לכל מכותבַי ולכל התורמים למען הצלת חייה של סג`א חמאמרה
שלום רב לכם אנשים יקרים,
קרה לנו דבר נפלא, שאולי היה צריך להתרחש מלכתחילה. בזכות תגובותיכם והסיוע שלכם בהפצת הפנייה שלי, וקרוב לוודאי שגם בעקבות המפגש עם משפחת חמאמרה, התגייס המרכז הרפואי על שם רבין (בית חולים בילינסון), ובראש כולם הרופא המיועד לעשות את ההשתלה, פרופסור איתן מור, לקבל מימון מלא להשתלת אונת הכבד מתרומת אביה של סג`א, מוחמד חמאמרה. המימון הושג, למיטב ידיעתי מקרן ממשלתית ישראלית. הדברים התבררו בימים אלה ממש, ועכשיו אני מבקשת לעדכן את כולכם, שתמכתם בסג`א ובמשפחתה ובי עצמי במילים יפות כל כך, לא רק ענייניות כי אם גם אישיות, ובתרומות נדיבות.
הנה הנקודות העיקריות:
- התהליך הרפואי מתחיל כבר בתחילת שבוע הבא: אביה של סג`א יתאשפז ב-7 ביוני לבדיקות מתקדמות.
- יש להניח שההשתלה תתבצע אחרי שסג`א תסיים בהצלחה – בעוד כשישה שבועות – את בחינות הבגרות שלה.
- בחשבון הבנק המיוחד שנפתח למען סג`א נאספו עד כה כשמונים אלף ₪. וזאת מתרומותיהם של אנשים פרטיים בלבד.
- סג`א תזדקק לתרופות ולמעקב רפואי לכל ימי חייה – בתקווה שאכן יינצלו חייה, ויש לזה סיכויים של כ 90% לדברי הרופאים. עלות התרופות והמעקב גבוהה מאוד, ואין לה מימון מעבר לשנה הראשונה.
- אביה של סג`א, שיעבור אף הוא ניתוח לצורך כריתת אונת הכבד ואחר כך כנראה גם לצורך תרומת כליה, יאבד שבועות של ימי עבודה. יש לציין שגם ככה הוא מובטל כבר יותר מחודש ימים בשל התנאים הכלכליים הקשים השוררים בגדה המערבית לגבי האזרחים מן השורה: רוב האדמות החקלאיות נלקחו מתושבי חוסאן לבניית ההתנחלות הענקית ביתר עילית; גדר ההפרדה מונעת מרובם לעבוד בישראל; היעדר תשתית תעשייתית גורמת למיעוט מקומות עבודה באזור עצמו.
- משפחת אל חמאמרה בת 14 הנפשות עשויה אפוא להימצא בתקופה הזאת במצוקה כלכלית קשה, מלבד המצוקה הנפשית והגופנית הכרוכה בתהליך שהם עומדים לעבור. גם הנסיעות התכופות לבית החולים בישראל, שבגלל מערכת ההיתרים והמחסומים, יגזלו מהם זמן רב, ואף הן עולות כסף – יכבידו על מצבם.
- על רקע כל זה, ראוי והוגן שהכספים שהצטברו עד כה בחשבון המיוחד, ועדיין מוסיפים להגיע, ישמשו לא רק כדי לממן את המשך הטיפול בסג`א בשנים הבאות כי אם גם לסייע למשפחה בתקופות המצוקה הצפויות לה בחודשים הקרובים.
- הקמת עמותה לצורך זה כרוכה בעניינים בירוקרטיים ובמאמצים שאין בכוחי להשקיע. על כן פניתי לאדם נוסף, ידידי, שהסכים לנהל אתי בשותפות מלאה את המשך המערכה להצלת חייה של סג`א: רם כהן, מנהל בית הספר עירוני א` בתל אביב. הוא ואני נהיה המופקדים על חשבון התרומות המיוחד שמתנהל בבנק הפועלים ונקבל יחד את ההחלטות בנוגע להוצאת כספים ממנו. רם כהן כבר הכיר את המשפחה מקרוב, התיידד עמם ומבקש לגייס את כל כישוריו הניהוליים לצורך המטרה שקבענו לנו: שסג`א תוכל לשוב לחיים צעירים תקינים בתום ההשתלה.
- מעתה אנחנו פונים אפוא אל כולכם יחד, רם כהן ואני, מבקשים את אמונכם, ויותר מזה: מבקשים מכם להודיע לנו בכתובת המייל הזאת אם הדרך הזאת נכונה בעיניכם ואם נוכל לפנות אליכם גם בעתיד - לפי הנסיבות שתעודכנו בהן, כמובן – בבקשה לסייע בכל דרך שתוכלו: אם בתרומות ואם בהמשך הפצת הקריאה. וזאת, כאשר יאזל הכסף שבחשבון, שבשלב הזה נראה שהוא עתיד למלא את תפקידו לתקופה ארוכה למדי.
