קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר שיעור במציאות פוליטית nrg רם כהן 06.05.10 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/103/301.html?hp=1&loc=33&tmp=8891 שואלים אותי: מה לך, מנהל בית-ספר, ולעניינים פוליטיים, מה לך ולכיבוש, מה לכיבוש בבית הספר? ואני אומר: חובתי היא לדבר על הכיבוש, חובתי וחובתו של כל מחנך בישראל. ולא רק לדבר אנחנו חייבים, המורים והמחנכים בישראל, כי אם אף להתריע ולצעוק. כי המציאות שאנחנו חיים בה איננה מתיישבת במהותה עם ייעודנו, לחנך את הדור הצעיר בישראל ברוח ערכי המוסר היהודי, ההומניסטי והדמוקרטי. אי אפשר לחנך תלמידים ברוח הערכים האלה תוך כדי התעלמות מן העובדה שמדינתם שולטת זה יותר מארבעים שנה, בכוח עליונותה הצבאית, על מיליוני בני אדם, ושוללת מהם את זכויות היסוד שלהם – להיות חופשיים ולחיות ולהתפרנס בכבוד. אי אפשר לחנך תלמידים לאזרחות תקינה במדינה דמוקרטית בלי להעמיד את הדברים האלה על סדר יומם. מחנך בבית ספר בישראל איננו יכול לחנך את בני הנוער למעורבות ולאחריות אישית וחברתית, לכיבוד הדמוקרטיה, המשפט והחוק, תוך כדי השלמה עם הבורות, ההתעלמות וההכחשה השוררת בקרבם לגבי מציאות הדיכוי הצבאי שמדינתם אחראית עליה יומיום במרחק של קילומטרים מעטים ממקומות מגוריהם. רבים מתלמידי בתי הספר אף אינם יודעים את גבולות ארצם, אין הם יודעים כלל שחלק גדול מן השטח שארצם שולטת בו הוא שטח כבוש מבחינת החוק הבינלאומי והחוק הישראלי גם יחד: שטח הנתון לשלטון של כיבוש צבאי ואין בו זכויות אזרחיות אלא לתושביו היהודיים, החיים שם שלא כחוק. אי אפשר לחנך אנשים צעירים בישראל לראות את המציאות הסובבת אותם בעיניים פקוחות ובו בזמן להסתיר מהם שהשליטה המתמשכת של מדינתם על אדמתם וחייהם של בני עם אחר איננה עוד בגדר פעולה צבאית מוגבלת, הגנתית, שיש לה יעדים צבאיים ברורים, כי אם השתקעות אזרחית בחסות הצבא בלב האדמות האלה באמצעות הפקעת שטחים ענקיים מידי בעליהם, בניית ישובים בשטחים האלה, סלילת כבישים ותשתיות המיועדים רק ליהודים – וכל אלה בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי. ללמד וללמוד את הסבל של העם השכן מורה ומחנך בישראל של היום איננו יכול להתהלך ביושר עם תלמידיו ובו בזמן להסתיר מהם את המציאות של הגדרות, החומות והמחסומים, המפרידים בין פלסטינים לפלסטינים ושוללים מהם את חופש התנועה והפרנסה. אין הוא יכול לחנך אותם ליושר כלפי עצמם וכלפי זולתם אם הוא מלמד אותם רק את מסכת התלאות והייסורים של עמם שלהם – עד שהם נהיים קורבנות נצחיים בעיני עצמם – ולא מלמד אותם לראות ולדעת את הסבל של בני העם השכן, שרבים מהם עצמם עתידים לקחת לידיהם את השליטה עליו בצאתם לשרת בצבא. מורה ומחנך בישראל איננו יכול לטעת בתלמידיו את האמונה במפעל הציוני, שנועד להקים מדינה יהודית ודמוקרטית, ובו בזמן להסתיר מהם את הסכנה המאיימת על המפעל הזה במציאות של כיבוש שהופך לסיפוח ומוליך כך אל מבוי סתום, אל מלכודת קטלנית הן לזהות היהודית של המדינה והן לאופיו הדמוקרטי של המשטר בה. מדינתי שינתה את פניה. ואני, מורה ומחנך – לא פוליטיקאי ולא פקיד – אינני יכול להסתיר זאת מן התלמידים. יש לי משימה כפולה: להנחיל לתלמידי גם ידע וגם ערכים. השתיקה שמבקשים לכפות עלי מנוגדת למשימה הזאת. הכרת המציאות בשטחים הכבושים היא חלק בלתי נפרד מן הידע שאני חייב ומבקש להנחיל לתלמידי; ההתנגדות לקנאות הלאומנית לאידיאולוגיות הגזעניות ולהשלמה עם דיכוי זכויות האדם היא חלק בלתי נפרד מן הערכים היהודיים והאוניברסאליים שאני חייב ומבקש להנחיל להם. מכל הסיבות האלה אי אפשר בעת הזאת להיות מחנך בישראל בלי להתמודד עם נושא הכיבוש: חד וחלק – זאת לא עמדה פוליטית כי אם עמדה עניינית, מוסרית ואינטלקטואלית כאחת. הכותב הוא מנהל תיכון עירוני א` לאמנויות תל אביב קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד