המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים תקוע. האמריקאים מנסים כבר זמן רב למצוא את הנוסחה שתחלץ את העגלה מהבוץ. ואולם, מעריב חושף כי כמעט שנתיים מתקיימת בחסות מכון בייקר באוניברסיטת רייס שבטקסס עבודה חשאית ומעמיקה של צוותי משא ומתן מישראל ומהרשות הפלסטינית - שגובשה לדוח שפורסם שלשום, ובו אפשר למצוא פתרונות טריטוריאליים אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
המכון זימן בכירים לשעבר מהמערכת האזרחית והצבאית בשני הצדדים, וכן אנשי אקדמיה, מומחים מארגונים שונים וגורמים מהמגזר הפרטי. על פי מקורות אמריקאיים, אחד השותפים הישראלים לדוח הזה הוא עורך הדין גלעד שר, מנהל לשכתו של שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ומי שעמד בראש צוות המשא ומתן בתקופתו.
מולו, בצד הפלסטיני, פעל בין היתר סמיח אל-עבד, בכיר בפת`ח ומי שהיה שר הבינוי והשיכון בממשלה הפלסטינית. את המגעים ניהל מנהל מכון בייקר, אדוארד פ`. ג`רגיאן, דיפלומט אמריקאי מוערך שהיה שגריר ארצות הברית בסוריה ובישראל.
ראשית: פתרון הסוגיות הטריטוריאליות
המטרה שהוצבה בפתיחה היא לפתור ראשית את הסוגיות הטריטוריאליות, ורק אחר כך לגשת לסוגיות הליבה - ירושלים, הפליטים וסידורי הביטחון. ההנחה היא שאם ניתן יהיה להגיע להסכמה עליהן, ניתן יהיה לקדם גם משא ומתן ישיר על נקודות המחלוקת האחרות. אף שמעמדה הסופי של ירושלים לא נדון, עסקו הצוותים בגורל היישובים והשכונות שבעוטף ירושלים, ובינתיים זוהו המוקדים הבעייתיים שעלולים להקשות על השגת הסכם.
הצוותים הסכימו על כמה עקרונות מנחים, ובהם: סיפוח ההתנחלויות יהיה קרוב ככל האפשר לגבולות 67`, יישמר רצף טריטוריאלי בשני הצדדים, המשאבים והצרכים הסביבתיים של הפלסטינים יילקחו בחשבון, השאיפה היא לא לפנות התנחלויות גדולות, אך גם לספח
שטחים קטנים ככל האפשר לישראל.
כן הסכימו הצדדים בצורך במעברים בטוחים - של הערבים (בכפוף לשינוי בנסיבות הפוליטיות הפנים-פלסטיניות) בין יהודה ושומרון לעזה, ושל הישראלים בכביש הבקעה וכביש 443. הצוות הישראלי התעקש שהשכונות והפרברים הירושלמיים שמעבר לקו הירוק לא ייחשבו כהתנחלויות, כך שמספר המתנחלים ביהודה ושומרון, שעל גורלם יש לדון, מגיע ל-280 אלף בלבד.
הפלסטינים, מנגד, התעקשו לספור גם את תושבי עוטף ירושלים, כך שמספר המתנחלים מגיע לכ-485 אלף. למעט הוויכוח סביב עוטף ירושלים, ובראשן מעלה אדומים והר חומה, התקשו הצדדים להסכים גם על גורלן של קרני שומרון, אריאל, אפרת ומגדל עוז השכנה, וכן גבעת זאב ולטרון.
חמש מפות אפשריות
הדבר הבולט ביותר שעולה מההסכמות שהושגו הוא שבכל שלוש חלופות הפשרה שמציע ג`רג`יאן: תימחק אריאל מעל פני האדמה. הצוות הישראלי הציע לפנות את העיר ולבנותה מחדש בקרבת הקו הירוק. בתמורה הוצע שטח לא מיושב בן 28 קמ`ר בגזרת סלפית-רמאללה, השולט על נמל התעופה בן גוריון. הישראלים הציעו לספח את השטח ולהעביר אליו את אריאל ואת היישובים בית אריה ועופרים. מנגד, הציעו הפלסטינים להעביר את נתב`ג ולהקים את אריאל על שטחו.
בנוסף, דנו הצוותים בצורך בלוח זמנים גמיש ומוסכם לפינוי ההתנחלויות שלא יסופחו לישראל ובמציאת פתרונות מראש למפונים. הוסכם שבמקרים של התנחלויות ותיקות וגדולות יותר, הן יועתקו בפרק זמן של חמש עד 15 שנה. המשתתפים כולם ראו בהגעה להסדר בעניין הגבולות והביטחון מפתח להמשך התהליך המדיני לקראת הסדר קבע.
בסך הכל הוכנו חמש מפות אפשריות: המפה הראשונה שהציע הצוות הישראלי הציגה פתרון שכלל חילופים של שבעה אחוזים מהשטח, לפי יחס של 1:1. זאת בהתאם ליחס שקבעה היוזמה הערבית, ובניגוד למתווה קלינטון משנת 2000 שקבע יחס עם יתרון לישראל, 1:3.
התוואי המוצע לגבול במפות שהגישו מהצד הישראלי חופף בחלקו העיקרי את תוואי גדר הביטחון. מנגד, הפלסטינים הציגו מפה שכוללת חילופים של פחות משני אחוזים מהשטח, ביחס זהה של 1:1. שתי המפות ביטאו עמדות דומות לאלה שהציגו בעבר ראש הממשלה אהוד אולמרט ויו`ר הרשות אבו מאזן.
תוך שנתיים
לפני כמה חודשים, במהלך הרצאה בארצות הברית, טען שר כי האינטרס הלאומי של ישראל הוא לתכנן היטב את תוואי הגבול הזמני ואת סידורי הביטחון הנגזרים ממנו, כדי שהעתקת ההתנחלויות תיעשה באורח מושכל, אל תוך גושי ההתנחלות שיישארו בשליטת ישראל. כך, בשילוב עם בניית המוסדות הלאומיים הפלסטיניים - `תוכנית פיאד` והמאמץ האמריקאי להכשיר כוחות אכיפת חוק בגדה, `תוכנית ג`ונס` - ניתן יהיה להכריז בתוך כשנתיים על מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.
בהרצאה משותפת עם השגריר לשעבר מרטין אינדיק, ציינו השניים כי מו`מ על מדינה פלסטינית, ולא בגבולות זמניים, מקצר את הדרך להסדר קבע, ועולה בקנה אחד עם מפת הדרכים. את תגובתו של גלעד שר לא ניתן היה להשיג אתמול.
בסופו של דבר ממליץ מכון בייקר לממשל לשקול שלוש חלופות נוספות. הראשונה - חילופים של ארבעה אחוזים משטח יהודה ושומרון (251 קמ`ר), שבמסגרתם יפונו יותר מ-115 אלף ישראלים. השנייה קובעת חילופי שטחים של 3.4 אחוזים (212 מ`ר) ופינוים של יותר מ-120 אלף ישראלים. השלישית קובעת חילופי שטחים של 4.4 אחוזים מהשטח (274 קמ`ר).
ההבדלים בין החלופות נוגעים בין היתר ליישובים קרני שומרון, גוש חיננית, שקד וריחן, ובעיקר לגודל היישובים שאמורים להסתפח לישראל. `אין הסכם שיצליח לרצות את כולם`, אמר ג`רג`יאן. `במשא ומתן יידרש כוח רצון רב בהנהגה של שני הצדדים וכן מסגרת יציבה של דיונים, ולא תהיה התקדמות משמעותית ללא מעורבות ישירה ועקבית מצד הנשיא ברק אובמה, מזכירת המדינה הילרי קלינטון והשליח המיוחד ג`ורג` מיטשל`.
ד נ |
