קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

לקראת שיח חדש
hahem
ygurvitz
10.01.12
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2724



הבוגד אורי אריאל (האיחוד הלאומי) מצא זמן בין העברת מידע על פעולות הצבא לנוער הגבעות כדי להעלות מחדש הצעת חוק, שתאסור על שימוש בסמלים נאציים ותאסור על קריאה לאדם אחר בשם `נאצי` – או, אם לדייק (זהירות, מסמך), `המילה `נאצי` על כל הטיותיה, כינוי המתקשר לנאציזם ולמשטר הרייך השלישי בגרמניה או למי מראשיו, או מילה בעלת צליל דומה למילה נאצי על כל הטיותיה, שנעשה בה שימוש בשל דמיונה זה.`

מי שיעבור על החוק, שאוסר גם על שימוש בסמלים נאציים כמו `צלב קרס או של כל דבר אחר המעיד במובהק על זיקה לנאציזם`, צפוי למאסר של חצי שנה ו/או קנס שיכול להגיע עד 100,000 ₪. כלומר, אם להיות בוטים, לאורי אריאל לא נראה כל הקטע שבו מתייחסים אליו ואל שולחיו כיודו-נאצים כבר עשרים שנה, אז עכשיו הוא מציע לסתום את הפה למי שאומר את זה. הוא לא מקורי – הצעת החוק המקורית של קולט אביטל, בכנסת הקודמת – אבל אנחנו כבר לא בשנת 2007 העליזה, והיום הצעת החוק הזו זוכה לתמיכתה של הממשלה. שר המשפטים, יעקב `חוקי התורה` נאמן הצביע בעד החוק – בניגוד לעמדת משרדו-שלו. זה בסדר, המשפטנים המיושנים ההם עוד לא הבינו שהזמן שלהם חלף, שהפורמליסמוס שלהם צריך לפנות את מקומו לטוהר ולהט יהודיים, ושהנוער היהודי כבר אמר את דברו.
אופס.

כמובן, הצעת החוק מתארת את מטרתה בשמן זית זך: `למרבה הצער, תופעת השימוש בסמלים ובכינויים נאציים הולכת וגוברת בשנים האחרונות. הקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש יום-יומי במושגים אלה כחלק מהשיח הציבורי והפוליטי ותוך זלזול מופגן ברגשות ניצולי השואה וצאצאיהם, ראויה לכל גינוי. במציאות בה אנו חיים יש חשיבות לעיגון האיסורים על השימוש בסמלים מתקופת השואה והנאציזם בחקיקה, על מנת למנוע את התפשטות התופעה.` אהבתי במיוחד את השימוש ב`רגשות ניצולי השואה וצאצאיהם`: מרשים הסיפוח הזוחל של `רגשות הניצולים` אל צאצאיהם, ומרשים במיוחד הניצול הציני של רגשות ניצולי השואה. יצוין שאורי אריאל וחבריו לא עשו שום דבר מעולם כדי להגן על זכויותיהם של ניצולי השואה, שנרמסים תחת מגף הביורוקרטיה השחור של משרד האוצר, שפקידיו כבר ניצלו את כל מה שיכלו מאותם ניצולים אומללים, ושעכשיו מתייחסים אליהם כאל אבק אדם.
עוד אופס.

אורי אריאל, במיוחד, חצוף במיוחד כשהוא מגיע עם הצעת החוק הזו. חלק מאיתנו עשויים לזכור איך המחנה של אריאל השתמש בטלאים כתומים – לא צהובים, חס וחלילה! – על בגדיהם של ילדי גוש קטיף, ואיך אימנו ילד אומלל במיוחד להצטלם כשידיו למעלה, כמו התצלום ההוא. אז, אורי אריאל לא הציע לכלוא אותם או לקנוס אותם. הוא איים ש`אם החקיקה תימשך ככה, יהיו דברים קשים הרבה יותר.` כלפי המחנה שלו, הוא היה הרבה יותר פייסני: `אני יכול להבין את המצוקה הקשה של המתיישבים, אבל אני מציע למתיישבים לשקול שנית את השימוש בסמלי שואה לצורך המאבק.`

לפני שבע ומשהו שנים, אורי אריאל `הבין את המצוקה` והוא `הציע לשקול שנית`; היום, כשאותם הסמלים עשויים להיות מופנים כלפי המחנה שלו, הוא מאיים בכלבים, שוטים ומקומות מגודרים בגדר תיל.
אופס.

אפשר להתווכח על השימוש במילה `נאצי` ובסמלים הנאציים. ראוי להתווכח. ברוב מוחלט של המקרים ההשוואה איננה במקומה. אבל היא, בהרבה מקרים, אוטומטית – וזו לא אשמת הישראלים. זו אשמת ההנהגה שלהם ומערכת החינוך שלהם, שמלמדת אותם כבר 35 שנה שיש רק אירוע היסטורי חשוב אחד, וזה השואה. שלוקחת אותם כנערים אל מחנות ההשמדה ומעבירה אותם שם טקס חניכה, שבו הם נולדים מחדש מתוך תא הגזים.

אז אם לראש הממשלה – שאני לחלוטין לא חושב שאפשר להשוות אותו להר שיקלגרובר; נראה הרבה יותר שהוא מיועד לשחק את תפקידו של פון פאפן בטרגדיה (אופס!) – מותר לומר שהשנה היא 1938 ואיראן היא גרמניה, לנו מותר לומר שהשנה היא 1933, שפלוגות הסער כבר צועדות, ושאו טו טו שורפים את הרייכסטאג. יכול להיות שזו טעות, אבל התווכחו איתנו, אל תסתמו לנו את הפה – במיוחד כשהצביעות שלכם זועקת כל כך.

אחרי הכל, אם אסור יהיה להשתמש בהשוואות ההן – אלה שדורון רוזנבלום הציע פעם חוק, שבו הן לא תופענה מאוחר יותר מהמשפט השלישי, כדי לחסוך את ההמתנה – יהיו השוואות אחרות. ואורי אריאל יצטרך לאסור על השוואות לבולשביקים, לפלנגות של פרנקו, ואפילו למכבים של מתתיהו.

עד שלא תשאר לנו שום היסטוריה שעליה אפשר לדבר, עד שאיש לא יאמר אלא את שמותר לומר, עד שכל הישראלים יקפידו, בדברם עם ידידיהם, להשליך מבט מהיר סביב כדי לוודא שאיש אינו שומע את דבריהם, מה שכונה בשעתו המבט הגרמני.
אופס.
ועוד דבר אחד: הפגנה כנגד חוק המסתננים, שכמוהו לא חוקקו אפילו ברייך השלישי – וזו איננה אמירה ריקה, וכאן לא יבוא `אופס` – תיערך בעוד שעה בכיכר רבין. כל מי שיכול לבוא, שיבוא.
(יוסי גורביץ)




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב