קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מסמכים, נתונים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

דו"ח ישראל לאו"ם חוטא לאמת
בצלם
4.2.10
http://www.btselem.org/Hebrew/Gaza_Strip/20100204_Israels_Report_to_UN.asp


ביום שישי, 29.1.10, הגישה ישראל לאו`ם עדכון על מצב החקירות שנפתחו בעקבות מבצע `עופרת יצוקה`. במסמך, בן ה-46 עמודים, אין כמעט מידע חדש, למעט נתונים מעודכנים על החקירות שנפתחו. לפי נתונים אלה החל הצבא עד היום בבדיקה של 150 מקרים, וברוב המקרים הבדיקה טרם הסתיימה. בנוגע ל-36 מהמקרים נפתחו חקירות מצ`ח ושאר המקרים נבדקו במסגרת תחקירים צבאיים. גם דו`ח זה, בדומה למידע קודם שפירסמו גורמים רשמיים, אינו מפרט מהם המקרים הנבדקים ובאיזה שלב נמצאת החקירה בכל אחד מהם.

חלק ניכר מהדו`ח מוקדש להוכחת כשירותה של מערכת המשפט הצבאית לטפל בכוחות עצמה בתלונות הנוגעות להתנהלות הצבא במהלך המבצע. כך, הבעיה העיקרית בדברים אלה נעוצה בכך שהם מציגים רק חלק אחד מהסיפור ומתעלמים מהדרך בה מתפקדת מערכת זו במציאות. להלן כמה דוגמאות:

הדו`ח מתפאר בהקמת הפרקליטות לעניינים מבצעיים ב-2007, שהיא אגף של הפרקליטות הצבאית המטפל בין השאר בתלונות נגד חיילים שפגעו בפלסטינים. הדו`ח לא מזכיר שיחידה זו פועלת בכוח אדם חסר וקורסת תחת עומס התיקים המופנים לטיפולה, וכי בחלק ניכר מהמקרים חולפים חודשים רבים ואף שנים עד שמתקבלות החלטות בתיקים. כתוצאה מכך, גם אם מתקבלת בסופו של דבר החלטה לפתוח בחקירת מצ`ח הרי שהיא תהיה בלתי יעילה וספק אם תוכל להביא לחשיפות האמת.
בנוגע למצ`ח, נכתב בדו`ח כי היחידה כוללת מאות חוקרים מיומנים, כולל אנשי מילואים, שעברו הכשרה מיוחדת. אולם, בעבודת מצ`ח בכל הנוגע לחקירת תלונות של פלסטינים ישנן בעיות מבניות רבות: למצ`ח כלל אין בסיס בשטחים, החוקרים אינם מגיעים לזירת האירוע ולא עומדת לרשותם מעבדה לזיהוי פלילי. בנוסף, ברוב המקרים אין לחוקרים יכולת להגיע לקורבנות הפלסטינים בלי סיועם של ארגונים לזכויות האדם ורובם לא דוברים ערבית. כותבי הדו`ח גם נמנעו מלציין את העובדה שעם סיום החקירה, התיקים ממתינים תקופות ממושכות, לפעמים אף שנים, להכרעתו של הפרקליט הצבאי הראשי לגבי המשך הטיפול בהם. גם במקרה זה, כאשר מתקבלת בסופו של דבר ההחלטה, נפגעת יעילות ההליכים.
גם בכל הנוגע לפיקוחה של המערכת האזרחית על המערכת הצבאית, מציירים כותבי הדו`ח רק חלק מהתמונה. לפי הכתוב הדו`ח, נראה כי מדובר בפיקוח הדוק. מבלי להיכנס לשאלה האם זוהי מידת הפיקוח הראויה, חשוב שהעובדות יוצגו באופן מדוייק. למשל, כותבי הדו`ח מציינים כי היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לבחון את כל ההחלטות של הפצ`ר אולם אינם מזכירים שהתערבות כזו תהיה נדירה ותיעשה רק במקרים חריגים ביותר. הדו`ח מציין גם שבית המשפט העליון מוסמך לפסול החלטות של הפצ`ר ומביא שלושה מקרים לדוגמא. עם זאת, מתוך שלושה מקרים אלה, באחד מהם כלל לא נדרשה התערבות בית המשפט שכן הפצ`ר שינה את החלטתו טרם מתן פסק הדין. שני המקרים האחרים הם היוצאים מן הכלל ובוודאי שאינם מעידים על מדיניות ואלה החלטות חריגות ביותר. כותבי הדו`ח לא מזכירים את האמירות החוזרות ונשנות של שופטי בית המשפט העליון כי הם לא ימהרו להתערב בשיקול הדעת של הפצ`ר.
שום מערכת, ובכלל זה מערכת המשפט הצבאית, לא יכולה לחקור את התנהלותה שלה. בדו`ח מודגשת עצמאות מערכת המשפט הצבאית בכל הקשור לפרשנות החוק. אולם, בכל הנושאים האחרים היא מהווה חלק אינטגרלי מהצבא וככזו היא תלויה במערכת הצבאית לצורך תקציבים, תקנים וקידום. כך, שני הפרקליטים האחרונים קיבלו דרגות אלוף אישיות מהרמטכ`ל וברור שכל המעורבים בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול בתלונות כפופים אף הם למערכת זו.

יתרה מזו, בכל הנוגע לחקירת התלונות שהוגשו נגד התנהלות הצבא במהלך המבצע, עצמאותה של הפרקליטות הצבאית מוטלת בסימן שאלה גדול יותר. הפרקליטות הצבאית הייתה מעורבת בקביעת הוראות הפתיחה באש למבצע `עופרת יצוקה`, בהחלטה מה ייחשב למטרה לגיטימית, במתן אישור לשימוש בכלי נשק מסוימים ועוד. לפיכך, אם יתברר כי קביעות אלה סותרות את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, צפויים אנשי הפרקליטות עצמה לחקירה ולהעמדה לדין. במצב זה ברור כי לא ניתן להפקיד את החקירות בידיהם.

התחקירים הצבאיים הם הכלי העיקרי באמצעותו בודקת הפרקליטות הצבאית את התנהלות הצבא במהלך המבצע. תחקירים אלה נערכים על ידי קצינים בכירים בתוך הצבא, שאין להם כל הכשרה מקצועית לבצע חקירות אלה ושאינם עצמאיים מהאנשים שאת מעשיהם הם אמורים לחקור. בנוסף, התחקירים המבצעיים נותרים חסויים גם לאחר סיומם כך שאין כל דרך לבחון את השאלות שהועלו בהם ואת מידת רצינותה של החקירה.

התחקירים המבצעיים וחקירות המצ`ח מתמקדים במקרים ספציפיים בלבד. ההנחה העומדת בבסיסם היא שהחיילים פעלו בתוך מסגרת חוקית וכל שנותר לבחון הוא האם הם חרגו מההוראות שניתנו להם. אולם, הנחה זו מוטעית מיסודה. חלק ניכר מהחשדות להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך המבצע מתייחסים דווקא למדיניות שהוכתבה לחיילים. כך למשל ההכרעה מה ייחשב למטרה לגיטימית, באילו כלי נשק מותר להשתמש וכד`, נפלה מראש, עוד טרם המבצע. שאלת חוקיותן של החלטות אלה לא נבדקת כלל במסגרת החקירות שעורך עכשיו הצבא. שיטת חקירה זו, במסגרתה לא נבחנות כלל שאלות של מדיניות, מובילה לכך שרוב האחריות להפרות תוטל רק על החיילים בשטח בעוד הקצינים הבכירים והדרג המדיני, האחראים למתן ההוראות יצאו בלא כלום.

עד היום, למעלה משנה לאחר סיום המבצע, הובילו כל מאמצי החקירה של ישראל להעמדה לדין של חייל אחד בלבד, שנידון לשבעה חודשי מאסר בגין גניבת כרטיס אשראי מפלסטיני. בהתחשב בכך שכמעט מיומו הראשון של המבצע הכריזו גורמים רשמיים, בהם שר הביטחון והרמטכ`ל, כי צה`ל הוא `הצבא המוסרי ביותר בעולם`, אין זה מפתיע אולי שהחקירות שנוהלו על ידי הצבא אכן הובילו לתוצאה זו.

בצלם שב וקורא לישראל להקים לאלתר מנגנון חקירה עצמאי, שיהיה מורכב מאנשים מחוץ לצבא. במסגרת החקירה יש לבחון לא רק את התנהלות החיילים בשטח אלא גם את ההוראות שניתנו להם ואת המדיניות שהותוותה על ידי הדרג הצבאי הבכיר ועל-ידי הדרג המדיני.




רה
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

כנס אמנסטי `נבחרים אך מודרים` בכנסת, היום שלישי 19.11.2015
גדעון ספירו 26/08/2017 סמרטוט אדום 477 --------------
בעקבות מסע שניהלו אוהדי הפלסטינים בהולנד, &#