קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ירוק מעוור
haokets
יונתן מזרחי
15.10.12
http://www.haokets.org/2012/10/15/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%A8/



ארכיאולוג מזהיר: בשם העבר, גורמים ירוקים רבים מתנגדים להרס נוף עתיק ויפהפה בגדה המערבית על ידי חומת ההפרדה. בדרך הם מתעלמים מבני האדם ומההווה שלהם
לפני מספר שבועות הודיעה רשות הטבע והגנים על התנגדותה לבניית גדר הפרדה סביב הכפר הפלסטיני בתיר שנמצא ממערב לבית לחם. כפי שפורסם בתקשורת, זהו המקרה הראשון שגוף ממשלתי מתנגד לבניית קטע מתוואי גדר ההפרדה. למעט מספר מקרים יוצאי דופן, במשך כל שנות בניית גדר ההפרדה, משנת 2002 ועד היום, הגופים הירוקים הממשלתיים והלא ממשלתיים כמעט ולא התנגדו לפגיעה שתוואי גדר ההפרדה גורם לפני השטח והסביבה. (יוצא הדופן הבולט ביותר הוא התנגדות החברה להגנת הטבע – ארגון סביבה לא ממשלתי, כנגד תוואי הגדר ממזרח למעלה אדומים בלב מדבר יהודה).

התנגדות רשות הטבע והגנים לבניית החומה בבתיר, מצטרפת לחוות דעת של ארגון אונסק`ו לגבי הצורך להגן על נוף הטרסות הייחודי. במובן הזה, ניתן לומר שיש התנגדות רחבה לפגיעה הנופית הצפויה. למרות שכל התנגדות שתמנע את בניית חומת/גדר ההפרדה מבורכת וחשובה, אירוני ואכזרי שהסיבה, הכמעט יחידה, שמונעת גדר באורך מאות קילומטרים עוסקת בצורך לשמר את הנוף, ולא את זכויות התושבים.

לדעת רבים, הכפר בתיר הוא אחד היפים בגדה המערבית. בתי הכפר משתלבים עם הטרסות החקלאיות המקיפות את הכפר ומספר מעיינות משמשים עדיין כמקור מים לתושבים ואדמותיהם. למעט פסי הרכבת שנבנו בוואדי שבין הכפר לגבול ישראל, כמעט ולא נעשו עבודות בניה משמעותיות וכך הכפר שמר על נוף חקלאי המזכיר כפרים בני מאות שנים. בשטח הכפר ישנם כמה אתרים ארכיאולוגים, שהידוע בהם, מכונה על ידי התושבים: ח`רבת אל-יהוד. במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בתל נמצא ישוב גדול מלפני כמעט 4,000 שנה (תקופת הברונזה התיכונה) וכן שרידים מהמאות שמינית לפני הספירה ועד המאה השניה לספירה. למרות התקופות הרבות שנחשפו בתל, לרוב נוהגים לזהות את המקום עם הישוב ביתר מימי בר כוכבא.

מיקוד המאבק בחומת ההפרדה כמאבק למען שימור הנוף והסביבה, מעלה שתי שאלות מרכזיות: 1. הסיבה להדגשת הסכנה הנופית נובעת, פעמים רבות, מכיוון ש`זהו מסר שמשכנע את הישראלים, יותר מאשר מצוקת התושבים הפלסטינים`. כלומר זכויותיהם ומצוקותיהם של התושבים נדחקות הצדה, כביכול לטובת מאבקם, אבל תוך התעלמות מהתושבים. האם הגופים הירוקים, במאבקם נגד חומת ההפרדה שמחוללת נזקים סביבתיים והיסטוריים, מחזקים את השליטה הישראלית בשטחים אשר החומה נולדה כדי לאפשר את המשכה?

2. מהי חשיבות נופית? עבור רשות הטבע והגנים וארגוני ימין חשיבות נופית באה לידי ביטוי בצורך להגן על נוף הטרסות של הכפר בתיר כי מבחינתם ראשיתו של הכפר היא בתקופת בית שני ולכן היא חלק משרידי העבר של עם ישראל (למרות שמחקרים מראים שהטרסות נבנו על ידי הפלסטינים במאות השנים האחרונות, ראו הפניה בפרק 4 – טרסות במאבק על האדמה). בשונה מכך, עבור אנשי גוש עציון החשיבות הנופית נעוצה בחשיבות האתר הארכיאולוגי ח`רבת אל-יהוד למורשת עם ישראל. אחרים רואים חשיבות בשימור הנוף והארכיאולוגיה הייחודית בלי שייכות לאומית, אלא כחלק מהמורשת האנושית. במידה והחומה לא תבנה, האפשרויות לחזק את האחיזה הישראלית סביב בתיר תוכל להתבסס על האתר ח`ירבת אל-יהוד והטרסות שזוהו בטעות (או בכוונה) מימי בית שני, כנכסים השייכים לנו – הישראלים. החשש הוא שלעובדה שאתר העתיקות הוא רב תקופתי ותיארוך הטרסות מבוסס על משאלת לב, יותר מאשר מחקר ארכיאולוגי, לא יהיה משקל בהצגת העתיקות והנוף כעבר ישראלי.

מניעת בניית החומה בבתיר, מנקודת המבט של תושבי הכפר, היא בראש ובראשונה אינטרס שלהם. מבחינתם, בצדק, כל עזרה שתמנע את רוע הגזרה, חשובה ומבורכת. אולם יש לזכור שכאשר בחזית המאבק עומדים ארגונים ירוקים, כולל רשות הטבע והגנים, עלולים התושבים להפוך לסוג של בני ערובה בידי אותם גופים. כך, למשל עתיקות בתיר יהפכו לחלק ממסלולי התיירות שבשנים האחרונות זוכים לפיתוח בגוש עציון ובכולם מודגש העבר של עם ישראל. לצד ביקור בהרודיון, אמות המים ומסלולי האומגה, סביר להניח שהכפר בתיר יוצג כנוף מדומיין של כפר יהודי מלפני אלפי שנים. אומנם לא תבנה חומה בכפרם, אבל הטרסות, העתיקות והחיים בכפר עלולים להיות נדוניה בידי המתנחלים והישראלים, לחיזוק גוש עציון כשטח ישראלי.

במקרה של הכפר בתיר, אסור שיופיו של הכפר יוליך שולל את הנאבקים על עתידו. לא רק הטרסות נמצאים בסכנת הכחדה, אלא אורח חייהם של אלפי תושבים שאשמתם היחידה היא מעמדם הפוליטי, ומנגד הכוחניות הישראלית.
הכותב הוא ארכיאולוג, חבר בארגון עמק שווה, העוסק במקומה של הארכיאולוגיה בסכסוך הפוליטי





ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב