קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר כנאנה אם לתאומות בעצרת נגד החלטת הגירוש: אם יגרשו אותי יפרידו ביני לבין התינוקות שלי עצרת מחאה נגד הגירוש ההמוני מהגדה המערבית הכבושה מאת אמיר רשיד סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא 14.4.2010 http://hebrew.wafa.ps/index.php?action=detail&id=41544 האישה הצעירה שדחפה עגלה עם תאומות ועוד בן שהחזיק בידה, הגיעה לכיכר `אלמנארה` במרכז רמאללה, לעצרת המחאה שארגנו ארגוני זכויות אדם אחרי פרסום הצו הצבאי לגירוש אלה שהגיעו מעזה לגדה. כנאנה שעבאן, בשנות השלושים לחייה, הגיעה לפני עשר שנים לרמאללה. היא נישאה לתושב העיר, ולבני הזוג נולדו בן ותאומות. היא מודאגת מאוד מההחלטה הישראלית, העלולה להפריד אותה מילדיה ובעלה אם היא תגורש לעזה.`בהחלט אני מאוד מודאגת,כמעט שלא ישנה בלילות, כי העתיד לא ברור כעת, אני חייה באי ודאות` אומרת, במהלך העצרת ברמאללה. לעצרת הגיעו עשרות מהעזתים החייים בגדה המערבית. הם הניפו שלטים נגד ההחלטה `אנחנו לא מסתתנים, רוצים לחזור לחיפה, יפו ועכו, לשם אנו שייכים` נכתב על השלטים.העזתים, שסכנת הגירוש מרחפת מעליהם, שוחחו ביניהם, וככל הנראה העצרת הפגישה אותם שוב. `זה אסון` אמר אחד המועמדים לחברו. `אין לנו לאן לחזור, עברנו לכאן לפני הרבה שנים ואין לנו כלום בעזה` אמר אחר. כנאנה, עמדה עם המפגינים, אבל היא נחושה להלחם בהחלטה `לא ממשלת ישראל ולא הרשות הפלסטינית, יחליטו בשבילי היכן אתגורר במולדתי` אמרה לוואפא. לדבריה, הרשות ידעה לפני חצי שנה על ההחלטה הישראלית.`זכותו הבסיסית של האדם להתגורר היכן שהוא רוצה, לגבי רמאללה ועזה זה המולדת שלי, על פי ההסכמים, ולא אתן לאף גורם להחליט על עתידי ודרך החיים שבה אני אבחר` אמרה. לעצרת הגיעו הרבה זרים, פעילי שמאל. התקשורת הבינלאומית דיווחה בהרחבה על העצרת ועל ההחלטה הישראלית. העיתונאים, במיוחד הזרים, דיווחו על הטרגדיות של המשפחות המועמדות לגירוש. פוליטקאים פלסטינים שהגיעו לעצרת, הרבו להתראיין לערוצים הזרים על הנושא, שלדעתם הינו נכבה חדשה לעם הפלסטיני. סיפורו של רדא עלי שונה, אולם הוא הגיע לעצרת כי גם הוא מגורש אבל מירושלים ולא מעזה. `אם רוצים להחזיר את העזתים לעזה למה שלא יחזירו אותי לירושלים, שם נולדתי` אמר בכאב. עלי נאלץ לצאת מירושלים לעבוד במדינה ערבית, אולם כאשר חזר, הישראלים ביטלו לו את תעודת הזיהוי הכחולה, וגירשו אותו לגדה `אשתי וילדיי בעמאן, לא יכולתי להביא אותם, כי השלטונות בישראל דוחים מזה שנים את בקשתי לאיחוד משפחות` אמר.`אני כאן ובני משפחתי בירדן, האם אלה חיים? האם הישראלים איבדו צלם אנוש? האם נגזר עלינו לחיות ללא כתובת ולא דרכון? וגם איני יכול לבקר אפילו בירושלים שבה נולדתי ובני משפחתי עדין מתגוררים בה?. הרבה שאלות שאל רדא, ותשובות אין לאף אחד. העצרת התפזרה ללא אירועים חריגים, המשטרה שמרה על הסדר וכל אחד שב לביתו עם חשש כבד שימצא את עצמו על אוטובוס לעזה. יכ קישורים למאמרים האחרונים בנושא גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב