במהלך הקיץ האחרון 2009, החלה הקרן הקיימת לישראל בעבודות מאסיביות באזור אל-עראקיב. העבודות כללו את עיבוד השטח, בניית סכרים ומאגרי מים ונטיעות של אלפי עצים.
בשטח אל עראקיב ישנה תכנית יעור מאושרת שמספרה 305/02/7, המהווה חלק מתמ`א 22 ליער וייעור..ואולם, מינהל מקרקעי ישראל בקש להרחיב את שטח הנטיעות והקק`ל, יזמה לשם כך את תכנית מספר 485/03/7 הנדונה כעת בועדת המשנה להתנגדויות במחוז הדרום.
בעוד התוכנית נידונה בוועדה ובטרם התקבלה החלטה החלה הקק`ל בביצועה!
אם לא די בכך, מודד ששלחנו אל השטח גילה כי לא רק שקק`ל פועלת על פי תוכנית שאיננה מאושרת, ועוברת בכך על החוק, אלא שאנשי הקק`ל מבצעים עבודות מחוץ לתוכניות, ופועלים באזורים בהם כלל לא ביקשו להחיל את התכנית. מלחמתה של הקקל על כל דונם וכל עז נחרצת עד כדי כך, שתחת מעטה משטרתי כבד, הם עושים הכל כדי להזיז כל בדואי מאדמת אבותיו.
ניסיונות להבין מהו התוקף החוקי לעבודות הקק`ל, בעוד תביעות לבעלות על הקרקע שהגישו הערבים-הבדואים טרם נידונו, עלו בתוהו. כל מה שנאמר על ידי הפקחים בשטח היה שהמינהל הפקיד בידי הקק`ל כקבלן, את עבודות הביצוע. איך זה נעשה? האם בחכירה ל- 49 שנים או בהסכם הרשאה ל- 4 שנים ו-11 חודשים, כפי שמאפשרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1045?
ניסיונם של אנשי אל-עראקיב כמו נורי אל עוקבי, להגיש תלונות במשטרה לא נידונו והעלו חרס. גם נסיונותיו לפעול בדרך של התנגדות בלתי אלימה כדי למנוע נטיעות על אדמותיו, שעה שנושא מצוי בברור משפטי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הסתיימו בהגשת 40 כתבי אישום נגדו על הסגת גבול, היזק לרכוש וכו` (מה שקרוי בשפת העם `תפרו לו תיק`). במהלך החורף נהרסו בתים באל-עראקיב, וכ-3,500 דונם של שעורה שרק החלה לצמוח נחרשה על ידי אנשי מינהל מקרקעי ישראל בלוויית כוחות יס`ם גדולים.
גם המשטרה נרתמה למבצע `ההגנה` על אנשי הקק`ל. פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, שהחליט למחות על העבודות הנעשות ללא אישור, נהדף בכוחניות על יד אנשי יס`ם ששמרו על מבצעי העבודות ולא אפשרו לאנשים שבאו למחות אפילו לעמוד סמוך למקום ביצוע העבודות, כאילו מדובר, לפחות, במתקן גרעיני או בטחוני. הבקשות מאנשי המשטרה לראות את התוכניות על פיהן פועלים הקבלנים בשטח נתקלו בסירוב ובטענה, שהבדואים, אנשי אל-עראקיב, ראו את התוכניות!
אימות מיידי של טענות המשטרה עם אנשי אל-עראקיב שנכחו במקום העלה, שהם מעולם לא ראו את התוכניות, אבל עובדה זו לא לא מנעה מאנשי היס`ם לדרוש מן האנשים שבאו למחות לעזוב את השטח מייד!
אנשי הקק`ל בנו בשטח חניונים לטרקטורים הענקיים ולכלים הכבדים שבהם נסתייעו לשם בצוע העבודות, ואנשי אל-עראקיב ניצבו מולם נדהמים. אותם אנשים, שהגישו תביעות בעלות על קרקעות אלו לפני למעלה משלושים שנה, וחשבו שאדמתם תוחזר להם בסופו של תהליך ארוך ומתיש, סברו לתומם שהצדק וההגינות יופיעו לבסוף. אבל למותר לציין שתקוותיהם התבדו. רוב תביעותיהם על הקרקעות מעולם לא נידונו, וחלקן מצוי בברור משפטי מתמשך שסיומו אינו נראה באופק, ובשטח נקבעות לנגד עיניהם עובדות בלתי הפיכות.
בקשנו מח`כ דב חנין להגיש שאילתא בנושא ובמקום לקבל תשובה מהשרים הממונים, הנימנים שניהם על מפלגת ש`ס, שר הפנים אלי ישי או משר השיכון אריאל אטיאס ניתנה תשובה של שר החקלאות שלום שמחון חבר מפלגת העבודה.
