קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מכפר קאסם ועד אום אל חירן
הרב אליהו קאופמן
25.10.12





חמישים ושש שנים חלפו מאז הטבח בכפר קאסם אך מסתבר שהמטרה נשארה אותה מטרה - רק האמצעים השתנו. לאחר חשיפת פרשת הטבח בכפר קאסם - למורת רוחה של `הנהגת הפועלים` (מפא`י ומפ`ם גם יחד) דאז (שבדרך אגב היתה גם הנהגת המדינה...), הרי שראשי השלטון הבינו שאת הערבים אי אפשר עוד לגרש ולנשל בכוח הזרוע וברציחות כפי שהדברים אירעו במלחמת 1948 ופלשו אל המדינה החדשה עד 1956. אבל המטרה נשארה אותה מטרה: לנשל ולסלק את הערבים מאדמותיהם ואחיזתם עבור כל אותם `עולים` ש`יעלו` לארץ באמצעות `חוק השבות`. רק שבמקום לרצוח ולירות הוחלט ל`הלאים` את האדמות הערביות - `על פי חוק` כמובן, ואם צריך להפעיל את החוק ולגרש את אלה שאינם חיים `רשמית` בישראל. הכל כמובן `על פי חוק` ובלי צחוק...

אילו מישהו היה מתחרט על המטרה, אזי, היינו רואים `נציגות ממשלתית` בכל שנה ושנה - ביום הזיכרון לטבח הנפשע. היחיד שעשה זאת - בהיותו ה`שר לענייני מיעוטים`, היה מר משה קצב ובזמן ממשלת הליכוד דווקא. השאר - מימין ומשמאל, שותקים באותו יום מר ונמהר כאילו שנתפסו על חם בשעת מעשה. הסיפור של כפר קאסם היה אמור לזעזע את אמות הסיפים אבל הוא מזעזע את האשמים ודומיהם רק בשאלה : `כיצד נתפסנו על חם, ואייך עוברים לנישול הומני וחוקי`?

תושבי כפר קאסם לבסוף לא ברחו, הכפר הפך לעיר שקטה שגם לאומנים יהודים - המבקרים בה, מודים ביחס האנושי של תושביה לאורחים הזרים. אהבה במקום נקמה. אבל האדמות של כפר קאסם נלקחו ממנה מזמן לטובת ה`התיישבות היהודית` באזור. גם אדמות הכפר דיר אל אסד בגליל נלקחו מזמן ועליהם יושבת כרמיאל עם רוב של מהגרים סלאבים. בשנת 1976 פרץ `יום האדמה` משום שערביי הגליל התנגדו להפקעת אדמותיהם ל`מטרות צבאיות` שעד מהרה הפכו לישובים אזרחיים. מאז ועד היום מופקעות אדמות הערבים באופן חד צדדי , `כפרים לא רשמיים` נהרסים , ביפו ובעכו ישנה מדיניות להפוך את השכונות הישנות ל`אזורי יוקרה` כדי שהערבים יסתלקו משם, כך גם התוכנית לגבי לוד. העיר חריש - בואדי ערה, והעיר העתידית `כסיף` (על אדמות הפר הבדואי כוסייפה) הם עוד צעד לדילול האוכלוסייה הערבית ע`י `יהוד` האזורים הללו ואילו בנגב השומם לא מצאו שום פיסת קרקע לשתול `פארק` ולבנות התנחלות של ה`כיפות הסרוגות` , חוץ מאדמות ובתי הכפרים אל-ערקיב ואום אל חירן.

ביום הזיכרון לטבח בכפר קאסם צריכים הערבים לשים ליבם לכך שיתכן שטבח כזה לא יחזור כאמצעי לגירוש אבל מטרת הגירוש והנישול נמשכת וביתר עוז, כמובן `באופן חוקי` לחלוטין...




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב