קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - אקטיביזם עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר "אבנים, אבנים" קראו החיילים - ותקפו את ההפגנה מאת: אילה שני הגדה השמאלית 2010 / 01 / 12 http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=7211 אחרי 26 הרוגים ומאות מאסרים, המאבק העממי הפלסטיני נגד גדר ההפרדה ממשיך להיתקל באלימות חסרת רסן של הצבא הישראלי. אם אין אבנים שהצבא יכול להיתלות בהן, הוא ימציא אותן. כך אירע ביום שישי האחרון (8.1) בסיום ההפגנה בכפר אל-מעסרה. הכפר אל-מעסרה נמצא דרומית לבית לחם, במרחק 13 ק`מ מהעיר, וחיים בו וב- 8 הכפרים שבסביבתו חיים כ-9000 בני אדם. עד שנת 2000 התעסוקה באיזור הסתמכה ברובה על חקלאות ועבודה בתוך ישראל, אך לאחר שישראל מנעה מהתושבים כניסה ועבודה בתחומה הוכפל אחוז האבטלה ורוב התושבים ירדו אל מתחת לקו העוני. ישראל החלה בבניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר אל-מעסרה והכפרים אום סלמונה, ואדי א-ניס וג`ורת א-שמעה בנובמבר 2006. במרחק 12 ק`מ מהקו הירוק, תוך ניסיון לספח את התנחלויות `גוש עציון` שכבר גזלו מהכפרים הפלסטינים חלקים גדולים של אדמה פורייה, הפקיעה ישראל בבניית הגדר באיזור 3500 דונם נוספים מאדמות הכפרים ועקרה כרמי ענבים ועצי זית עתיקים. הגדר גם מונעת מהתושבים להגיע דרך הכביש הראשי לעיר הקרובה בית לחם ובכך גם גישה סבירה לשירותים בסיסיים כמו רפואה וחינוך. `גם המורים לא יכולים להגיע לבתי הספר שלהם, כאשר ניתן למצוא בתי ספר במרחק קצר מעבר לחומה`, מספר מחמוד זווהרה מהכפר אל-מעסרה. מזה 3 שנים מתקיים מאבק עממי בלתי אלים בכפר אל-מעסרה נגד גדר ההפרדה וההתנחלויות. מדי שישי מתכנסים נשים וגברים, ילדות וילדים, פלסטינים, בינלאומיים וישראלים למחאה שקטה, הכוללת נאומים, תיפוף וקריאת סיסמאות. הצבא הישראלי מונע מן ההפגנה להתקרב אל תוואי הגדר ומציב חיילים, שחוסמים בגופם ובגדר תיל (`תלתלית`) שמונחת לפניהם, את צעידת המפגינים. בהפגנות לא נזרקות אבנים, ואף אחד בכפר לא הואשם בזריקת אבנים. ביום שישי האחרון (8.1) לאחר שהסתיימה ההפגנה פנינו, המפגינים, בחזרה לכיוון הכפר, כשלפתע נזרקו שתי אבנים מתוך ההפגנה לכיוון החיילים. בניגוד להודעת דובר הצבא שפורסמה בתקשורת, אף חייל לא נפצע בבטנו או נזקק לטיפול רפואי. בתגובה עברו החיילים את גדר התיל ותקפו את ההפגנה הנסוגה באלימות רבה. מפגינים ניסו להרגיע את המצב והבטיחו לחיילים שהם מתרחקים מהמקום, וכדאי שגם החיילים ינהגו באותה צורה. בשלב זה כבר לא נזרקו אבנים כלל. אבל החיילים, בהוראת מפקדיהם, חיפשו להתעמת, זרקו רימוני הלם לעבר המפגינים, איימו ברוביהם, ניסו לעצור מפגינים וחזרו ודחקו עוד את המפגינים הצועדים ממילא לעבר הכפר תוך דחיפות ובעזרת ג`יפים נוסעים, המאיימים לדרוס את מי שיפסיק ללכת. מעולם לפני כן לא פלשו ג`יפים לכפר במהלך הפגנה. ראיתי חיילים מכינים רימוני הלם בידיהם, אחד מהם קורא `אבנים, אבנים` - למרות שלא נזרקו כל אבנים - ואז כולם זורקים את הרימונים לעבר המפגינים. `לפזר פה את השטח` אמר אחד המפקדים ונופף בידיו לעבר המפגינים הבודדים שנותרו, אחרי שהילדים הקטנים ומפגינים אחרים כבר הוברחו. רק לאחר שלא זכו בתגובה שניסו לעורר (זריקת אבנים נוספות), ויתרו החיילים ונסוגו. מההתנהגות האלימה והתמוהה של הצבא והערכות של מפגינים, נראה כי גם שתי האבנים שנזרקו בהתחלה נזרקו ע`י סוכנים סמויים של הצבא. להפגנה קדמו איומים של הצבא על חברי הוועדה העממית של הכפר, לפיהם ההפגנות ידוכאו ביד קשה בשנת 2010, אם יימשכו. הפעילים הפלסטינים, המחויבים למאבק לא-אלים ומגלים נחישות ואופטימיות מעוררת השראה, מתמודדים עם התנכלות בלתי-פוסקת, שכוללת פלישות ליליות של הצבא לכפר ופעם אחת גם לבית אחד הפעילים; מכות; איומים; ניסיונות השפלה והטלת טרור; חקירות שב`כ; מניעת אישורי כניסה לישראל ועבודה בהתנחלויות; מאסר למשך חודשים ושיחרור רק עם ערבויות דרקוניות ותנאי הרחקה ללא הגבלת זמן. בזמן שבאל-מעסרה ניסו החיילים לממש את הבטחות השנה החדשה של הצבא, התקיימה הפגנה אחרת, בנבי סלאח שבאיזור רמאללה. תושבי המקום הפלסטינים ותומכיהם הבינלאומים והישראלים מחו ופעלו כנגד המשך הפקעת האדמות ומשאבי המיים של הכפר ע`י הרחבת ההתנחלות חלמיש הבנויה על אדמותיו. לאחרונה עשרות עצים נקטעו ונשרפו ע`י המתנחלים בניסיון לספח את אדמות הכפר. חיילי הצבא במקום התקיפו את ההפגנה, ולמשך רוב הזמן - בלי להפריע למתנחלים שזרקו אבנים על המפגינים במקום. האבנים הן רק תירוץ של ישראל לדיכוי אלים של המאבק העממי נגד הגדר והכיבוש והצדקת המשך הפגיעה בפלסטינים. אם לא היו אבנים הצבא היה צריך להמציא אותן, כפי שהוא ניסה לעשות ביום שישי האחרון באל-מעסרה. זהו עוד חלק ממסכת של יותר מ- 62 שנה של דיכוי כל אקט של התנגדות בתואנה של `צרכי בטחון`, `מאבק בטרור` או `מלחמה`, לצורך המשך הנישול של הפלסטינים בידי ישראל. * אילת שני פעילה באנרכיסטים נגד הגדר עב קישורים למאמרים האחרונים בנושא הפסקת אש עם איראן. בעזה ההרג נמשך כל יום וכל לילה. הפגנת אחד במאי - למען העובדים ונגד המלחמה / ועידת השלום העממית / הגיע הזמן לסירוב המוני - לא הולכים למלחמה מסרבים.ות למלחמה |הפגנה היום חמישי 24.4 | 19:30 | כיכר הבימה ת"א