קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מכתב לצה"ל על הרג/רצח צעירים פלסטינים בידי הצבא

John Brown

צה`ל שלום,
שמעתי שגורמים בחטיבת גבעתי שיבחו את הקצין שהותקף במאה שערים על כך שנמנע
מלהגיב בכוח לאחר שצעירים יהודים יידו עליו אבנים: `זה היה קרוב ללינץ`
אבל הוא שמר על איפוק ולא השתמש בנשק אף שחש איום כשהשליכו סלעים על
המכונית שלו` אמרו שם.
אני לגמרי בעד איפוק ושמח על כך שלא נרצחו כמה זאטוטים חרדים בתקרית, אבל
אני קצת לא מבין את השבח לקצין כשהוא בא מצה`ל. צלף מאותה חטיבה ירה בגבו
של ווג`יה א-רמחי בן ה-15 והרג אותו מטווח 200 מטר בדצמבר אחרון לאחר שטען
כי זה השליך אבנים לכיוונו. בדצמבר האחרון כוח אחר ירה למוות בנער אמאם
ג`מיל אל-ספיר לאחר שזה יידה אבנים לטענתם. ביוני לפני זה הם ירו למוות
באחמד עראפת לאחר שלטענת הצבא הם נאלצו לירות בו בשל יידוי אבנים. במרץ
ירו בראשו של סאג`י סאיל מוחמד ג`ראבעה ממארב כי התכוון להשליך אבנים.
בכל המקרים הללו, שהם רשימה חלקית מאד, הכוח חש סכנת חיים לו או לסובבים
אותו ולכן נאלץ לירות למוות בנערים לטענתכם. צה`ל משבח תגובות אלו אשר
מתאימות לטענתו לפקודות הפתיחה באש וכך מצפה הוא מחייליו לנהוג.
אז למה במקרה זה דווקא לשבח את האיפוק? מה סיכמנו, אבנים הם סכנת חיים או
לא? ההתנהגות היחידה נוכח סכנת חיים זו היא ירי על מנת להרוג כן או לא?
למה במקרה זה אפילו לא ירה באוויר הקצין לעומת ירי קטלני במקרים האחרים?
אני לא רומז כי השבח נובע במקרה זה מכך שמיידי האבנים יהודים, שמן הסתם
הקצין ידע שיסתבך קשות אם יירה בהם לעומת המקרים האחרים. או שהשבח במקרה
ההפוך נובע מכך שמידיי האבנים הם פלסטינים, והיורים יודעים כי סביר להניח
שהביקורת היחידה שיסבלו ממנה תהיה טוקבקים שמבכים שלא נהרגו יותר
פלסטינים, אך אתם מוכרחים להודות שזה נשמע מוזר. אשמח להבהרה.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב