קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

האם זהו סוף העולם?
haaretz
גדעון לוי
09.11.2016
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3117814




וידוי א`: קיוויתי שדונלד טראמפ ייבחר; וידוי ב`: נבהלתי מבחירתו. די במחשבה שרודי ג`וליאני יהיה בעל תפקיד בכיר בממשלו, ואולי גם ישפיע על מדיניותו כלפי ישראל, כדי להכניסני לתבהלה של ממש. בת זוגי קתרין, סגורה עכשיו בחדרה, מבועתת וזועמת עוד הרבה יותר: היא דואגת לעתיד הסביבה ולעתיד ארצה. היא בטוחה שטראמפ יחריב את הסביבה ויאפשר לוולדימיר פוטין לכבוש את שוודיה.

הפחד הזה מטראמפ ששוטף עכשיו את העולם, ואולי גם את חלק ממצביעיו — כמו תומכי הברקזיט בבריטניה שהתחרטו, אבל בגדול יותר — הוא הפחד מהנודע ובעיקר מהבלתי נודע. הפחד הזה מזכיר את אימת 1977: מנחם בגין עלה לשלטון. חצי עם היה אז בפאניקה, חזיונות האפוקליפסה התחרו אלה באלה. בגין יעשה מלחמה, בגין יעשה פשיזם. לבסוף בגין באמת עשה מלחמה, כמו כל ראש ממשלה ישראלי הגון אחר, אבל בגין עשה שלום, כמו ששום ראש ממשלה ישראלי אחר לא עשה, לא לפניו ולא אחריו, ובגין לא עשה פשיזם.

קיוויתי שטראמפ ייבחר כי ידעתי שבחירה בהילרי קלינטון, שערכיה התעוותו מזמן, תהיה גם בחירה בהמשך הכיבוש הישראלי. צר עולמי: אותי מעניין הכיבוש יותר מכל דבר אחר, ואין הרבה חדשות קשות יותר מנשיאה שהיתה ממשיכה לגבות אותו. את בקבוקי השמפניה היו צריכים לפתוח ביצהר ובאיתמר דווקא, אם היא היתה נבחרת. עם הכסף של חיים סבן והמורשת של ברק אובמה, אמריקה לא היתה מעזה להפעיל לחץ על ישראל. סוף העולם.

גם בנימין נתניהו צריך להיות מודאג. טראמפ שיאבד עניין במזרח התיכון עשוי גם להיות טראמפ שלא יגבה את הכיבוש. צהלת המתנחלים מוקדמת מדי. היא עוד עשויה להיהפך לזעקה. טראמפ לא יהיה כמובן לעולם ידיד הפלסטינים, כפי שלא יהיה ידיד של כל חלשי העולם, אבל הוא עלול להתגלות כבדלן אמיתי וככזה שיפרק את המחויבות העיוורת, האוטומטית והלא מובנת של ארצו לישראל. הוא הרי נבחר על גלי ההבטחה לקעקוע התקינות הפוליטית. התמיכה בהמשך הכיבוש הישראלי היא באמריקה התקינות הפוליטית. קרתנית מאוד, כאן נעוצה התקווה בבחירתו. לכן קיוויתי טראמפ.

נבהלתי מבחירתו של טראמפ כמו אחרי מימוש של רוב הפנטזיות: פתאום הן נהפכות למציאות, ואז הן מטילות אימה. הבחירה של טראמפ מפחידה. אין טעם לפרט את כל עמדותיו החשוכות בכל נושא, את דבריו המפחידים והנבערים, את מאפייני אישיותו, את אמות המוסר שלו ואת לשונו. הוא הבטיח להשתמש בנשק גרעיני, לבטל את ההסכם עם איראן ולהמשיך בעינויי נחקרים. האם צריך עוד כדי להטיל אימה על כל בר דעת? דווקא הבטחתו להעביר את שגרירות ארצו לירושלים משעשעת: ספק אם הדיפלומטים האמריקאים יסכימו להתגורר בירושלים, וספק אם העברת השגרירות חשובה בכלל.

אחת מן השתיים: או שטראמפ יהיה טראמפ, או שהנשיא לא יהיה טראמפ שהכרנו. ספק אם הוא עצמו יודע מה הוא יהיה. נאום הניצחון אתמול רמז על האפשרות השנייה. אם טראמפ יעמוד במלותיו ובהבטחותיו במערכת הבחירות, יבשר הדבר אסון נורא לאמריקה ולעולם, ואולי תקווה קטנה לישראל: טראמפ המקורי לא יהסס להתנער ממנה, והתוצאה עשויה להיות לטובתה. באורח פרדוקסלי, דווקא מה שיהיה רע לעולם ולארצו עשוי להיות טוב לישראל: נשיא בור ובדלן, שהעולם לא מעניין אותו, שרוצה שכל מדינה תשלם בעבור הסיוע האמריקאי ומתכוון לשחוט פרות קדושות, עשוי להיות נשיא טוב ומטלטל לישראל.

אתמול התחיל סוף העולם? אולי. לא בטוח.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב