קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר רוצה טיפול? שיילך להאיטי דן יקיר האגודה לזכויות האזרח 14.2.10 ביום שלישי, 9.2.10, הגישה עמותת `גישה`, יחד עם עמותת `רופאים לזכויות אדם`, ערעור לביהמ`ש העליון בשמו של מר עצאם חמדאן בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי המונעת ממנו לצאת מעזה לטיפול רפואי דחוף. כתוצאה מלחץ על חוליות עמוד השדרה שבצווארו, סובל מר חמדאן מכאבים עזים ומחולשה הולכת וגוברת, עד כדי שיתוק, בצידו השמאלי של גופו. מצבו הבריאותי מונע ממנו לתפקד באופן עצמאי, הוא נזקק לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות ואינו מסוגל לעבוד זה למעלה מחצי שנה. מר חמדאן זקוק להתערבות כירורגית מורכבת אותה אי אפשר לבצע ברצועת עזה. הרופאים המטפלים בו ביקשו כבר לפני כחצי שנה להעבירו בדחיפות לקבלת טיפול רפואי הולם בישראל, ולפי חוות דעת רפואית של מומחה ישראלי, עיכוב בקבלת הטיפול הנדרש עלול לגרום לנזק תפקודי בלתי הפיך. מאז אובחן מר חמדאן, באוגוסט 2009, הגיש מספר בקשות להסדרת כניסתו לישראל לצורך טיפול רפואי. הוא עבר תחקור ביטחוני בלי שהועלתה טענה ביטחונית כלשהי כלפיו, אולם בקשתו נדחתה לבסוף כיוון שגורמי הצבא טענו שניתן לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש ברצועת עזה ושהם חוששים פן ישתקע בגדה המערבית. בעקבות העתירה שהגישה `גישה` בשמו של מר חמדאן בבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, ערכו גורמי הצבא בירורים נוספים ולבסוף ויתרו על טענתם בנוגע לזמינות הטיפול ברצועת עזה. למרות זאת, המשיכה המדינה לדבוק בטענת החשש מהשתקעות וטענה שהצורך הרפואי הדחוף נסוג מפניה. השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבעה שהסירוב להתיר את כניסתו של מר חמדאן לישראל לצורך קבלת טיפול דחוף וחיוני, הינו סירוב סביר, הגם שהתבסס אך ורק על חשש ערטילאי מפני השתקעותו של חמדאן בגדה המערבית. בכך היתה לחלוצה, שכן זוהי הפעם הראשונה שבית המשפט סומך ידו על מניעת טיפול רפואי במקרה בו לא הועלתה כל טענה של מניעה ביטחונית. בתוך כך קבעה השופטת שעזה היא `ארץ אויב` ושלישראל אין כל חובה לרווחתם או לבריאותם של תושבי רצועת עזה, וזאת בסתירה בוטה לפסיקת בית המשפט העליון ולדין הנוהג. לשיטתה של השופטת ברקאי, ישראל נותנת לאלפי חולים מעזה להיכנס לטיפול מדי שנה, רק בגלל שהיא הומניטארית ונדיבה. כדי להמחיש זאת, מפנה השופטת ברקאי לפעולות החילוץ וההצלה בהאיטי. הרי האחריות של ישראל לתושבי עזה לא שונה, אולי אפילו פחותה – בכל זאת, מדובר בתושבי `ארץ אויב` זרה. אם מר חמדאן זקוק לטיפול, פסקה השופטת ברקאי, שיילך למדינה אחרת. כאילו שאין סגר על עזה וכל הדלתות פתוחות בפניו. בעניין זה כתב עקיבא אלדר: שיילך להאיטי. מתקשות/ים להאמין? קראו את פסק הדין. ד-ה קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו