מאת מ, סטודנטית באונ` העברית
חרדים, זנות ואבנים
Tuesday, 09 March 2010 at 15:24
אז.. הייתי קצת עסוקה, אבל זה ממשיך הטריד אותי. חשוב לי שיידעו ולאו דווקא יטפלו- איך אפשר בכלל `לטפל`? אין לי שמות, אין לי וידיאו, אין לי תמונה אחת להפללה, אבל מעשה שהיה, כך היה:
אחרי העצרת בשייך ג`ראח עליה כתבו כל כך הרבה (ועוד יכתבו) הלכתי לי למרכז העיר. השעה הייתה תשע וחצי בערך ואיתי היו עופר, אלי ונעמי. על רקע קריאות של `שמאלנים בוגדים`, `מוות לערבים` ושאר צירופים בסגנון מפיהם של החרדים שהתקבצו כדי להפגין נגדינו ברחובות השכונה יצאנו לכביש אחד. כמה מהם הלכו בדרכינו וניסו לעשות מה שבהתחלה עוד הרגיש כמו לקשור שיחה בדרכם המיוחדת: הטחת האשמות בנו- על בגידה, עזרה לאויב, תקיעת סכין בגב היהדות וכו`. ברמזור, ספי עוד עמד ודיבר עם אחד מהם במה שנראה כמו שיחה מקשיבה יחסית, אז ניסינו לענות גם אנחנו אבל בניגוד לספי לא היינו במצב רוח לשיחות הידברות ארוכות וקשות ומיהרנו לאכול לפני שאצרך להמשיך למשמרת ביחידה לקידום נוער בירושלים בה אני מתנדבת.
אז חצינו את הכביש. חבורת החרדים שמנתה עשרה בערך חצתה בעקבותינו. לא מתייאשת, ממשיכה לצעוק ומנסה מדי פעם גם לתופף על התוף שהיה תלוי על הכתף של עופר. חיה, ספי, עבדאללה ומשה באו בעקבותינו, זה היה נראה כאילו אנחנו מסתבכים.
הלכנו כולנו, בעקבותינו הלכה מקהלה חרדית מספרת לנו בצעקות מה אנחנו. משתמשת בדוגמאות אישיות יותר ופחות: החל מגוש קטיף ועד לאח של אחד מהם שנהרג בפיגוע. יחליט הקורא אם אני מזלזלת בזכרו כשאני מזכירה כך את הדבר או אחיו שצועק את זה על כל שמאלן שאחריו הוא בוחר לעקוב.
בתחנת האוטובוס של קו 19 זה כבר הפך מלא נעים למפחיד: אנחנו עצרנו כדי לחכות עם אלי לאוטובוס, הם עצרו כדי להמשיך בשטיפה מטווח אפס. במהרה, הפכה חיה ל`גורילה`, אני `לזונה אוקראינית`, עופר ל`זה שלמד מוזיקה` ואלי ל`ג`ינג`י`. אם קללות של חרדים לא היו דבר מצחיק כשהן מנותקות מהקשר, זה יכול היה להיות נורא, אבל נוראית יותר הייתה היריקה שלהם על אישה מבוגרת יחסית שישבה בתחנת האוטובוס אחרי שקראו לה נוצריה, המשהו הפיסי האלים שכמעט התפתח שם יכול היה להיות נורא עוד יותר, ותודה לקו 19 הציל על התיזמון גבולי.
חשבנו לעלות כולנו על האוטובוס, אבל עופר היה עם אופניים, אז בחרנו ללכת. הם המשיכו לעקוב אחרינו. ממשיכים לצעוק, להעליב, לקלל, לנסות לתופף. אין ספק שהאינטראקציה בתחנת האוטובוס חיממה אותם במיוחד, אנחנו החלטנו להתעלם לחלוטין ולא לענות ל*אף* הערה, לא משנה כמה בלתי נסבלת ורווית בורות מבחינתנו היא תהיה. הם לא התייאשו בהתחלה, אבל כשהתייאשו- עברו לזרוק עלינו אבנים. אבנים? בלוק, שניים, שלושה- כבדים, כואבים. עוד משהו גדול, שחור שמצאו בדרך ודווקא לא פגע.