השר שמחון איננו מצוי במטריה אך כמה מן הדברים הגסים, הגזעניים והמרושעים שאותם אמר השר, רצוי היה שלא יאמרו. בוודאי שלא מפיו של שר שנבחר גם בקולותיהם של בני האוכלוסיה הערבית
להלן קטע מדבריו של השר שמחון בשאילתא מספר142 `פעילות הקרן-הקיימת-לישראל בנגב` מיום 3.3.2010)
` ... גם אתה יודע, חבר הכנסת דב חנין, וגם חבר הכנסת חיים אורון, שר החקלאות לשעבר – שניכם יודעים שבכל מקום שבו ניטע יער, במקום הזה נשמרה קרקע הלאום בצורה הכי טובה, וכל הצדדים יודעים שלא לפגוע ביער שהוא נטוע. אני לכשעצמי חושב מבחינת העמדה המקצועית שלי, שככל שייטעו יותר יערות שישמרו על קרקע המדינה, גם אם בעתיד יצטרכו לעקור כדי לייעד אותם לדברים אחרים זאת הפעולה הכי נכונה. היא נכונה בגליל, היא נכונה בנגב, היא נכונה במרכז הארץ, היא נכונה בכל המקומות האפשריים. בסופו של דבר לא משנה מה יוחלט לגבי הקרקע, זאת הדרך הנכונה ביותר לשמור על הקרקעות מפני השתלטות לשימושים לא נכונים`...
דבריו של שמחון חושפים, למי שטרם הבין,את דרכי הפעולה של אנשי מפלגת העבודה מימים ימימה ואת שיטות העבודה של הקק`ל: הפקעת קרקעות מערבים למטרות תמימות, מוסכמות וירוקות כמו יעור, שמירה מפני סחף וחתירה של הנחלים, הקמת בוסתנים ומאגרי מים, ולאחר כמה שנים בניה על אותם השטחים לצרכי האוכלוסיה היהודית בלבד! כל זה תוך גיוס העם היהודי לפרויקט הייהוד במתק שפתיים. אנחנו קק`ל ירוקים, לא?
נוכח התפתחויות אלו עומדים אנשי אל-עראקיב כמעט חסרי אונים, ללא הגנת שרים, ללא הגנת בתי המשפט, ללא הגנת המשטרה, ללא הגנת מבקר המדינה וללא תמיכת מי מהרשויות. בדרכים שונות, רבים מהמוסדות הללו פועלים נגד הבדואים!
בתנאים אלה `נשקם` היחיד של של הבדואים הוא אמונתם בצדקת דרכם וזה לא מעט!
גופים מעטים כמו פורום הכרה, המורכב מקואליציה של ארגונים להכרה בכפרים הבלתי מוכרים, עורך פעילויות סולידאריות עם כפרים אלה ומבקר באיזור לעתים מזומנות. גם הפורום לדו קיום מבקר במקום לעיתים קרובות, ומקיים קשר שוטף עם אנשי הכפר והועדה העממית. בין היתר, מביא הפורום למקום קבוצות, כותב לרשויות ותומך בפעילויות השוטפות של אנשי הכפר.
אך בפעולות אלה אין די !
נטיעות נמשכות ואל-עראקיב `שינתה פניה` אודות למאמץ הנרחב שעושה הקק`ל לסיים את הפרויקט בו ניטעו עשרות אלפי עצים. הפורום לדו קיום קורא לארגוני המשפטנים להתגייס ולסייע לאנשי אל עראקיב בכל צורה ואופן ולא להותירם בודדים במאבקם. אסור להותירם כנאבקים היחידים במעשה האיוולת לו נותנים יד גופים רבים.
אני תמהה אם תורמי הקק`ל, המאפשרים לקיים את כל הפעילויות הללו בכספם, ומסכלים סיכוי של הקהילות בנגב לחיות בשלום זו לצד זו, מודעים לנעשה בכספם. האם לכך התכוונו כאשר תרמו את הכסף לקק`ל?
חבל שקק`ל הפכה מחרחרת ריב ומדון ביו ערבים ליהודים בנגב וכל זאת תחת מסווה של צבע ירוק – צבעי הסוואה למלחמה שהכריזו על האוכלוסיה הבדואית בנגב ומתק שפתיים על נטיעת עצים ויערות ומפעלות מים. אנחנו תושבי הנגב מוותרים על פעילות זו ומקוים להמשיך לחיות בנגב בשותפות עם האוכלוסיה הערבית שחייה כאן.
ביום שלישי (16 למרץ 2010) הגענו לשיא חדש בהתנהלות המדינה נגד אנשי אל-עראקיב ונגד הארגונים התומכים בהם, כאשר שלמה ציזר מנהל מחלקת הפיקוח במינהל מקרקעי ישראל התקשר אל אחד מחברינו החתום על מודעת הזמנה לזריעת קיץ בשבת הקרובה באל-עראקיב, ואמר שיגיש תלונה נגד פורום הכרה במשטרת רהט, על הפעילות המתוכננת בשבת הקרובה.
הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כבר אמרנו?
חיה נח
פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי
O
N |