- כל התרומות מגיעות כסדרן אל חשבון הבנק, מתועדות ונשמרות גם בבנק וגם בידינו.
- לשמחתנו הצלחנו להשיג את תחום העלות העיקרית לניתוחה של סג`א ואביה. בעתיד הקרוב והרחוק נצטרך לסייע לסג`א בתרופות, הסעות, אישפוזים ועוד הוצאות שעכשיו איננו יכולים לצפותן. על כן, הכסף שנאסף וייאסף עומד כעת לרשות הטיפול בסג`א, בתקווה שתעבור את הניתוח בהצלחה ותוכל להחזיק מעמד עוד שנים ארוכות ולחיות את חייה כראוי לאישה צעירה בתחילת דרכה.
אנחנו מצרפים למכתב הזה את מכתב התודה של אביה של סג`א, מוחמד אל חמאמרה, שתורגם בידי לעברית בעזרת מוחמד עצמו וידידים דוברי ערבית אחרים.
אילנה המרמן ורם כהן,
ירושלים, 3 ביוני 2010
--------------------------------------------------------------------------------
מכתב תודה אל הישראלים שהתגייסו לעזור לנו
אנחנו, משפחת חמאמרה מהכפר חוסאן שבגדה המערבית , פונים אליכם, הישראלים בכלל, המרכז הרפואי על שם רבין, וד`ר אילנה המרמן באופן מיוחד - להודות לכם על התגייסותכם החומרית והמוסרית, בכסף ובעידוד, במאבקנו על הצלת חייה של בתנו סג`א בת ה- 18, הזקוקה בדחיפות להשתלת אונת כבד וכליה.
אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת ולשתף אתכם במחשבות שעוברות בראשי על רקע ההתפתחויות שחלו בימים האחרונים במסע המשותף שלכם ושלנו לקראת ההשתלה.
בראש ובראשונה המחשבה הזאת: ששני העמים, העם הישראלי והעם הפלסטיני הגיעו לשלב שמחייב אותם להבין, שהגיע הזמן שנחיה סוף סוף את החיים האלה בשלום ובביטחון ונתרחק מן האלימות וכלי הנשק וההרג ומן הרעיונות התוקפניים והגזעניים.
אני מבקש לומר בפשטות: אנחנו שני עמים שחיים על אדמה אחת ונתונים לחסדי הטוב שבה, להוציא ממנה את מזונותינו, לשתות את מימיה ולנשום את האת האוויר שלה . גם אם אנחנו חלוקים בנושאים רבים, יש דבר חזק אחד שקושר אותנו, והוא חזק כל כך שאף אחד לא יכול להתכחש לו: הישראלי והפלסטיני נפגשים בסופו של דבר במילה גדולה אחת: בן אדם – כולנו בני אדם.
ואני רוצה לשתף אתם גם במחשבה הזאת: לפי דעתי, בשתי החברות יש הרבה מאוד אנשים שמתנגדים לשפת הנשק, כי השפה הזאת לא מועילה אלא הורגת.
אנחנו, האנשים הפשוטים, איננו רוצים לראות בתוכנו את הישראלים בדמותו של החייל החמוש הזורע פחד ברחובותינו ובבתינו. ובמקביל, אנחנו, האנשים הפשוטים, מתנגדים בכל תוקף שנערים וילדים יצאו מאתנו לפוצץ את עצמם בין אזרחים שקרוב לוודאי שיש ביניהם אנשים שזועקים `לא לאלימות!`
אנחנו, האנשים הפשוטים, הסובלים יומיום, איננו רוצים יותר להיות כלי משחק בידי הקבוצות המושחתות השולטות בנו משני הצדדים. הם חותרים על חשבוננו להשיג את האינטרסים הפוליטיים והאישיים הכוחניים שלהם.
ואם אין די בכל הדברים האלה כדי לשכנע, אני רוצה לצעוק אל הקבוצות האלימות: לקחתם לכם מספיק זמן, יותר מדי זמן, לדבר בלשון הנשק – הניחו לנו ואפשרו לנו לדבר בשפה אחרת: שפת השלום, שפת ההיגיון והשכל .
די לנו במה שכבר הפסדנו. יש לנו דרישה פשוטה: אנחנו רוצים לחיות ולהתפרנס בשלום ובביטחון.
ועוד פעם, תודה לכם מקרב לב על העזרה שאתם מגישים לנו.
מוחמד סוהיר אל חמאמרה, חוסאן.
|
