קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

סליחה,כך לא מביאים את היום.
on-the-left-side
ישי פולצ`ק
16.04.14
http://on-the-left-side.org.il/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94%D7%9B%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D/




בישיבת מחנה השלום שהתקיימה ביום ה` 10.4 השתתפו כ-30 נציגים מתריסר ארגוני שלום. בהזמנה לאירוע צוין `אנחנו בימים קריטיים והאירועים דחופים` כדי `להיערך לתוכנית חצי שנתית ארגונית ומבצעית`. הפגישה נפתחה בהרצאה קצרה וממצה של עוזי ברעם בנושאים המדיני והפוליטי. לאחר ההרצאה נערך דיון בהשתתפות הנוכחים. הדיון נחלק לשני נושאים עיקריים: ההערכות המדיניות, וההיערכות הארגונית והמבצעית `בשיתוף פעולה של מירב זרועות מחנה השלום`, כלשון ההזמנה. בדיון הוצגו מספר אפשרויות להמשך השיחות עם הפלסטינים, כאשר הסבירה שבהן היא שהשיחות יוארכו עד סוף 2014, או בשנה נוספת. הימשכותן של השיחות תאפשר לתנועות השלום מרווח זמן, כדי להתגבש ולהיערך באופן נכון יותר, תוך למידה והעמקה בנושאי הסברה, פסיכולוגיה חברתית ועוד.

אבקש להביע את עמדתי, אשר הוצגה בחלקה במפגש. תנועות מחאה חוץ-פרלמנטאריות קמות ונבנות על-ידי אזרחים אשר איבדו אמון שהמערכת הפוליטית תוליך מהלך בנושא שעבורו האזרחים מוכנים להיאבק. איני מכיר את הגדרת המטרה של התנועות לקידום השלום. לי ברור שהמטרה צריכה להיות יצירת לחץ ציבורי נחוש ומתמשך של אזרחים על המערכת הפוליטית, כדי להביא לתוצאה המיוחלת. להבנתי הצנועה, פעילות כזאת טרם החלה.
תנועות חוץ פרלמנטאריות בארץ ובחו`ל הביאו לשינויים חשובים כאשר אזרחים הבינו שאין כל סיכוי שהמערכת הפוליטית יכולה ו/או רוצה לבצע. זה המצב בארץ, נכון להיום. חמור מכך, לא נראה שהדבר ישתנה בעתיד.

במהלך הדיון הועלה הרעיון להיצמד ללוח-זמנים הצפוי של השיחות, רעיון שאומץ בידי הפעילים באנחת רווחה עמוקה – יהיה זמן לתנועות השלום להתארגן, ולבצע פעולות להכשרת פעילים בתחומי ההסברה, ו`להתארגן הרבה יותר טוב`.

כמה אופיינית ההחלטה שהתקבלה לשמאל הישראלי – להתחכך עם אנשים המסכימים אחד עם השני, לפגוש אינטלקטואלים שמאלנים, לשכנע את המשוכנעים, להיות רהוטים וידענים. בעצם, למה לא? הרי יש לנו הרבה זמן! להזכירכם, המוזמנים זומנו `לאור השעה הקריטית ` (והיא באמת קריטית). האם כך אמורה לנהוג תנועה חוץ פרלמנטארית, האמורה להוביל מהלך בשעה קריטית? האם הפעילים, והם רבים, אינם נחושים דיים ומלאי אמונה שהדבר חיוני ואינו סובל דיחוי? האם לא ברור לנו שאין סיכוי שהמערכת הפוליטית תעשה מעשה אלא אם כן נלחץ עליה, וללא דיחוי נוסף?

תנועת האוהלים יצאה לרחובות בלי השתלמויות. האם אתם זוכרים את `מושחתים נמאסתם`? התנועות נוסדו כתוצאה ממיאוס בפוליטיקה! האם המצב היום שונה? האם פעילי השלום לא חשים כך? אז למה מחכים? ל-2015? אנשים יוצאים לרחובות כשכואב להם, כשהם מואסים במצב הקיים הנמשך 47 שנה. כך אצלנו, כך באוקראינה, ובמדינות רבות אחרות. לא קיימת הסברה טובה יותר מאשר ציבור נחוש היוצא לרחוב. זוהי הסברה הפונה באופן חיובי אל הציבור, והיא משפיעה על המערכת הפוליטית. נראה שהיום יש צורך להפעיל לחץ בעל אופי חדש, לחץ על התנועות – כדי שיפעלו כתנועות מחאה חוץ פרלמנטאריות.

אל לו לציבור לבוא בטענות לממשלה וליושב בראשה – הוא משיג את מטרתו – שרידות. מי שאשם במצב הקיים הוא הציבור, אנחנו, המאפשרים להם להמשיך ולהתל בנו.
כך לא מביאים את היום!
- See more at: http://on-the-left-side.org.il/%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94%d7%9b%d7%9a-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d/#sthash.rtE4VC26.dpuf
ישי פולצ`ק: פעיל חברתי מודאג
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב