קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

המלחמה שלא תמה
on-the-left-side
יגאל צחור
18.06.14
http://on-the-left-side.org.il/המלחמה-שלא-תמה/#comment-30378




ב-19.6.1967, אם אשכול היה משכנע את שריו לכלול בהצעת השלום גם את ירדן, אפשר היה להיכנס למו`מ. אך החלו לחצים להקמת התנחלויות בשטחים.

ב-18 וב-19 ביוני 1967, היום לפני 47 שנים, התכנסה ממשלת `הליכוד הלאומי` לדיון מדיני ראשון עקבות מלחמת ששת הימים. שטחה של מדינת ישראל שולש בעקבות המלחמה. החייל הישראלי טבל רגליו בתעלת סואץ ובנהר הירדן, והשקיף מתל-אביטל לכיוון דמשק. מנהיגי ישראל דאז, בתוך הלמות הניצחון,הבינו שזאת הזדמנות להביא שלום בין ישראל לשכנותיה.

ראש הממשלה לוי אשכול ושר האוצר פנחס ספיר היו מוכנים לחזור לאלתר לגבולות הבינלאומיים עם מצרים, סוריה וירדן. בתוך הממשלה התגבשה קואליציה – משותפת לבגין, גלילי ואלון, עם שרי רפ`י והמפד`ל – להוציא את ירדן מהנוסחה, `כי הרי חזרנו לארץ אבות`.

לפיכך, התגבשה החלטה ממשלתית להודיע על נכונות לסגת לגבול הבינלאומי עם מצרים ועם סוריה, בתנאי ששתי המדינות יהיו מוכנות לעשות שלום עם ישראל. ההחלטה הועברה לממשל האמריקאי, באמצעות שגריר ארה`ב בישראל, כדי שיפנו לנשיאי מצרים וסוריה עם ההצעה הזו.

כעבור שלושה ימים התקבלה תשובה שלילית להצעה (כתבתי על כך בספרי `בעיני הבנים`). אני סבור שאם אשכול היה משכנע את שריו לכלול בהצעה גם את ירדן, אפשר היה להיכנס למשא ומתן. אולם, כידוע, המציאות הייתה אחרת. החל מה-20 ביוני 1967 החלו לחצים להקמת התנחלויות ברמת-הגולן ובגדה-המערבית. לא חלפו ימים רבים ובני הגליל העליון עלו להתיישבות בגולן בעלייקה והקימו את מרום-גולן, וחנן פורת עם בני כפר-עציון עלו להתנחלות בגוש עציון, בערב ראש השנה תשכ`ז (באזור שבו נחטפו עתה שלושת תלמידי הישיבה).

היום, בחלוף 47 שנים מאותם ימים, נפסק כמעט לחלוטין השיח הפוליטי והמדיני במדינה, בין הימין והשמאל. אנחנו, לוחמי מלחמת ששת הימים, מלווים בחשש רב את בנינו – וחלקנו כבר את נכדינו – למשימות צבאיות במחסומי צה`ל בקרבת שכם וחברון. שם מעוצבת דמותו של הישראלי התמים בן ה-18.

ככל שחולפות השנים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הולך ומסתבך. לא יכול להתנהל שום שיח בין אנשי `תג מחיר` ותומכיהם-שולחיהם, לבין אנשי החמאס שמאמינים שרק בכוח הנשק יוכלו לגרש אותנו מהגדה המערבית. שני הצדדים הללו מלבים את אש השנאה ומעודדים כל העת עימות חזיתי. ואנחנו, חלק מהרוב הדומם, התעייפנו מלחכות לנתניהו ולאבו-מאזן, שני המנהיגים שמדברים בסיסמאות שאבד עליהן הקלח, ויוצרים מציאות של מלחמה בלתי פוסקת.

את ההזדמנות שהייתה לנו ב-19 ביוני 1967 – החמצנו, בעזרתם האדיבה של סרבני השלום בצד הערבי ובצד שלנו. ובכל זאת, השלום עם מצרים הגיע אחרי מלחמת יום הכיפורים. האם צפויה לנו מלחמה נוספת לפני שנגיע להסכם גם עם הפלסטינים?
- See more at:
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב