קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ישראל הטובה, חלום הקורבנות, נשחקה
nrg
אברהם בורג
15.04.10
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/094/803.html?hp=1&loc=29&tmp=2559#after_maavaron




השבוע הזה, שבין יום השואה ליום העצמאות, הוא שבוע הימים הנוראים של ישראל החדשה. ימים הדומים בנשגבות, בגובה, ברוח וברוחניות שלהם לימים הגדולים, הנוראים המקוריים; ראש השנה ויום הכיפורים. אלה ימים בהם אנחנו מתייחדים עם אירועים, תכנים וזיכרונות השונים לחלוטין מזרימתם של ימי החולין.


מה יש בהם בימים האלה שהופך אותם לא רק לימים של זיכרון היסטורי אלא גם לימים של מחויבות אקטואלית? זהו המעבר בין האחד לשני, בין השואה לתקומה. השואה היתה – ואולי עודנה - אירוע היסטורי רב אדוות.

המעגל הפנימי הקטן ביותר היה הרצח. קטל אכזרי וחסר פשר של אדם בודד בידי אדם אחר, כיחיד. המעגל הבא הוא מעגל רציחתם של יהודים בידי גרמנים ושותפיהם. והמעגל הרחב ביותר הוא מעגל השמדתם של עמים בידי עמים, בכלל. שהרי שואת היהודים לא הייתה השמד היחיד בעת החדשה, המוני מיליוני חפים מפשע נקטלו במהלכה של המאה ה-20. למעלה ממאה שישים מיליון בני אדם.

לכל המעגלים האלה יש מכנה משותף אחד. העדר מוחלט של מושגי יסוד מחייבים של כבוד האדם, חירותו וזכויותיו המולדות. ובמקום שאין כבוד וחובה לערכים האלה יכול ותהיה גם בו השמדה. כי השואה איננה רק שלנו, היהודים, אלא של האנושיות כולה.

והלקח שלה ברור: אנשים יכולים להשמיד אנשים. כל אדם, כל אומה מועמדים לסכנה הזו. כי השואה היתה `אנושית”, לאמור: כולה מעשי ידי בני אנוש.

התגובה הטבעית של עמים בעת הקדומה היתה נקמה. `מחה תמחה את זכר עמלק`. ואין אומה שאין לה את העמלק שלה. נקמה היא ביטוי יצרי שהפך לטבעי בכל כך הרבה ממדים של חיינו. אלא שלנקמה יש חסרון גדול.

היא כופה על הנוקם שהיה חף מכל רע, את שיח האלימות של הרוצח. וכך שניהם מכה ומוכה, כמו האסיר והסוהר חיים באותו בית סוהר נצחי ולא מסוגלים להשתחרר ממנו ומהאלימות המאפיינת אותו לעולמים. הקמתה של מדינת ישראל נועדה לשבור את המעגל הפתולוגי הזה.

לצאת מתוך סחרחורת השנאה, הנקמה, הכעס והיצר. היא שאפה
להעניק לנו אלטרנטיבה קיומית וערכית אחרת לחלוטין. התנתקות מחווית עמלק וקורבנו ויצירת עולם חדש, נכון יותר וטוב בהרבה. כזה המקדש את ערכי האדם באשר הוא כחלופה טובה ובוהקת לרוע הגרמני האפל.

“מדינת ישראל ...תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות...”.

ישראל הטובה נשחקה
ישראל הטובה ההיא, חלומם של מקימיה, תקוותם של קרבנותיה, נשחקה מאד. ערכי היסוד שלה; המבחינים בין חברה הכלואה בניקמותיה ופחדיה לחברת תקוות משוחררת, מאוימים מאד מאד. רק מעט הגנה נותרה היום לדמוקרטיה הישראלית המקורית.

המערכת הפוליטית נראית כלא מבינה את איומיה. המוסדות החברתיים משותקים. והכוחות האפלים, החיים את הבידול כתפיסת עולם, את הנרדפות כאופי לאומי ואת היוהרה הכוחנית כהיתר משמים לנקם מתמיד, עולים כפורחים.

הם הפכו להיות הזרם המרכזי של התודעה הישראלית העכשווית. כנגד כל אלה, ולמעננו, עומדים ארגונים כמו הקרן החדשה לישראל וארגני זכויות אדם, צדק חברתי ושוויון כחומה בצורה. חומת הדמוקרטיה והזכויות. חומת האנושיות והערכים. קיר מגן מפני הפיכתה של ישראל, חלילה, לעוד חברה מאותן חברות אשר מאפר שריפתן קמנו.

ארגונים אלו, הקרויים החברה האזרחית, הם תמצית עצמאותה של ישראל. שואפת בכל כוחה לחברה של צדק וחסד, של חירויות, זכויות ושיוויון. ולא נרתעת כלל. כי היא יודעת: בלעדיה אין קיום ערכי למדינת היהודים החדשה. ואילו איתה יהיו כל ימי העצמאות הבאים – חגי דמוקרטיה שמחים. חג שמח.

אברהם בורג הוא יו`ר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל ולשעבר יו`ר הסוכנות ויושב ראש הכנסת



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב