ביום 27.4.10 נתן בג`צ את פסה`ד בעתירה של רופאים לזכויות אדם לגבי יישום נוהל הטיפול בבקשות של פלסטינים לקבל טיפול רפואי בישראל. השופטת פרוקצ`יה:
31. בית משפט זה עמד לא אחת על החשיבות ההומניטרית הגדולה במתן טיפול רפואי לנזקק, בין אם הוא אזרח ותושב ישראל, ובין אם הוא תושב ארץ אחרת, ואפילו תושב ארץ אויב. השמירה על הערכים ההומניטריים היא אבן פינה בשיטת המשפט הישראלית, וחובה זו ישימה לגבי כל אדם באשר הוא אדם (עע`מ 7488/95 מדינת ישראל נ` קונטאר, פ`ד נ(4) 492 (1996); בג`ץ 1912/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 16.4.2008)); מדינת ישראל, כמדינת חוק המכבדת זכויות אדם, שוקלת שיקולים הומניטריים, גם כאשר ברקע שיקולים אלה עומד מצב בטחוני מורכב, ואף סיכונים אפשריים מפתיחת שערי המדינה לחולה הנזקק. המדינה מגלה רגישות לערכים ההומניטריים של תושביה החיים בתחומי גבולותיה, והיא נדרשת לשמירה על ערכים אלה גם כאשר הנזקק הוא זר המתגורר במדינת אויב. `יקר בעינינו כבודו של כל אדם, גם אם הוא נמנה עם אויבנו` (הנשיא ברק בבג`ץ 794/98 שייח עובייד נ` שר הבטחון, פ`ד נה(5) 769, 773-4 (2001); ראו גם בג`ץ 9132/07 אלבסיוני נ` ראש הממשלה (לא פורסם, 30.1.2008); בג`ץ 11120/05 חמדאן נ` אלוף פיקוד הדרום (לא פורסם, 7.8.2007)).
הפעלת שיקול הדעת של הרשות ביחס לכניסה לישראל לצורך טיפול רפואי של תושבי השטחים נעשית בדרך פרטנית, תוך בחינת כל מקרה לגופו, שיקלול מכלול השיקולים הנדרשים לענין, ואיזון בין הצורך במתן סעד הומניטרי לנזקק מצד אחד, והערכת הסיכון הבטחוני הנשקף ממנו, מצד שני. נקודת המוצא במדיניות זו מתבססת על הפעלת שיקול הדעת המינהלי מתוך התחשבות ממשית ואמיתית בערך זכויות האדם באשר הוא אדם, ואיזונו מול שאר השיקולים הצריכים לענין.
32. מתן אפשרות לתושבי האזור לצאת ממקום מושבם כדי לקבל טיפול רפואי בארץ אחרת היא עניין בעל אופי הומניטרי ממדרגה ראשונה. החובה ההומניטרית לאפשר זאת קיימת במקרים רגילים, כאשר יש צורך בטיפול רפואי שאינו זמין במקום המושב, והיא גוברת שבעתיים במקרים דחופים, הגובלים בהצלת חיים.
33. הטיפול בבקשות להיתרי יציאה, המצוי בידי הרשות המוסמכת, נתון לשיקול דעת. שיקול הדעת הנתון לה הוא רחב, והוא נתון לביקורת שיפוטית על פי עילות הביקורת של המשפט הציבורי. שיקול דעת זה נבחן הן בהתייחס למדיניות הכללית הננקטת על ידי הרשות, והן בדרך היישום הפרטני של מדיניות זו במקרה הבודד. מדיניות המשיבים מתאפיינת במתן משקל רב לזכות האדם, באשר הוא אדם, לטיפול רפואי הולם, גם כאשר מדובר בתושב אזור עויין. נקודת המוצא ברקע המדיניות היא, כי יש לאפשר לתושבי איזור יהודה ושומרון יציאה לצורך טיפול רפואי ביד רחבה, בין במקרים דחופים ובין במקרים רגילים. גם לתושבי רצועת עזה ניתנים היתרים, אם כי בהיקף מצומצם יותר עקב השוני בתשתית המדינית, ונוכח הסיכון הבטחוני הנשקף מאזור זה, ומקום שאין חלופה רפואית נאותה אחרת. סירוב למתן היתרים מתבסס על פי רוב על מניעה בטחונית פרטנית, מקום שעוצמת הסיכון הבטחוני מהווה שיקול מכריע הגובר אף על הערך ההומניטרי שבמתן אפשרות לטיפול רפואי הולם....
לסיכום הדברים
39. מדיניות המשיבים בעניין היתרים של תושבי איו`ש ורצועת עזה לצורך טיפול רפואי, היא מדיניות ראויה ביסודה. נקודת המוצא למדיניות זו היא הבנייה והפעלה של שיקול הדעת המינהלי מתוך התחשבות ממשית ואמיתית בערך זכויות אדם באשר הוא אדם, מתוך מודעות למחוייבות ישראל לערכים ההומניטריים, תוך איזונם במקרים המתאימים כנגד שיקולים שבאינטרס ציבורי, ובמיוחד שיקולי הביטחון הלאומי. יישומה הפרטני של מדיניות זו נתון לביקורת שיפוטית, והדבר נעשה לא אחת (בג`צ 11977/04 מרכז אלמיזן לזכויות האדם עזה נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 22.02.2005); בג`צ 7730/06 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 27.09.2006); בג`צ 5429/07 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` שר הבטחון (לא פורסם, 28.06.2007); בג`צ 5786/07 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 7.2.2007); בג`צ 9522/07 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 28.11.2007); בג`צ 11105/07 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 08.01.2008); בג`צ 1912/08 הנ`ל; בג`צ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה`ל בעזה (לא פורסם, 14.7.2008)).
40. הנוהל בענייננו קובע את מסגרות הזמן לטיפול בבקשות להיתרים של תושבי האיזור ורצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי. קביעות הנוהל בעניין זה הן סבירות וראויות, יישומם הראוי מותנה בעמידת המבקשים מצד אחד והמשיבים מצד שני, כל אחד בלוחות הזמנים המחייבים אותו. כן מתבקש להקצות את כוח האדם הנדרש לצורך התמודדות עם היקפן של הבקשות המוגשות, על פי מידת העומס היחסי כפי שמתהווה מעת לעת. מעמדת המדינה עולה, כי היא מודעת באופן מלא לצורך להיערך כראוי לצורך ייעול שיטת הטיפול בבקשות במסגרת הנוהל.
|
