קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

אדמה חרוכה
mekomit
מיכל רותם
29.4.2014
http://mekomit.co.il/negev-plans/








בימים אלה עומדות על הפרק שתי תכניות רחבות להקמת יישובים חדשים באזור הנגב. האחת, התכנית להקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד, שאושרה בהחלטת ממשלה כבר בשנת 2011, וכוללת הקמה של תשעה יישובים. השניה, התוכנית להקמת יישובים חדשים בציר באר שבע – דימונה (כביש 25), שמקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון, וכוללת הקמה של חמישה יישובים. בנוסף, אישרה הממשלה בנובמבר האחרון שוב את הקמת היישובים חירן וכסיף, ואף החליטה לבחון הקמה של יישוב נוסף בסמוך למועצה אזורית רמת נגב. בימים אלה, מתקדמות עבודות הנחת התשתיות ליישוב החדש כרמית, שמוקם בסמוך לצומת שוקת.

הרבה שאלות עולות סביב תנופת ההתיישבות בנגב. מהפגיעה האפשרית ביישובים הקיימים באזור, דרך הפגיעה בסביבה ועד לשאלה מי יגור בכל היישובים החדשים הללו. שאלה נוספת, שנשאלת פחות בהקשר הזה, היא האם הקרקעות עליהן מתוכננים לקום היישובים ריקות.

בעוד שסיפורו של הכפר אום אלחיראן, שממשלת ישראל החליטה להקים על אדמותיו את היישוב היהודי חירן, זכה לחשיפה תקשורתית, השפעתן של התוכניות החדשות על שאר הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב לא סוקרה כלל.

מבדיקה של נקודות הציון המופיעות במסמכים הרשמיים של משרד הבינוי והשיכון, אל מול מיקומיהם של הכפרים הבלתי מוכרים, עולה כי כמה מן היישובים המתוכננים עתידים לקום במקומות בהם ניצבים כיום כפרים בדואים.

במפה ניתן לראות את נקודות הציון המרכזיות של היישובים המתוכננים (בכחול), הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים באזור כביש 25 וכביש 31 (באדום) ואת הכפרים הבדואים שהוכרו בשנים האחרונות באותו אזור (בירוק). אם תתקרבו באמצעות כפתור הפלוס, תוכלו לבדוק בעצמכן/ם מה קורה בשטח, במקומות בהם מתוכננים לקום יישובים חדשים.

בפועל, כוללות התוכניות השונות הקמה של כ-15 יישובים חדשים בנגב בשנים הקרובות. מנגד, בנגב ישנם כ-40 כפרים בדואים בלתי מוכרים שאינם מופיעים על המפות הרשמיות של מדינת ישראל. כפי שניתן לראות במפה, שילוב של נקודות הציון של היישובים המתוכננים יחד עם אלה של הכפרים הבלתי מוכרים, חושף את החפיפה ביניהם, או במילים אחרות, את האיומים החדשים על הכפרים. צילומי הלוויין של גוגל מאפשרים להתקרב ולראות את החיים על פני האדמה, גם אם המדינה מתכחשת לקיום שלהם.

הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים אמנם לא מופיעים על המפות הרשמיות, אך מעיון במסמכים רשמיים ובפרוטוקולים מדיונים בתוכניות ההתיישבות החדשות שהגיעו לידי, עולה כי המתכננים, חברי הכנסת והשרים, מודעים כולם לקיומם של הכפרים. כך לדוגמא, במהלך דיון בנושא פיתוח יישובים יהודיים בלשכת שר הבינוי והשיכון שהתקיים באוקטובר 2013, הנחה השר את הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לבצע תביעות נוגדות (הליך בו מגישה המדינה תביעה נוגדת על קרקע שנתבעה על ידי בדואים אזרחי המדינה) על קרקעות במתחם עומרית. כפי שניתן לראות בתמונה, צפוי היישוב עומרית לקום במקום בו ניצבים כיום הכפרים הבלתי מוכרים א-זרנוק, בו מתגוררים כ-5,000 תושבים, וביר אל-משאש, בו מתגוררים כ-3,500 תושבים.

יתרה מזאת, באותו הדיון, הזהירה נציגת מטה היישום במשרד ראש הממשלה כי `יש לשמור על הרגישות הבינלאומית, יישובים יהודים על קרקעות בדואים תיצור ניגוח בזירה זו`, מה שמעיד שוב על כך שברור למתכננים ולנציגי המדינה כי מדובר באזורים בהם כבר קיימים כפרים, וברורה גם הבעייתיות שעולה מהקמת יישובים יהודים במיקומים אלה.


נקודת הציון של היישוב היהודי המתוכנן עומרית, על בתי הכפרים הבלתי מוכרים א-זרנוק וביר אלמשאש. צילום מסך מתוך google maps

במבט על מפת האזור כולה, תוך הצבת הכפרים הבלתי מוכרים לצד היישובים המתוכננים, ניכר כי ישנה אסטרטגיה מאחורי מיקומם של היישובים היהודיים בין הכפרים או במקומם. הנחה זו מתגברת לאור תגובתו של עוזר בכיר למנכ`ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב באותו דיון אצל שר הבינוי והשיכון:

על מנת לסייע בעבודת הרשות בזירוז האוכלוסייה הבדואית, כדאי ללכת על איתור `תלמה` על מנת לשבור את הרצף בגזרה הזו. ברגע שיהיה שם יישוב יהודי, הבדואים יכנסו להסדר עם המדינה.

