קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

תצפית צה"לית
רעיה ירון
nrg
1.2.11
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/206/965.html?hp=1&loc=31

בשבוע שעבר הומחשה בבירור התביעה לקרוא לי ולחברותי במחסום watch לבוא ולהעיד בוועדת החקירה הפרלמנטרית כנגד ארגוני השמאל שיזמה `מאור השלטון` (בלשון סגי נהור ל`מאור הגולה`) ח`כ פאינה קירשנבאום.

כפי שאנו עושות כבר עשר שנים, מתעדות ומפרסמות את שעינינו רואות בשטחים הכבושים, את הסיפור הבא, שהתרחש, בשבוע שעבר, צה`ל הכחיש. אבל זה מה שראו חברות מחסום watch בעזון, עיר פלסטינית ליד קלקיליה, המונה 20 אלף תושבים:

בבוקרו של אותו יום (ב`) הגיעו כעשרה חיילים, תפסו צעירים פלסטינים וכלאו אותם בתוך מינימרקט. אחד הפלסטינים העיז ואמר שבמקום ישנן מצלמות וכל מה שהחיילים עושים, מתועד. בשעה 1:00 פרצו עשרות חיילים לאחד עשר בתים. בבית אחד ריכזו את הגברים, ביקשו מהם להתפשט ולהישאר עם תחתוניהם בלבד. בני הבית הוצאו החוצה למשך שעתיים.

עם עדויות אלו, תמונות סטילס ווידיאו, חזרו חברותי נסערות לביתן. הנסיונות להביא תיעוד זה לתקשורת כמעט ועלו בתוהו. עיתונאים אליהם העברנו את התמונות הקשות של הרס רהיטים, ניפוץ מחשבים ושמשות, לא סייעו בידינו. צה`ל הכחיש מכל וכל שהיה בלילה בעזון. עמדנו נואשות מול שוקת שבורה, ואני אומרת זאת, לא כחברת מחסום watch , אלא כאזרחית.


קוד אמירת אמת
מה כוחי, גם אם הכל ממוסמך מול מילות הקסם של הצבא: `לא היתה פעילות במקום`. לשבריר שנייה, עלה במוחי פקפוק כדברי רחל המשוררת `ואולי לא היו הדברים מעולם?`. אך, מייד התעשתתי וחזרתי לסורי, הרי יש תמונות וישנן עדויות. מחד הרגשתי שאמעל בתפקידי, אם לא אעשה כל מאמץ אפשרי שהדברים יפורסמו. מאידך, מה כוח מילתי, מול ההתעקשות והכחשת הצבא? איך מפצחים את ההכחשה הגורפת? מדוע עדויות חברותיי אינן שוות ערך למילת הצבא? האם יש קוד אחד של אמירת אמת לצבא, וקוד אחר לאזרח מן השורה? ומה החייל שהיה שם ייקח לאזרחות כשהוא רואה את מפקדיו מתכחשים לאמת?

ואז הגעתי לתובנה, שבמקום בו ניתפס הצבא כמקודש וכערך עליון, במקום בו אלוף המיועד לרמט`כלות, מגיע לשימוע חמוש בעורך דין מהשורה הראשונה, כדי ששמו יטוהר מאמירות ומעשים שכל אזרח אחר, כבר היה נותן עליהם את הדין, מה תימה שהכחשה גורפת של הצבא, כמעט והלבינה את מעשי חייליו?

כיוון שאין בכוונתי, כמו גם בכוונת חברותי להגיע


לחקירת הוועדה, אני שולחת את התיעוד, התמונות והווידיאו להוגת הרעיון הנאורה ח`כ פאינה קירשנבאום, ולחברים העתידים לאיישה ח`כ מיכאל בן-ארי, וח`כ דני דנון, כדי שיוכלו להתחיל לחקור מה עושים החיילים בשטחים, ומה עושות חברות מחסום watch.

ואם זה לא יספיק, אגלה להם סוד: כל פעילותנו, שמיעוטה הגיעה לתקשורת על אף הקשיים שמקרה זה הוא דוגמה להם, מצוייה באתר שלנו. נישמח אם באמצעות הוועדה תפורסם פעילותנו לאורך עשר שנים ותיסדוק ולו במעט את חומת אמינות המילה של הצבא.

ולבסוף, על תמיכת ראש הממשלה בהקמת הוועדה כבר שמענו, אך טרם שמענו את שר הבטחון שיצא ל`עצמאות`, מה דעתו על דיווח זה ומה הוא חושב על הקמת הועדה הפרלמנטרית. וכניראה גם לא נישמע. הרי הוא האליבי, של ביבי.

עד כתיבת שורות אלו, אירועי ההרס בעזון פורסמו רק באתר אחד. מה זה אומר על הצבא? מה זה אומר על התקשורת? מה הציבור חושב על כך? כיצד ימשיך החייל שהיה שם לשרת בשטחים? מקום למחשבה.

רה
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

לגנות או לא לגנות, זאת השאלה
בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים