קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר אם תרצו: מכות, מעצרים, הריסות בתים ויבולים בכפרים הבלתי מוכרים המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים יעלה רענן 04.02.10 הסיירת הרוקה: חורשי הרעה שלשום, יום שלישי, המדינה הרסה שדות בכפר אל-מזרעה. מה זאת אומרת `שדות`? הכפר ממוקם בין ערד לבין הישוב הבדואי ערערה. כמובן – כמו כל שאר החקלאים הבדואים אין לחקלאי המקום גישה למים להשקיה, והם תלויים בחסדי שמיים. במקום יורדים 50 מ`מ ממוצע בשנה. כלומר החיטה הגיעה לגובה דשא. בסופו של דבר תשמש החיטה כמרעה למעט כבשים ועזים שיש לבני הכפר הקטן והעני. השנה, ייתכן שאלוהים אפילו רצה שהחיטה תהיה יותר טובה מאשר בשנים קודמות, ונתן מעט יותר מטר. אבל עינם של אנשי הממשל צרה – ומנעו את ההנאה הזו מהכבשים והעזים של תושבי הכפר. המדינה: אנשי הסיירת ה`ירוקה`, ובעזרת המשטרה, שלחו טרקטורים בכדי `לחרוש` את האדמה – ולהרוס כ 1000 דונם בסך הכול - את מעט היבול שהצליחו בני הכפר (וכפרים שכנים) להוציא מאדמת המדבר. התירוץ: זו לא אדמתם (האדמה בתביעות בעלות מאז 1970...). הסיבה: הם ערבים. *************** המשטרה שוב מטרידה את תושבי עמרה תראבין: שני עצורים ביום שני, ועוד שניים אתמול, יום רביעי. בכניסה לכפר – שוב מחסום. ביום ראשון השבוע התחילו ההטרדות מחדש. נראה כי פיני בדש, ראש מועצת עומר נלחץ בגלל שהבטיח שהשכונה החדשה תהיה מוכנה לאכלוס הקצינים של עיר הבה`דים, הבטיח את השכונה, אבל מה לעשות... בינתיים עדיין יש שם כפר. ביום ראשון נכנסו מספר ניידות משטרה, הסתובבו במהירות מסוכנת בתוך הכפר, עצרו אנשים וביקשו מהם תעודות. ביום שני נכנסו בשעות הבוקר, עם הרכב נכנסו לחצרות הבתים – בניגוד לכל כללי הצניעות ובהפחדת ילדים קטנים בתוך ביתם. אחד מהגברים הצעירים ניסה לבקש שיצאו מבית אימו, והדבר `הרגיז` את השוטרים. טפסו בו שניים – משני צדדיו, ושוטרת – בלשית ללא מדים – הכתה בו. הצליחו... האיש הגיב. הוא דחף את השוטרת ונעצר על `תקיפת שוטר`. אחיו הגדול הגיע מביתו – וגם אותו עצרו על `תקיפת שוטר`. מאוחר יותר באותו היום הייתי עם בני המשפחה בתחנת המשטרה. בהכנעה רבה ניסה הדוד לשאול לשלום האחיינים שלו. עמד מולו אחד הבלשים ש`ביקר` אותו בוקר בכפר. איש צעיר, נמוך, בריון. מסתכל בעיניו של הדוד מתראבין, כאילו חבר, תופס בזרועו בחוזקה, כאילו חבר, הדוד בינתיים מתכווץ מבפנים, הבלש מרפה מזרועו ומתחיל במרץ, מכה אגרופו בידו, בכוח, בהפחדה, וכל גופו אומר שליטה. הדוד, מכווץ, מקשיב, מקווה לא להרגיז את השוטר, מקווה שימצאו מידת `רחמים` (שכן צדק – אין סיכוי) אל מול האחיינים שלו. יותר מאוחר לקחו את הדוד לחדר ואמרו לו `רק בשבילך, רק בגלל שאתה בסדר, אנחנו נשחרר את הצעירים. אבל אתה ערב, ואם נרצה אותם שוב – תביא לנו אותם מיד!`. וכך יצאו השניים הביתה. עם עבירה של `תקיפת שוטר`. למחרת הגיע הרמטכ`ל בהזמנתו של פיני בדש. הכינו בעבורו דרך עפר חדשה, משטח מוגבה, והביאו אותו לשולי הכפר, להראות את ההכנות לשכונה החדשה. באותו הזמן המשטרה דאגה שתושבי הכפר יהיו עצורים בתוך כפרם. שלא יהיו בעיות בזמן שמסבירים לרמטכ`ל כיצד אוטוטו כל הכפר ימחק, ובמקומו תקום שכונה לתפארת, לכל קציניו הנדרשים לעבור ולשרת בעיר הבה`דים בנגב. וההטרדות נמשכות. ביום רביעי נכנסו ועצרו עוד שני צעירים, האחד בן 16. בכניסה וביציאה מהכפר – על דרך העפר – בודקים כל רכב באופן יסודי – צמיגים, פנסים... *************************** הסיירת הירוקה הכתה אישה בדואית צעירה – עד עילפון. לפני כחודש הגיע פקח הסיירת הירוקה אל אוהלם של שלוש נשים בכפר רחמה (על יד הישוב היהודי שנקרא על שמו – ירוחם). באוהל זה גרים זה שנים רבות שלוש נשים: אישה בת כ 95 שנים, ביתה בת ה 70 ועוד צעירה מהמשפחה, בת 25. הפקח, איש שמבקר באוהלם לעיתים, ביקש מהן להזיז את האוהל מעט. עשו כבקשתו והזיזו אותו מעט. חזר הפקח, וזעק: `איך אתן כל הזמן זזות? מה אתן מנסות לעשות?! להשתלט על כל האזור?` חזר לאחר כמה ימים עם כוח נוסף של הסיירת הירוקה – 11 בסך הכל. ללא צו. דרשו מהנשים להעביר את האוהל לאזור צפוף יותר של הכפר. הנשים סירבו. את הצעירה היכו – עד שהתעלפה. פינו אותה לבית החולים. לאחר מכן קשרו את האוהל לאחד מרכבי הסיירת הירוקה ומשכו אותו – כשהזקנה עדיין בתוכו. מוט האוהל פגע בראשה. ביתה, בת ה 70 הלכה למשטרה להגיש תלונה. עיכבו אותה במשטרה. כשהגיע עו`ד מטעם המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, אמרו לו `אנחנו רק מעכבים לזמן קצר, נחקור אותה ונשחרר`. כעבור 7 שעות שחררו אותה. השיעור: אם אתם ערבים – אל תגישו תלונות נגד השלטונות. אולי תעצרו בעצמכם... ***************************** ובנוסף המדינה הרסה: 29/10/09 – שני בתים בכפר א-סיר בין בכפר אל-מטבח. 5/11/09 – בית בחירבת אל-וואטן בית בתלע אל-רשיד. בית בסעווה בית באל-באט בית בזערורה. 7/12/09 – בית באום אל-מילא בית באום מתנאן (כפר מוכר...) 6/01/10 – בית באל-באטל. בית בחירבת א-זבלה. 2/02/10 – שלוש חושות של רועים באל-מזרעה בית באל-פורעה. כל בית ובו משפחה. כל משפחה ובה אישה וילדים. ואף אחד אין לו מקום אחר לגור בו. וכולם עדיין גרים באותו המקום, בצריף רעוע יותר, בתנאי חיים ירודים יותר, ועם כאב וזעם בלב. ומה אתם יכולים לעשות? כיתבו מכתבים!! ראש הרשות החדשה להסדרת ההתיישבות הבדואית הוא יהודה בכר. כיתבו לו פקס: 6263719 08. הביאו את דרישתכם שהסדרת ההתיישבות הבדואית תיעשה ללא אלימות, תוך משא ומתן. אימרו לו שהריסות הבתים, והרס השדות פוגעים נואשות בקהילה הבדואית, אך גם בכל תושבי הנגב, ובמדינה בכללותה. אימרו שיש לו אפשרות לשנות היסטוריה של פגיעה של 60 שנה, ושעדיף שיעשה זאת מאשר יפגע עוד בקהילה, בנגב ובכל אזרחי ישראל. שכן הרס יביא אחריו רק זעם. ראש מועצת עומר הוא פיני בדש. (מפקד תחנת העיירות הוא אחיינו – תומר בדש...). כיתבו לו וספרו לו שאתם יודעים על הדרכים הקשות שהוא מפנה את השכנים הבדואים – בני שבט התראבין – שהובאו לשם בכוח בשנות החמישים. שהגיע הזמן שיתייחס לשכנים כאל אנשים בעלי זכויות. דירשו שיהיו חלק מעומר, ואם לא – שכל מעבר יעשה ברצון. הסבירו לו שאנשים חשבים יותר מנדל`ן... תתרמו! טוויל אבו ג`רוואל צריך עוד ועוד אוהלים. ועד הכפר אל-ערקיב צריך תמיכה כלכלית בכדי לנהל את המאבק הקשה בבתי המשפט. תירמו להקמת הבתים מחדש, ולפעילות המועצה! בואו לפעילות ההזדהות – תתחילו השבת בכפר אל-ערקיב. דברו בכל הזדמנות, התקשרו לתוכנית הרדיו, כיתבו מאמרי מערכת, רק ביחד נוכל לעצור את גל ההסתה נגד הקהילה הערבית בכללותה, ונגד הקהילה הבדואית בפרט. לעוד מידע: דר` יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. 7487005 054. yallylivnat@gmail.com ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד