קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - מצור, חומה ומחסומים עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר דוח מחסום ווטש מבית לחם על נוצרים שנמנעה מהם כניסה לירושלים לרגל חג הפסחא משמרת מחסום ווטש – דיווח מיוחד בית לחם, עציון וכפר בסביבה יום א`, ה- 11/4/2010 בבוקר צופות: סילביה פ, עפרה ב, חנה א 7:00 מחסום 300: על פניו נראה יום טוב. הרבה אנשים כבר בחוץ ואולם היציאה כמעט ריק. אבל הדברים לא כך. היום שוב היה גרוע ליוצאים לעבודה בישראל. אנשים שבאו מוקדם – 05:00 – עברו לאט (עד לשעתיים!!) ועדיין יש מאות אנשים שלא עברו. הצופים האוקומנים מדווחים על 1402 עוברים עד השעה הזו וזה פחות מהרגיל. הם גם מדווחים שהטרמינל נפתח רק בשעה 05:30 וזה מאוחר ולא לפי ההוראות של הטרמינל עצמו. אנחנו מקבלים כמה קריאות טלפון מאנשים שעדיין מחכים. הם מתלוננים על המעבר האיטי; אנחנו מתקשרים לקוו ההומניטארי. המעבר נעשה יותר מהיר בזמן שאנחנו שם: עד 7:20 עוברים עוד 430 אנשים ועד 7:45 הטרמינל כמעט ריק. התור בצד בית לחם נגמר. כמה אנשים שהיו מסורבי מעבר נעזרים על ידינו ואחד מהם מקבל אישור לעבור אחרי זמן. על האחרים נאמר לנו שהאישורים שלהם פגו- ייתכן שבגלל חג הפסח האישורים לא חודשו. לאנשים אלה החג והסגר עוד ממשיכים... 08:30 מת`ק עציון: היום יום שקט. כמה אנשים באים אלינו ומבקשים עזרה. סילביה עסוקה עם מקרה אחד ספציפי: זוג שמחפש עזרה בענייני פוריות באחד מבתי החולים בישראל. הבעל בן 63, האישה בת 39. יש להם תור בקרוב וצריך לעזור להם לאישור כניסה. ב-9:45 כבר אין ממתינים ואנחנו ממשיכים לפגישה באחד הכפרים. שלושתנו נכנסים למכונית וממהרים לפגוש אישה פלסטינית, א`, שהיא בקשר עם סילביה כבר שלוש שנים. עוד לא נפגשו פנים אל פנים עד היום. א` לא מנועה בעצמה אך הרבה מבני משפחתה הם אכן מנועים. הם לא זקוקים לאישורי עבודה או מסחר, הם נוצרים והם ביקשו אישורי כניסה לחגים הנוצרים לבקר במקומות הקדושים לנצרות בירושלים. הכנסייה ביקשה עבורם אישורים והם היו מסורבים. והנה הסיפור היותר מלא: הזוג המבוגר של המשפחה המורחבת, שני אנשים בשנות החמישים המאוחרות/שנות השישים מוקדמות, הנראים עדיין במלוא כוחותיהם, היו מנועים במשך שנים רבות. גם חלק מהילדים שלהם היו מנועים: שני הבנים הנשואים ונשותיהם, הבת הנשואה ובעלה, וגם הבת הקטנה שעדיין אין לה ת`ז – כולם היו מנועים. הם ביקשו אישורי כניסה לישראל כל חג וחג ובעזרתנו הם לאט לאט הורדו מהרשימה השחורה. רק עוד בן אחד של המשפחה ואשתו עדיין מנועים. איך הם הגיעו לרשימה הזו ומדוע הם הוצאו ממנה נשאר בגדר סוד. המסע: א` לוקחת אותנו בדרך ארוכה מאד לבית המשפחה שם יש `חמולה` החוגגת את היום האחרון של חג הפסחה. זה לנו חוויה מיוחדת להתקבל בביתם. אנחנו פוגשים את ראש המשפחה, אשתו, והסבתה המבוגרת מאד. יש גם הרבה ילדים קטנים, הנכדים, שבאו במיוחד לחג. בין הנמצאים יש גם שני בניהם היפים של הזוג המנוע. הבנים נכנסים לחדר האורחים בפנים מאד רציניים (לקראת המפגש עם האורחות הישראליות?) וכל אחד מהם לוחץ יד עם כל אחת מאתנו בצורה פורמאלית המזכירה לפחות פגישה בבית הלבן. הקטן מבין הבנים הוא רק בן ארבע! אנחנו מטכסים עצה איך להוציא את הוריהם מהרשימה השחורה ואין לנו פתרון. נמשיך לנסות... בהמשך אנו פוגשים את מ` שהיה בעבר גם מנוע שב`כ. היא עוד בבית הספר ונראית כמו כל בת טיפש-עשרה: מכנסיים קצרים, רגליים ארוכות פתאום,מחוץ לשליטה, שיניים בברזלים וחיוך ממזרי משהו. היא לא נראית כאיום על אף אחד חוץ מ-אולי- לעצמה. עם תנועותיה התזזיתיות היא עלולה להיתקל בפינות החדות של שולחן הסלון הנמוך ולקבל חבלה. גם היא עכשיו ירדה מהרשימה השחורה. לקחו אותנו לבקר בנגרייה לפסלונים קטנים מעץ זית. כל הפסלים כמעט הם על נושאים מהברית החדשה והם מיוצרים בשיטת הסרט הנע. בסוף הם מקבלים טיפול פרטני, ידני, בסיוף וצביעה בלכה. הרוב משווק לחו`ל. הפסלונים מקסימים בפרטיהם ובגימור המעט אבסטרקטי. בדרך חזרה יש לנו עוד פגישה, הפעם עם י` שצריך לחתום על תצהיר כדי לנסות לצאת מהרשימה השחורה. הוא בן 30 ואב לשלושה. הוא נראה צעיר מכפי גילו, הוא עבד בבית אבות באבו-דיס, הממוקם מול החומה,אבל כבר כשנה לא נותנים לו אישורים. המקום של הכנסייה הקתולית וראשה הוא גרמני. אהבו אותו שם מאד ורוצים שהוא יחזור לעבוד שם אבל הוא מנוע שב`כ. אין יודעים מדוע אבל אולי חבר ללימודים לשעבר הלשין עליו כשהוא נעצר על שהייה בסוריה. י` נקרא לראיון עם השב`כ. החקירה נמשכה למעלה מ-4 שעות. הוא סיפר ל`קפטן בנימין` שלא היה לו מושג מה חברו עשה בסוריה אבל הם לא האמינו לו. בסוף החקירה נאמר לו ש`היות ולא עזרת לנו, אנחנו ניקח ממך את האישור ולא תוכל להמשיך לעבוד בישראל`.מאז י` לא מקבל אישורים. לפי החוק ההומניטרי הבינלאומי אסור להפעיל לחץ על תושבים מוגנים, כגון י`, כדי להשיג ידיעות על עצמם או על צד שלילי. אבל, כידוע, השב`כ מעל החוק... י` מצהיר שהוא חי חיים נורמטיביים לגמרי: חברים, משפחה וכו`. הוא מצהיר שאין לו כוונות להזיק לאיש או לעשות מהומות ולהפריע לסדר הציבורי. חוץ מזה, הוא אומר, הוא ומשפחתו ידועים בכפר כאנשים ישרים בלי עבר פלילי או בטחוני. לבסוף הוא מבקש לקבל את אישור העבודה בחזרה בלי כתם על שמו כדי שיוכל לפרנס את משפחתו בכבוד. אין עבודה בגדה המערבית, עכ`פ אין הרבה, הוא אומר. גם שכר העבודה בגדה הוא נמוך הרבה יותר מאשר בישראל. בחוסר עבודה הוא מתקשה להאכיל את המשפחה והוא רוצה לחזור לעבודתו הקודמת. הוא מבקש להוריד אותו מהרשימה השחורה ואנחנו מאחלים לו שיצליח. נעזור לו אך יותר מזה לא נוכל לעשות. עב קישורים למאמרים האחרונים בנושא הישראלים בברלין מפגינים `לקבל את פני` נתניהו היום בבית המשפט העליון - תביעת פיצויים של נער ששותק בארבעת גפיו מירי של הצבא. הימים החולפים קשים מנשוא. המראות הקשים של הפצצות והריסות, לצד תמונותיהם של הקורבנות והפצועים הרבים, ביניהם עשרות נשים וילדים - מפלחות את הלב.