קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מצור, חומה ומחסומים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

גרוש הבדואים מבקעת הירדן - עדות
www.machsomorg.com

מחסומי הבקעה יום ה`, 29.4.10, יפעת ד. לנה ר. ודפנה ב. (מדווחת)

תקציר: המשמרת כולה עמדה בסימן העוול הנורא שנעשה לבדואים שסולקו אותו הבוקר בעיקבות התנחלות של מתנחלי משכיות ליד מאהלם ותאונת הדרכים הנוראה בה נהרגו 2 ילדות פלסטיניות.

בעין אל חילווה עצרנו לבקר את שרידי המאהל שנהרס הבוקר בעיקבות צו שטח צבאי סגור שהוציא מח`ט הביקעה לבדואים, תושביו החוקיים של האזור ולמתנחלים שפלשו לשטחם החוקי של הבדואים. איזון נאה- מעיפים את בעל הבית ואת הגנב גם יחד.

וזה סיפור המעשה כפי שנמסר לנו ולעורך הדין של הבדואים, מר תאופיק ג`בארין:

המשפחה שמורכבת מ-2 בתי אב, 2 אחים (מוחמד, ומוחמד א-זע`יר – הקטן), יושבים על אדמה זו באופן חוקי ויש להם מסמכים המוכיחים זאת. כל שנה בבוא הקיץ, הם נוטים אוהל נוסף כ-30 מ` דרומה. אך עדיין על אדמתם. בצידו השני של איזה אפיק יבש קטנטן כדי להיות בשליטה אזור מירעה גדול יותר לצאן (לכל אח יש כ-180 ראש צאן).

בשבת שעברה 24.4.10 הקימו , כדרכם, את האוהל במקומו הקבוע. הגיעו מתנחלים ממשכיות השכנה, עצרו ליד האוהל , הסתכלו, וביום ראשון הגיעו ונטו אוהל פחות מ-10 מ` מהאוהל של הבדואים. הם היו חמושים ועימם כלב שהטריד את הצאן ואת כלבי השמירה של הבדואים. הם תקעו דגלי ישראל והרבו להתגרות בתושבים. הם אמרו במפורש שיישארו עד שהפלסטינים `יעופו משם`. הפלסטינים קראו למנהל האזרחי, שהגיעו יחד המישטרה והודיעו לפלסטינים שהמתנחלים יעזבו רק אם גם הפלסטינים יעזבו. בלילות הרבו לנגן ולרקוד עד 4.00 לפנות בוקר. כשאני הגעתי ביום חמישי כולם היו גמורים מעייפות אחרי שלא ישנו כל אותם ימים. במשך כל אותם ימים הגיעו המון אנשים מהביקעה וצפון הגדה לעודד ולתמוך בבדואים. הם מאוד ביקשו נוכחות של ישראלים, אך לא הצלחנו לארגן זאת.

ביום רביעי התפתח עימות בין המתנחלים ואחד המתנדבים מטובאס שבאו לתמוך בבדואים והוא נעצר והחזק באריאל עד מאוחר בלילה. הוא שוחרר רק לאחר התערבות של תאופיק ג`בארין שמייצג אותם משפטית.

ביום חמישי ב-6.30 הגיעו `כוחות הביטחון` ונתנו צו שטח צבאי סגור לאזור, כולל מפה, חתום על ידי המח`ט יוחאי בן ישי , עד 12.00 בצהריים באותו יום והפלסטינים והמתנחלים פרקו את אוהליהם.

עם המשפחה שהתה מתנדבת בינלאומית מאנגליה במשך כל הסיפור וצילמה את התהליך וגם את הפנוי. רצינו את התמונות שלה , אך היא לא מחוברת לאינטרנט ולכן נתנה לנו את כרטיס הזיכרון שלה. כך שהתמונות בידינו. ביום שבת נעצרה ללא סיבה המתנדבת והוחזקה במשטרת מעלה אפריים במשך 6 שעות. מצלמתה הוחרמה וכששוחררה המתנדבת – לא ניתנה לה חזרה המצלמה. המצלמה עדיין במשטרה. הסתרת מידע ? השתקה ?

ובביקעה – אירוע רודף אירוע – אמש דווח באינטרנט על תאונת דרכים בין ג`יפ צבאי ובין טרקטור פלסטיני בה נהרגו 2 ילדות בנות 4 ו-5. היום הייתה שיחת היום ה`תאונה`. במחסומים פגשנו את כל מכרינו שנהרו לנחם את המשפחה וכולם שאלו אותנו אם היינו כבר בבית המשפחה המתאבלת בעין אל בידה. הסיפור שסופר מפה לאוזן ועדיין לא נבדק (העברנו ל`יש דין` ול`בצלם`) – הטרקטור הפלסטיני חנה על שביל ליד שדה במרחק מה מהכביש הראשי. ג`יפ צבאי הגיע בדהירה פראית על הכביש, סטה ממנו לעבר השדה כשהוא כמעט פוגע במכונית פלסטינית שעמדה שם, והמשיך בדרכו עד שפגע בחוזקה בטרקטור החונה מאחור. שם ישבו בתוך ארגז שתי הזאטוטות. ישנם לא מעט עדי ראיה למקרה. האנשים היו מזועזעים מהסיפור, כפי שגם אנחנו היינו, והוא ליווה אותנו כל היום. במחסום תיאסיר אחד הנהגים הרגיש צורך לספר אותו לחיילים שמייד הזדעקו ואמרו לו לדבר שטויות כאלה.

14.10 – מחסום תיאסיר – כשהגענו היו 3 מכוניות מכל צד אך עם הגיענו הן עברו חיש. בנוכחותנו היה המעבר מהיר ואחד האנשים אמר לנו `רק כשאתם פה עוברים מהר`. חלק מהאנשי התלוננו על כך שהמחסום הזה קשה מאחרים. בשעה זו לא היו הרבה עוברים.

15.00 – שער גוכיה – בחודש האחרון לא פתחו את השער אך בעיקבות פניה של הצלב האדום החלו השבוע שוב לפתוח אותו (ביום ראשון). הבחנו בכך שהגביהו את ערימות העפר שמונעות מעבר לגדה ואף בנו קיר של סלעים ועפר מכל צד של השער, שחלילה לא יעלה בדעתו של אי מי לעבור מהצד. לא היו פלסטינים וגם הצבא לא הגיע לפתוח.

הלכנו לבקר את אבו סאקר שסיפר שכל הרשויות אישרו לו לשאוב מעט מים מאחת הבארות שהצבא סתם אחרי 1967, אלא שבסופו של דבר נמנע ממנו , כי הצבא סרב להענות ואבו סאקר ימשיך הקיץ להביא מיים מרחוק , מעין אל בידה במכליות ובסכומי עתק.

16.20- מחסום חמרה - אין הרבה תנועה והמעבר מהיר. טנדר שמגיע ממזרח התקדם לעבר למחסום לפני שהחייל הזמינו לעשות כן בתנועת אצבע ואז הוא מקבל שטיפה שבסופה החייל זורק לו `יאללה, סע, סע!` כאילו היה איזה זבוב מטריד.

האנשים יורדים מכלי הרכב כ-50 מ` לפני המחסום ועוברים ברגל כשהם ממתינים בעבר השני , בשמש, שבשעה זו כבר חלשה יותר. 2 צעירים יושבים על הבטונדות אבל נשים וגברים קשישים ממתינים בעמידה עד שיבדקו כלי הרכב עימם הגיעו.

הגברים יוצאים כולם מהמחסום ובידם חגורתם אותה נאלצו להסיר.

ג`יפ חדש ומהודר מגיע מכיוון שכם , והחיילים מעכבים אותו , מטלפנים לברר, ממקום עמדנו לא ברור מה הבעיה. אפשר לנחש שזה משום שהרכב רשום על שמו של תושב הגדה. וזה אסור. זו סכנה ביטחונית !!! בסופו של דבר החזירו את האיש וריכבו המפואר חזרה לגדה.

17.30 – מעלה אפריים – המחסום לא מאוייש. בבוקר היו חיילים ועכשיו כבר אין.

ד-ה
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

הישראלים בברלין מפגינים `לקבל את פני` נתניהו
היום בבית המשפט העליון - תביעת פיצויים של נער ששותק בארבעת גפיו מירי של הצבא.
הימים החולפים קשים מנשוא. המראות הקשים של הפצצות והריסות, לצד תמונותיהם של הקורבנות והפצועים הרבים, ביניהם עשרות נשים וילדים - מפלחות את הלב.