קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

למסד את "יום כפר קאסם"
הרב אליהו קאופמן
26.10.11



ב-29 לאוקטובר חל יום השנה לטבח בכפר קאסם. להבדיל מה`נכבה` הכוללת , מפרשת `דיר יאסין`, ומאירועים אחרים שקדמו לטבח הלה הרי שהטבח הזה בוצע לא תוך כדי מלחמה, לא במצב של `דמדומי` ולא בגלל שלטון זר ולא בגלל `פעולת תגמול` אלא תחת שלטון ריבוני ויציב ותחת משטר צבאי של אותו השלטון על מיעוט לאומי כנוע ומפוחד. ולכן מפליאה העובדה שבכל שנה – כאשר הערבים מציינים את היום הזה , הם עוד צריכים להתנצל על ציונו ולהסביר שהם `נאמנים למדינה` וכי הציון איננו לאומנות!

בכל מדינה דמוקרטית ומתוקנת היה אירוע כזה- טבח בחסות השלטון (עד לדרגות הגבוהות ביותר), מוביל לבושה לאומית וארגוני זכויות האדם היו מארגנים יום של התנצלות וסליחה לאומי מהקרבנות. צאו לגרמניה, מזרח ומערב אירופה וכו` ותיווכחו כיצד הצליחו `אירגוני השואה` היהודיים למסד התנצלויות אלה גם בשלטונות שלא היה להם קשר עם זוועת קודמיהם. במזרח אירופה החדשה מתנערים – בכנסים לאומיים ובינלאומיים ממעללי המשטרים שקדמו להם. הכל עניין של `בושה ואחריות לאומית`. עד שזה מגיע ל`דמוקרטיה היחידה של המזרח התיכון`.

אלה שמייללים על ה`טבח בחברון` משתתקים כאשר מדובר בכפר קאסם. טבח הוא טבח והוא חמור במיוחד כאשר הוא נעשה ביוזמת המשטר. יהודי רוסיה למשל חוו זאת בסוף המאה ה-19 ויהודי אירופה חוו זאת שוב ושוב מגרמניה `המתעוררת`. הגיע הזמן שארגוני זכויות האדם והאזרח בישראל יתחברו עם היסטוריונים דמוקרטים בארץ (ואולי גם בעולם...) ויאלצו את שלטונות המדינה לקבוע `יום זיכרון לאומי` ליום הטבח בכפר קאסם עם לימודה המסיבי של הפרשה בבחינת `לזכור ולא לשכוח`. החומר הזה - על מעללי `משמר הגבול` בכפר קאסם, חייב להילמד בשיעורי ה`אזרחות` כדוגמא שלילית ל`שלטון החוק`. יותר ויותר קבוצות נוער מאורגנות חייבות לסייר בכפר הזה ולהבין מקרוב את גודל הזוועה שהתרחשה תחת מגפי `שלטון החוק` של `תנועת העבודה הציונית`.

ולסיום סיפור טריוויאלי מחיי היום יום של כפר קאסם- העיר של שנת 2011. בין יום הכיפורים לסוכות ביקרתי בעיריית כפר קאסם על עניין הועדה המכינה ליום האירוע. בצאתי מהעירייה חיפשתי מונית שרות לפ`ת הסמוכה. חיש קל הסתבר לי כי המוניות הללו כבר אינן בתוקף ושאלתי לתחנת האוטובוס הקרובה. צעיר מקומי - שלא ידע מי אני אך הבחין בחזות יהודית ברורה, אסף אותי לרכבו והורידני בתחנת האוטובוס הזו. הלה לא הסתפק בכך אלא ניכנס לבית הקפה הסמוך לתחנה וביקש מהעובדים להוציא לי כיסא לרחבת האוטובוס עד שהאוטובוס יגיע. העובדים ששו בחיוך של חדווה לעשות זאת ואף כיבדוני במים קרים. לפתע נזכרתי כי כששאלתי על מספר האוטובוס לכפר קאסם - כשעה קלה קודם לכן בפ`ת, הסתכלו עלי שם האנשים במבטי עגל מטומטמים ושאלוני `מה ישלך לחפש שם? תיזהר על החיים שלך`!

לצערנו הרב,היד הערבית מושטת לשלום ממש בקרבינו אך אין מי שילחץ אותה. ותודה שוב ללטיף דורי ואורי אבנרי שב-1956 הצילו את כבוד האדם וההומניות ברחוב היהודי כאשר דאגו שהמעשה המביש יוודע בישראל ובעולם. ב`יום זיכרון לאומי` בעתיד חייבים השניים לקבל- בטקס רשמי, את `פרס ישראל לשלום` על מעשם.




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים
היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!