קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מצור, חומה ומחסומים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

דיווחים מן ההפגנות בנעילין, בילעין, מעסרה נגד גדר האפרטהייד וגזל אדמות פלסטין, יום ששי, 7.5.2010
נעילין, מאת ישראל פוטרמן
http://www.youtube.com/watch?v=mcti-0y5fZg

בילעין, מאת רועי וגנר

מעל 20 ישראליות ומספר דומה של בינלאומיים הצטרפו לתושבים הפלסטינים של
בילעין להפגנה השבועית נגד הגדר, גזל האדמות, והטמטום המרושע של מדינת
ישראל באופן כללי. ההפגנה החלה במיצג קבורה כדי להזכיר לנו את מצבם של
הפליטים הפלסטינים. כשהמפגינים הגיעו לגדר החום כבר עשה את שלו, וההפגנה לא
היתה מאד אנרגטית. אבל אז השבאב ניסה לפזר את החיילים באבנים, והחיילים
החלו להמטיר גז. מכיוון שההפגנה היתה קטנה יותר מאשר בשבועיים הקודמים (אחד
במאי וכנס בילעין), מספר גדול יותר של חיילים פלשו עמוק יותר לתוך הכפר
וניסו לעצור מפגינים. כרגיל, העצורים היו אלה שלא ברחו: שני צלמים, חובש,
מפגין מקומי לא אלים בעל צרכים מיוחדים שנעצר באלימות, איכר שגר ליד אזור
המעצר, ומפגין שניסה לסייע לכבות שריפת קוצים שנגרמה מאש החיילים. שלושה
מהעצורים (שני ישראלים ובינלאומית) שוחחרו הלילה. שלושת הפלסטינים, כיאה
למשטר אפרטהייד, הועברו לכלא עופר ללא חקירה משטרתית.

מעסרה, מאת חגי מטר

הישג נדיר למאבק במעסרה: לראשונה זה כשנתיים הצליחו המפגינים להגיע לאדמות באזור תוואי הגדר.
ההפגנה השבועית הקטנה-משהו מנתה כ-35 פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים. כשהגיעה הצעדה מלב הכפר לתיל ולחיילים, שתמיד מחכים בגבולותיו בימי שישי, ניסו המפגינים כרגיל לעבור את התיל וביקשו להגיע לאדמות הכפר באזור תוואי הגדר. באופן מפתיע התייעצו ביניהם הקצינים הבכירים בשטח, והחליטו לאשר את הצעדה כל עוד שזו לא חוסמת את הכביש. המפגינים הקיפו את התיל ועברו את החיילים ההמומים, שעד לפני רגע הדפו את המפגינים לאחור, וצעדו עד האזור בו עתידה לקום הגדר. לאחר נאומים ושירת האינטרנציונל נחו המפגינים בצל כמה עצים, ולאחר כחצי שעה נוספת צעדו בחזרה לכפר,
מרוצים מהניצחון החריג.



יכ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

הישראלים בברלין מפגינים `לקבל את פני` נתניהו
היום בבית המשפט העליון - תביעת פיצויים של נער ששותק בארבעת גפיו מירי של הצבא.
הימים החולפים קשים מנשוא. המראות הקשים של הפצצות והריסות, לצד תמונותיהם של הקורבנות והפצועים הרבים, ביניהם עשרות נשים וילדים - מפלחות את הלב.