קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מבט אחר על החמאס

מאת יוסי דהאן
העוקץ
09.01.2010
http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4646

מבט אחר על חמאס, שאין סיכוי שתשמעו מפי העמית הבכיר במרכז שלם ופרשננו הלאומי לענייני ערבים, אהוד יערי.

Fawaz A. Gerges, פרופסור למזרח תיכון ויחסים בינלאומיים ב London School of Economics מחבר הספר Journey of the Jihadist: Inside Muslim Militancy` כותב במגזין `The Nation` על סימנים להתמתנות תנועת החמאס. התמתנות שלדעתו יכולה לשנות את הפוליטיקה הפלסטינית ואת תהליך השלום הערבי-ישראלי.


הסימנים הללו מצביעים לדעתו על שינוי עמדת החמאס כלפי ישראל. תהליכי ההתמתנות מתרחשים בחמש השנים האחרונות. אחד הסימנים הראשונים והמשמעותיים היה הסכמת החמאס להשתתף בבחירות בשנת 2006 , בכך קיבלה על עצמה התנועה את כללי היסוד של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם כולל הכרה בישראל. מאז הכריזו מנהיגי החמאס על קבלת פתרון לסכסוך המבוסס על קווי 67. כך חאלד משעל, אחד ממובילי הקו הנוקשה של התנועה אמר בשנת 2008, `אנחנו ריאליסטיים ומכירים בכך שיש ישות המכונה ישראל` והוסיף בראיון לעיתונאי אוסטרלי, `חמאס שינה את עמדתו – קיבלנו את הפתרון של מדינה פלסטינית המבוססת על קווי 67, ונטלנו חלק בבחירות ב 2006`. Ghazi Hamadמנהיג בכיר אחר בחמאס אמר בינואר 2009, שחמאס יסתפק בהפסקת השליטה של ישראל בשטחים שנכבשו בשנת 1967, חמאס לא ידרוש את שחרור השטחים שבהם קיימת כיום מדינת ישראל.


מנהיגי החמאס מסבירים את שינוי עמדתם במונחים דתיים מוסלמיים. במסגדים בעזה, מנהיגים דתיים החלו להציג את הדוגמה של המנהיג הפוליטי והצבאי מהמאה השתים עשרה, סלאח א דין, שלאחר שכבש את ירושלים מהצלבנים איפשר להם לקיים מדינה באזור החוף. הלקח הוא שאם סלאח א דין יכול היה לגלות סובלנות כלפי הצלבנים צמאי הדם, כך גם המוסלמים היום צריכים לגלות רצון לחיות עם מדינה יהודית בקרבם. הסיפור של סלאח א דין מספק לגיטימציה דתית ומאפשר שינוי עמדה של תומכי החמאס.


מספר גורמים מסבירים את השינוי בעמדת החמאס, במעמסה בשליטה על רצועת עזה הנמצאת במצב של מלחמה מתמשך ובהרס שנגרם מההתקפה הישראלית ב 2008-2009, התקפה שגרמה לסבל אנושי ויצרה חוסר שביעות רצון משלטון החמאס. העמדה האסטרטגית של חמאס היא למצוא איזון בין עמדה מתונה ובוגרת לבין הזכות להתנגדות צבאית. הניסיון למצוא את האיזון הזה מסביר את הקונפליקטים והמתחים בהתנהגות התנועה. איזון זה בא לידי ביטוי בדיכוי וחיסול ניסיון השליטה של קבוצה ג`יהדיסטית Jund Ansar Allah המזוהה עם אל קעידה ליצור בסיס שליטה ברצועה.


גם אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד הישראלי, מסכים לכך שחמאס הוא שחקן רציונאלי. הוא סבור שחמאס מסכים לקבל את קיומה של ישראל לצד ישראל בגבולות 1967. לדעת גרגס, אפשר לטעון שחמאס עשה צעדים המקרבים את עמדתו לעמדה הבינלאומית המקובלת - שתי מדינות לשני עמים. עמדה העולה בקנה אחד עם העמדה הערבית הרשמית, כאשר הגבול הוא 1967. עמדה זו מתונה יותר מזו שמציגים בנימין נתניהו והקואליצה שלו המתנגדים לפתרון זה.


אם כך, שואל גרגס, מדוע החמאס לא מקבל את תנאי הקווארטט (ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו`ם), תנאים הכוללים: הכרה בישראל, הכרזה על הפסקת האלימות וקבלת כל ההסכמים הקודמים. משיחותיו עם בכירי החמאס, כותב גרגס, שהם טוענים שבעוד שהם עשו ויתורים ניכרים בעמדתם, הקווארטט לא פעל להסרת הסנקציות נגד החמאס ולא לחץ על ישראל להסיר את המצור על הרצועה, מצור שגורם למשבר הומניטרי קשה. מלבד זאת, אנשי החמאס טוענים כי הכרה בישראל הוא הקלף האחרון באמתחתם והם לא רוצים להציג אותו לפני שהשיחות אפילו התחילו.


לדעת גרגס, לא ייתכן שלום בר קיימא בין ישראל והפלסטינים ללא הידברות עם חמאס וכאשר הפלסטינים ממשיכים להיות חצויים ביניהם. עד עתה המדיניות הישראלית והאמריקאית של ניסיון להפיל את שלטון החמאס בעזה לא החלישו את התנועה באופן משמעותי. להיפך היא יצרה רדיקליזציה של מאות צעירים פלסטינים שהצטרפו לקבוצות קיצוניות. אם המעצמות המערביות לא ינסו להידבר עם החמאס הם לא יצליחו לגלות האם התנועה יכולה להתפתח לתנועה חברתית סובלנית ושלווה. אנחנו עדיין צריכים להיווכח האם החמאס מסוגל לעשות את המעבר הזה, כותב גרגס. הטענה שהידברות תעניק לגיטימציה לחמאס היא חסרת בסיס, כיוון שהחמאס שואב את הלגיטימציה שלו מתמיכת העם הפלסטיני כפי שהתברר בבחירות 2006.


חמאס היא התנועה הפוליטית החזקה ביותר בשטחים הכבושים, התנועה נטועה בחברה הפלסטינית. לא ישראל ולא הכוחות המערביים יכולים לגרום להיעלמותה. החדשות הטובות אומר גרגס, אם הניתוח שלי שהחמאס השתנה הוא נכון, והוא מוכן לקבל כמה מתנאי הקוורטט ועוסק בהכנתם של תנאים פוליטיים לקבלת תנאים נוספים, הרי שאם לא יהיו מגעים עם החמאס, ואם המצור על עזה והסבל הפלסטיני יימשך ללא תקווה לסיים את הקפאון הפוליטי, קיימת סכנה אמיתית למלחמה אזורית.

עב
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פחות מאשר בנטוסטאנים
היום הכריזה ביביסטאן מלחמה על ישראל
ממשלת מיעוט עשויה להחזיר את מדינת ישראל למסלול של שפיות