת-החירום-הקבועה של היהודים שם וכאן, על ההכרח הבלתי-נמנע של מלחמה והקרבה, על הנאיביות הגלומה בשלום, והסכנה שלעולם מהווים האזרחים הערבים. חלק מהפרויקטים מופעלים בכלל על ידי הצבא (שגם מאמן אותם לירות בנשק ולהיות נכונים להקריב את חייהם), ובכך הם גם הופכים לאחד השיאים של השימוש במשאבי המדינה המשותפים, כמו הצבא, לטובת קידום מטרות פוליטיות ימניות וצרות, כפי שניתן להתרשם מן הקטעים שנלקחו מסרטהּ המעולה והמדכא של מור לושי – `ישראל בע`מ` (לרכישה):

www.youtube.com/watch?v=R18mV7r1UfA&feature=player_embedded

יכ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

מחר (שישי) משמרת מחאה על הקטל הנמשך של עובדי הבניין‎
עצרו את האש – לא למתקפה על עזה! הפגנת חרום הערב (ד`) מול משרד הביטחון ‎‎
קפלן פינת השלום: הערב וובינר מהצד השמאלי של הפגנות השבת