קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - נושאים קשורים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

לבודד את ליברמן
מאת חיים ברעם
הגדה השמאלית
21.5.2010
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=7537

הסופר אמיר מח`ול, ראש עמותת איתיג`אה שהיא ארגון הגג של כל העמותות הרבות במגזר הערבי, איננו סוכן חיזבאללה, וגם לא אוהד מוכה סנוורים של האיסלאם העולמי. מח`ול הוא איש רוח חילוני (נוצרי, אבל זה לא משנה הרבה) וכמו אזרחים ערבים רבים נוסע בעולם, במקרה שלו בשליחות העמותה, ומגייס כספים מאנשים שתומכים במטרותיו של המגזר הערבי בישראל. אין לו שום אפשרות לברר את כשרותם של כל בני-שיחו בהתאם לאמת המידה המשתנות של השב`כ. בכלל, ישראל איננה אמורה להיות מדינתו של מנגנון החושך, ורדיפתם של אנשים כמו מח`ול איננה אלא מעשה עוול משווע.

כפי שחבריו של מח`ול טענו השבוע בכל כלי התקשורת, בחוץ לארץ יש לאזרחים הערבים הזדמנות נפלאה מבחינה פסיכולוגית ופוליטית לצאת קצת מהגטו שכפתה עליהם המדינה הלאומנית היהודית, ולפגוש נציגים רבים מהעולם הערבי. ייתכן שכמה מבני שיחם בוועידות בינלאומיות לא חושבים בדיוק כמו השר אביגדור ליברמן. אם זוהי אמת המידה העכשווית, אז גם רבים מאיתנו הם פושעים שראויים ל`בידוד`, כפי שטען שר החוץ הגזען והפשיסט שלנו בסוף השבוע שעבר. רדיפת האזרחים הערבים לא תיפסק, עד שכל האזרחים היהודים מהזן השמאלי והליברלי, כולל אנשי מרכז דמוקרטים, יגנו עליהם בגופם ממש. אחרי אמיר מח`ול יגיע תורו של יוסי שריד, ומשם הדרך איננה רחוקה גם אל תמר ג`וזנסקי ואולי גם אלינו, העיתונאים. אם השר והרמטכ`ל לשעבר בוגי יעלון מטיף בגלוי למתקפה על איראן, ורוצה להשתמש בסכסוך עם המעצמה המזרח תיכונית הגדולה כדי להתחמק מהתחייבותה של הממשלה להפסיק את ההתפשטות הטריטוריאלית בשטחים, אנחנו רואים בו אויב של החברה הישראלית, וגם אויב שלנו באורח פרטי. יעלון מאיים עלינו, על ילדינו ואפילו על נכדינו, ואם הוא וליברמן יצליחו לסחוף את הממשלה להרפתקה מטורפת שתבעיר את כל האזור, נשלם את מחיר הרשעות והטיפשות הזאת עד דור אחרון.

מח`ול וחבריו אינם שותפים במפעל הציוני, ויש להם זכות מלאה לעצב לעצמם השקפת עולם בהתאם לרצונם האישי ולאור השאיפות הקולקטיביות של קבוצת ההתייחסות שלהם. זכותם אפילו לפעול, במסגרת החוק, לשינוי צביונה הציוני של ישראל, שמפלה אותם לרעה מזה 62 שנים. אפשר לייעץ להם לנקוט בסגנון יותר דיפלומטי, ובעיקר לאמץ דפוסי פעולה במסגרת יהודית-ערבית, כפי שעושה מזה עשרות שנים אחיו של אמיר, איש חד`ש עיסאם מח`ול. הם פועלים בתנועה פוליטית (בל`ד), שלא הצבעתי ולא אצביע בעדה, אבל היא בהחלט לגיטימית. בל`ד שלחה שלושה ח`כים מוכשרים במיוחד לרשות המחוקקת שלנו, והפגישות שלהם, גם עם גורמים הנחשבים כאן לעוינים במסגרות בינלאומיות, הן חלק מההתנהלות שלהם כאנשים פוליטיים.

בעבר הרחוק השתתפתי בוועידות רבות שכינס האו`ם, בווינה, בג`נבה ובמקומות אחרים, ופגשתי שם אנשים רבים שלא נחשבו אז לחסידי אומות העולם. המטרה הייתה ונשארה לקדם הסכמי שלום קבילים כדי שכולנו נהנה כאן מחיים טובים וראויים, ולא לפגוע חלילה בביטחון האזרחים שלנו. אחרי הסכמי אוסלו משנת 1993, נחשבו הפגישות האלה לחלק מהמאמץ החלוצי של מחנה השלום לסלול דרך להידברות עם אויבי המדינה. אף אחד מאיתנו לא העלה על דעתו שפגישות כאלה מזיקות לביטחון.

הדיבורים על `ריגול מסוכן`, כמו שאר השטויות שיצחק אהרונוביץ`, השר לביטחון פנים מהסיעה הפשיסטית `ישראל ביתנו` פלט אחרי מעצרו של מח`ול, התיישנו כבר מזמן. הסופר ויו`ר איתיג`אה איננו בהכרח מומחה לנושאי ביטחון. אין לו מה לתרום ל`סוכן זר` כלשהו, וניתן לאסוף את כל המידע שיש לאזרחים מן השורה באמצעות האינטרנט, בתוך שעה-שעתיים. לכן מצטיירת כאן תמונה קודרת, שמעידה על כך שהממסד הישראלי מנסה לסתום פיות, ומסרב להפנים את הוודאות שמעשיו רק יעוררו תגובות נגד שמזיקות לאינטרס של אזרחי המדינה. ניתן להסיק את הדברים האלה גם מהצהרותיו של השר עצמו. אהרונוביץ` לא הביא ראיות כלשהן שמח`ול פגע בביטחון, אבל האשים את ועדת המעקב של האזרחים הערבים (אמיר מח`ול הוא איש מרכזי בגוף החשוב הזה) בכך שמנהיגיו `מתסיסים ללא היכר`. העילגות של כבוד השר היא בעיה שלו, ויש להניח שהוא התכוון ל`מתסיסים בלי הכרה`, חצי סלנג שאותו ניתן לסבול איכשהו. אבל ברור ש`ישראל ביתנו` רואה בעצם העבודה הפוליטית של מנהיגים ערבים בולטים למען המגזר שלהם משום חתרנות. בעיניהם של אנשי ליברמן בכלל אין דבר כזה `ישראלים`, אלא רק ערבים ויהודים, שיש לטפל בהם בצורה מפלה, ממש באורח שיטתי. ההדרה של האזרחים הערבים מהחברה והפוליטיקה, והמעקב הבלתי פוסק אחרי כל תנועה שלהם, גורמים לישראל להתנהג כמו מדינת אפרטהייד. לא נותר לנו אלא להצהיר בגלוי, שהמלחמה נגד `ישראל ביתנו` היא בעינינו המעשה הדמוקרטי החשוב ביותר. בהקשר הזה אמיר מח`ול הוא איתנו וליברמן ואהרונוביץ` הם נגדנו.

דעת הקהל שלנו עוברת תהליך חמור של חדירת רעיונות גזעניים לשיח הציבורי והפרטי ובעיקר לגיטימציה מוחלטת להבעת דעות כאלה בפומבי. זוהי תפיסה מסולפת של הרעיון הדמוקרטי, שאיננו מדבר רק על שלטון הרוב אלא גם על סובלנות כלפי אנשים שחושבים אחרת מהקונסנזוס הלאומי. התהליך האמור מהווה סכנה קיומית למדינה, שאיננה יכולה להרשות לעצמה להכריז מלחמה על חמישית מכלל אזרחיה. בכנסת יושבים היום עשרות ח`כים, שאינם מכירים בכללים הדמוקרטיים ומסרבים להכיל את הישראליות של האזרחים הערבים. הלאומנות משתוללת כאן, ומכלה כל חלקה טובה בחברה שלנו, והשמאל היהודי איננו מסוגל להילחם בה בצורה יעילה מבלי שישתף את האזרחים הערבים בכל פעילות חברתית, תרבותית או פוליטית. האטימות כלפי רעיונות של פעילות משותפת, יהודית-ערבית, היא מפחידה ממש, וגרמה לדעתי להתמוטטות המחנה הדמוקרטי היהודי (מרצ), כיוון שהמעמד הבינוני לא הבחין בהבדלים שבינו לבין קדימה. להקמת מסגרות פוליטיות, יהודיות-ערביות, יש גם ערך מוראלי גבוה במיוחד. כך יפנים השמאל היהודי הקטן והמבודד את העובדה שיש לו בעלי ברית בתוך המדינה, עשרות אלפי אנשי שמאל ושלום בכל רחבי המגזר הערבי. הפגנת סולידריות עם אזרחים ערבים, שנרדפים על ידי השלטונות, חייבת להיות מלווה גם בהתארגנות פוליטית חדשה, וגם בעבודה משותפת של ראשי הציבור המזרחי-שמאלי עם אינטלקטואלים במגזר הערבי.

לא נוכל להחזיק את האזרחים הערבים בכלא אחד גדול שנקרא מדינת ישראל, ואסור לנו לחסום את דרכי ההידברות שלהם עם אחיהם מעבר לגבול. מי שבאמת מבקש שלום יראה בהם גשר למיסוד דיאלוג בין ישראלים באשר הם לבין פעילים רבים במזרח התיכון.

* התפרסם ב`כל העיר`.


יכ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

מחר (שישי) משמרת מחאה על הקטל הנמשך של עובדי הבניין‎
עצרו את האש – לא למתקפה על עזה! הפגנת חרום הערב (ד`) מול משרד הביטחון ‎‎
קפלן פינת השלום: הערב וובינר מהצד השמאלי של הפגנות השבת