מאחורי תכניות ההתיישבות עומדים לא רק הרעיונות המוכרים של הפרחת הנגב והשממה, אלא ניסיון להשפיע על תושבי ותושבות הכפרים הבלתי מוכרים, לעבור לעיירות הבדואיות המתוכננות. כך למשל, היישוב המוזכר בציטוט תלמה, והיישוב טליה, מתוכננים לקום בדיוק במקום בו נמצא הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום רתאם, בו מתגוררים כ-1,000 תושבים. נראה כי כמו במקרה של תושבי הכפר הבלתי מוכר אום אלחיראן, שלאחרונה הוקצבו להם תשעה חודשים להתפנות בשל הקמתו של היישוב חירן בדיוק במקום בו ניצב כיום הכפר, תושביהם של כפרים בלתי מוכרים נוספים ימצאו עצמם מפונים ממקום מגוריהם בשל תכניות להקמת יישובים יהודיים במקומם.

השימוש במדיניות הקמה של יישובים יהודיים ככלי לפינויים של כפרים בדואים בלתי מוכרים או להגבלת יכולת ההתרחבות שלהם בעתיד צורם. הוא לא צורם רק בגלל עצם ההריסה של כפר לשם הקמת יישוב יהודי, הוא צורם בעיקר בשל הרגע המזוקק הזה, בו נחשפת האפשרות להכרה בכפר, במקום בו הוא נמצא. כל עוד לא מוקם יישוב יהודי באזור.

הטיעון של המדינה שלא ניתן להכיר בכפר מסוים, שאי אפשר לספק לו תשתיות ושירותים במקום בו הוא נמצא, הוא אולי קצת משכנע. אבל הרגע שבו מחליטות רשויות התכנון, ובהמשך גם הממשלה, על הקמת יישוב יהודי בדיוק באותו המקום, או בסמוך לכפר בלתי מוכר, הוא הרגע שבו נחשפת האפליה המתמשכת בין הבדואים והיהודים תושבי הנגב. ליישוב היהודי החדש אפשר למשוך תשתיות של מים וחשמל ולהקים מערכת ביוב מתקדמת, אפשר לבנות לו בית ספר ומרפאה ושלל שירותים נוספים, אבל עד לרגע בו קם היישוב היהודי, הטיעון של המדינה היה שאת כל הפיתוח הזה אי אפשר לעשות בשביל יישוב בדואי.

ולסיום, ולאור התוכניות החדשות ליישוב הנגב, לא ברור על מה מבוסס החשש הגדול של נציגת משרד ראש הממשלה מהזירה הבינלאומית. התוכניות הללו מוכיחות שבישראל של שנת 2014 אין צורך אפילו להסתיר מהלכים מפלים ובוטים נגד אזרחיה הערבים של המדינה. למה להרוס קודם את הכפר הבדואי, ואז באופן מפתיע לתכנן שם ישוב יהודי, אם אפשר פשוט לשים נ.צ. על כפר קיים, ולהתחיל לקדם תכנון של יישוב יהודי בלי שתושביו הנוכחיים יודעים בכלל. אין מה לחשוש מהזירה הבינלאומית, ועדות האו`ם השונות מתריעות מזה מספר שנים על כל פעולות הממשלה נגד אזרחיה הבדואים בנגב, המדינה מתעלמת מההערות באלגנטיות, ושום דבר לא משתנה.

אם לממשלה יש כל כך הרבה תוכניות בשבילנו, כנראה שאזור הנגב הפך באמת לאחד המרחבים הכי חשובים במדינה. תוכנית פראוור, תוכנית עשרת היישובים, תוכנית העברת בסיסי הצבא לנגב, כולן מבטיחות להפוך את הנגב למרכז של המדינה, להביא לנו אוכלוסייה איכותית שתציל אותנו מעצמנו, ולפתור את כל הבעיות באזור.

בואו לדבר איתנו על מה שמעניין באמת, על תושבי ותושבות האזור שנאבקות למען דיור ציבורי, נגד פרויקטים להקמת מגדלי יוקרה שיחסלו את השיכונים שאף אחד לא אוהב לראות, על הקהילה הבדואית בנגב שמתנגדת לתוכנית פראוור ומחכה שמישהו כבר ידבר בגובה העיניים, ועל כל בסיסי הצבא והישובים החדשים שיביאו לנו אוכלוסייה איכותית, שספק אם תתרום משהו לתושבי ותושבות האזור.:

המדינה לא מחכה לפראוור כדי להרוס בתים בנגב: הקפאת תוכנית פראוור הובילה לחגיגות ניצחון בקרב הפעילים שמחו נגדה. אלא שבשטח, בהיעדר תוכנית או מחאה, הריסות הבתים נמשכות ללא מפריע


מיכל רותם: חיה שש שנים בנגב, מתוכן חמש בבאר שבע. סטודנטית לתואר שני, עובדת בפורום דו-קיום בנגב, לא מבינה למה לא להכיר בכל הכפרים הבלתי מוכרים.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית
בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים
היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!