קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מסמכים, נתונים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ד"ר רוחמה מרטון מציגה בכנס באיזמיר עדות על השתתפות רופאים ישראלים בעינויים

רופאים לזכויות אדם
18.2.2010
http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=86&ItemID=537

ד`ר רוחמה מרטון מציגה בכנס באיזמיר עדות על השתתפות רופאים ישראלים בעינויים

כמו העונות החוזרות על עצמן כך גם הטענות כי אין עינויים בישראל ובאופן יותר ספציפי – שאין בכלל רופאים המשתתפים בעינויים.

איך מגדירים משתתפים? על פי האמנות הבינלאומיות חקירה על ידי גוף המשתמש בעינויים ו/או יחס בלתי אנושי או משפיל אחר, אסור שהרופא יהווה לה `רשת בטחון` ויבדוק את הנחקר לפני במשך ולאחר החקירה. במקרים בהם נודע לרופא אם על ידי הנחקר ואף על ידי גוף שלישי כי בוצעו עינויים, חובה עליו לדווח ואף לפעול להוצאת הנחקר מהמקום והממסד בו בוצעו העינויים.

אם כך – על פי הגדרה זו, האם ישנם רופאים השותפים בעינויים בישראל?

בכנס של ארגוני זכויות אדם המתמקדים בזכות לבריאות והסתדרויות רפואיות אשר נערך באיזמיר התפלאנו לגלות כי גם בסביבה כה מודעת לזכויות, יש חשש מעיסוק בנושא.

זאת למדה ד`ר רוחמה מרטון, בעת שייצגה את רופאים לזכויות אדם בכנס“Health as a Bridge to Peace in the Middle East”- בתאריך 27-30 אוקטובר, 2009 שאורגן על ידי ההסתדרות הרפואית העולמית, ההסתדרויות הנורבגית והטורקית, והפדרציה הבינלאומית לארגוני בריאות וזכויות אדם:

`המצגת שלי כללה את סיפורו של מ` כפי שהצהיר בפני עורך דין. חקירתו לוותה בעינויים והכאות, שאף הובילו להפנייתו לבית החולים באמבולנס. העדות רצופה איזכורים לצוותי רפואה אשר הפרו – על פי התצהיר – את חובתם האתית. כך למשל לצוות האמבולנס נאמר על ידי החוקרים `לא לספר מה קרה`, `תאמרו שהוא נפל במדרגות`, רופא בית החולים טיפל בו בעודו כבול, ונתבקש על ידי החוקרים לא להמליץ על אישפוז והוא הסכים. בהגיעו חזרה לכלא חיכה האמבולנס 3 שעות על מנת להיכנס כאשר מתחילה משמרת של רופא יותר נוח, כזה שלא שואל שאלות.`

ואולם, דקות אחדות לפני שנשאה דבריה, פנו לד`ר מרטון מארגני הכנס, ובקשו כי לא תציג את המקרה עצמו, משום החשש שנציגי ההסתדרות הרפואית בישראל (ד`ר בלשר היו`ר היוצא, ד`ר אידלמן היו`ר החדש ועו`ד ופנר) עלולים לראות בכך עילה לעזיבת הכנס, בעוד שרצוי דווקא להכניס את נושא העינויים כאחת מהאפשרויות לעבודה משותפת בעתיד בין ארגונים לא ממשלתיים, והסתדרויות רפואיות לאומיות.

ד`ר מרטון הציגה את המצגת במלואה אך כפשרה לא הרחיבה בדיבור על סיפורו של מ`. עם זאת, הכנס נסגר ללא שנערכה הצבעה על הנושאים לעבודה המשותפת בעתיד וזאת משום, שהארגונים הלא ממשלתיים התנגדו לכך שנציגי ההסתדרויות הלאומיות – שהיוו רוב כיוון שכל הסתדרות שלחה מספר נציגים, בניגוד לארגונים ששלחו מעט נציגים – יכתיבו את הנושאים לעבודה משותפת.

בהמלצותיה דרשה ד`ר מרטון שההסתדרות הרפואית העולמית וארגון הבריאות העולמי יחייבו את ההסתדרויות הרפואיות הלאומיות:

1) לנקוט פעולות קונקרטיות וחינוכיות בקרב הרופאים נגד השתתפות בעינויים
2) לחייב רופאים לדווח על מקרי עינויים
3) לסייע משפטית וכלכלית למי שפרנסתו נפגעת משום שדיווח/ה על עינויים

ד`ר מרטון חזרה על בקשתה כי ארגון הבריאות העולמי וההסתדרות הרפואית העולמית ידונו במקרים קונקרטיים ממקומות שונים בעולם, ומהם ינסו להסיק מסקנות מעשיות ולהעניק תמיכה ממשית למאבק בעינויים. היא הדגישה כי פניות קודמות של רל`א ואחרים לגופים אלה, נותרו ללא מענה.

לסיכום, אומרת ד`ר מרטון `מסתבר שקריטריונים לחוד, ופוליטיקה לחוד. בינתיים, מעודדים מהצלחת השקט התעשייתי, ממשיכים בהר`י לנקוט בהכחשה.` בימים של השתקה, מבטיחה ד`ר רוחמה מרטון להמשיך לדבר - כי בעיניה החלוק הלבן עדיין מטיל על לובשו חובות מסוימות. בעיני רל`א הצהרת טוקיו מבוזה כל יום שבו רופא/ה שותק/ת.

עב
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

הפגנות השבוע: תמיכה במשט החופש לעזה / תמיכה ב
כנס אמנסטי `נבחרים אך מודרים` בכנסת, היום שלישי 19.11.2015
גדעון ספירו 26/08/2017 סמרטוט אדום 477 --------------