אחרי זה, הם פנו לתוך מאה שערים ואנחנו המשכנו לנו בכביש אחד בדרכינו אל מרכז העיר, אותה דרך שאנחנו הולכים בה אחת לשבוע, נוסעים כמעט מדי יום ביומו לאוניברסיטה, מרחק קצר ממרכז העיר, צמוד לעיר העתיקה... קרוב לכולנו. והרבה מדברים על אלימות בשייך ג`ראח, גם זאת של המשפחות הערביות וגם זאת של המתנחלים והמתפללים בקבר שמעון הצדיק. לא נעים לחוות אותה.
לא במקרה מתנחלי שייך ג`ראח (והיו בין מי שעקבו אחרינו ותקפו אותנו תושבים טריים מהשכונה) מתגוררים בלוקיישן הספציפי הזה- שם יש צורך באנשים צרי המוחין, שונאים ואלימים שמוצאים עניין ואולי אפילו שליחות בלעקוב אחרי מי שתפיסת עולמם שונה ולא רק לצעוק, לא רק לקלל ואפילו לא רק להשפיל אלא לזרוק אבנים גדולות, כבדות וכואבות: לתקוף מאחור אנשים שאפילו לא הרימו עליהם יד, בקושי ענו להם וגם כשענו להם- לא באופן אלים, לא באופן משפיל.
כבר הרבה זמן לא קראו לי `זונה`, לא הזכירו לי את המוצא שלי ובטח שלא קישרו ביניהם. על הכינויים שספגו השאר אולי הם יעידו, אבל כשחרדי מחבורתם קורא לבחורה `זונה`, זה רווי שינאה במיוחד, רווי סקסיזם במיוחד; כשהוא מקשר את זה למוצא אוקראיני זה שונא אפילו יותר, צר מוחין אפילו יותר, גזעני בכל כך הרבה רמות. כשהוא מזכיר גם את זה שהיא מתנשקת עם ערבים זה רק מגביר את האפקט... להמשיך?
אז מה יש לנו בשייך ג`ראח? מתנחלים אלימים, גזענים (כלפי מבחר של גזעים, לאומים ומוצאים, כנראה), סקסיטים שלא בוחלים בקורבנות: לדרוך נשק ולכוון, להרביץ לילדים ולבעוט בבטן של אישה בהריון זה בסדר- כנראה כי הם ערבים; לשאול כמה מס הכנסה אני משלמת בנימה חוכמולוגית - אולי אני יהודיה, אבל מאוקראינה ולכן יש לי רק עיסוק אחד סביר במיוחד; לירוק לתוך שיער של אישה מבוגרת שהם ראו לראשונה בתחנת אוטובוס זו מצווה- כי לדעתם היא נוצריה. והכל- בפחות מחצי שעה ובמרכז החיים של כולנו: כביש אחד, דרך מרכזית, שעליה כל אחד אחר יכול היה גם להימצא.
והאנשים האלה הם לא מי שבמקרה נכנסים לבתים של המשפחות הערביות בשייך ג`ראח. הם עושים את זה כי הם התחתית, כי הם הבורים, כי הם צרי המוחין שבצרי המוחין, הטיפשים שבטיפשים והרעים שברעים. וכמה ששיך ג`ראח היא מקום שנוי במחלוקת מבחינה משפטית ופוליטית- היא לא יכולה להיות שנויה במחלוקת מבחינה אנושית כי גם אם עלי זרקו אבנים פעם אחת- זה יכול היה להיות חלק משגרת יומי אם הייתי חיה בצד ההוא של הקו הירוק, בעלת תעודת זהות בצבע אחר. ומה היה חווה ומרגיש לגבי זה כל אחד שקורא את זה אם זה היה גורלו?
נ.ב
וזה לא מיקרי שלא קראנו למשטרה, כי כשברונו שטיין הנכבד לוקח את המפתח מידו של נאצר ולפני שמעניק אותו למתנחלים מנשק אותו במן ברכה מעוותת, או אם עוצרים אותי כמה דקות אחרי שהפרכתי בועות סבון ובחקירה שואלים למה פעלתי באלימות כלפי שוטרים- מי יבטיח לי שבכלל אגיע להתנדבות ביחידה לקידום נוער לקראת חצות ולא אתכרבל שוב בסקביאס בנווה תרצה תוהה אם גם זה יגמר בכתב אישום?
O
N |
