קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

תפסיקו לקרוא ליישובי הבדואים בנגב "פזורה"
mekomit
מיכל רותם
30.10.2014
http://mekomit.co.il/%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91-%D7%A4%D7%96%D7%95/



השימוש של השלטונות במילה `פזורה` לתיאור התיישבות הבדואים בדרום, הוא חלק ממסע דה-לגיטימציה נגד תושבי הישובים שהמדינה אינה מכירה בהם. כך נוצרת תמונה לפיה הבדואים מפוזרים בנגב באקראיות ומשתלטים עליו
השאירו תגובה
כתבה:
חיפוש מהיר של המילה `פזורה` בגוגל מעלה מיד את הצירוף המוכר `הפזורה הבדואית`. במרבית הכתבות וההתייחסויות להן זוכים הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב, כמעט תמיד מתייחסים אליהם כאל פזורה. אם להגיד את האמת, כן, יש גם חברים רבים בקהילה הבדואית בנגב שממשיכים להשתמש בהגדרה הזו שטבעה המדינה. במצב העניינים הזה, על אף שבכל פעם בה אני שומעת `פזורה` קופץ לי הפיוז, עולה לי לחץ הדם ואני מוכנה להסתער על מי שמשתמשים במונח הזה, ברור שלא נעשתה עבודה מספקת כדי שכולם ידעו מה עומד מאחורי המונח הזה.

בעוד שמדינת ישראל, והשופר שלה, התקשורת, רוצות שנחשוב שהבדואים בנגב מתגוררים בפזורה, משמע הם מפוזרים במרחב, בלי שום היגיון מאחורי ההתיישבות הזו, המצב בשטח שונה. כשהמדינה אומרת `פזורה`, היא מתכוונת למעשה לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. הכפרים הללו, שחלקם היו קיימים לפני הקמת המדינה ואחרים הועברו על ידי הממשל הצבאי במהלך שנות ה-50 של המאה הקודמת אל המקום בו הם ניצבים כיום, הם יישובים של ממש. לא מדובר בבתים שמפוזרים במרחב באופן אקראי, מדובר ביישובים שהמדינה אינה מכירה בהם. כחלק ממסע הדה-לגיטימציה נגד תושביהם ונגד קיומם לימדו את כולנו שהבדואים – הם גרים בפזורה הבדואית כמובן.

הבחירה באיזה אופן להתייחס לכפרים הללו היא בחירה פוליטית. כך גם הבחירה במילה שבאמצעותה נתייחס אל הכפרים הבדואים הללו. השימוש במילה `פזורה`, מילה שגורה כל כך בשפה שלנו, היא בחירה בשיח של השלטונות ויותר מזה, במהלך הפוליטי שאלה מנסים לקדם. מנגד, ההתייחסות אל הכפרים הבדואים ככפרים בלתי מוכרים, גם היא פוליטית, והיא טומנת בחובה את ההכרה בקיומם של הכפרים, גם אם מדינת ישראל אינה מכירה בהם.

המילה `פזורה`, אם ניתן למחשבות לנדוד, אומרת עוד הרבה יותר מזה. היא מתחברת לאימרה הרווחת ״הבדואים משתלטים על הנגב״ ואפילו לדימוי `האויב מבפנים` שמלווה את הקהילה הזו לאורך השנים. הרי, אם הבדואים מפוזרים ככה סתם בנגב, הם באמת משתלטים עליו, ובונים עוד ועוד בתים בלי שום היגיון, ולמי שנוסע בכבישי הנגב, ולא מבדיל בין הכפרים שבאמת אין להם שום שלט בכניסה, זה דווקא מסתדר.

לא באתי לשכנע שמדובר בכפרים בלתי מוכרים או שדווקא מדובר בפזורה בדואית. באתי לבקש שלהבא, תעשו בחירה מושכלת. שתדעו, שהצירוף `פזורה בדואית` טומן בחובו הרבה משמעויות פוליטיות שרובנו כלל לא מודעות ומודעים אליהן, ושגם הבחירה המודעת להתייחס אל הכפרים הבדואים כבלתי מוכרים, חובקת אמירה חשובה, שמכירה במאבקם של תושבי ותושבות הכפרים הללו להכרה ביישוביהם על ידי המדינה.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

Hjejejejej
גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו