קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר שי דרומי על סיפון רייצ`ל קורי מאת עפרה ישועה-ליית העוקץ 03.06.2010 http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4822 יותר מ-90 אחוזים מתושבי ישראל היהודים קנו את גירסת הלינץ` הממשלתית המשווקת בצייתנות נלהבת על ידי אמצעי התקשורת הישראליים. על סיפונה של המרמרה, למדנו שוב ושוב, היו `מחבלים` ש`היתה להם כוונה להרוג` את חיילי צה`ל, יחידת קומנדו חמושה שבסך הכל ניסתה להשתלט על האניה בכוח נשקה העדיף, שכלל ספינות מלחמה, מסוקים וטכנולוגיה חדישה. העולם, מה לעשות, לא קונה סחורה הסברתית כזאת. לעולם חוקים משלו, ובהם העיקרון ששמים בינלאומיים הם תחום נייטרלי, ושכלי שיט הם אזור ריבוני תחת שיפוטה של המדינה שאת דגלה הם נושאים. בים, הסמכות על כלי השיט נתונה בידיו של הקברניט, שתפקידו להגן על נוסעיו ועל רכושם בטריטוריה הקטנה שלו. מעניין, שדווקא המחוקק הישראלי הרחיק לכת עד מאוד באחרונה בפרשנות המרחיבה לזכותו של אדם להגן על רכושו ועל הטריטוריה הפרטית שלו. שי דרומי, מתיישב בנגב שירה למוות בבדווי שפרץ לנחלתו, זכה לאהדה מקיר לקיר באוכלוסייה היהודית ולחוק שייקרא לנצח על שמו. על פי החוק הזה, מותר לאדם לירות ולהרוג בנשק חם מי שחודר לתחומו הפרטי במטרה להפר את זכויות הקניין שלו. כלשון חוק דרומימשנת 2008: `אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ לבית, בכוונה לבצע עבירה`. זהו חוק מיותר ומרושע, כמובן. ברוב מדינות העולם, מי שנתקל בפורץ - ואפילו הוא בן ל`לאום` שאינו מזוהה עם הלאום המועדף במדינה - אמור להזעיק שוטרים שלהם ורק להם מותר להפעיל כוח אלים ונשק חם. אבל למדינת ישראל חוקים משלה. על פיהם, אילו - חס וחלילה - היו נוסעי המרמרה יורים בנשק על חיילים שהתנפלו על ספינתם במטרה לשלול מהם את רכושם הם היו אמורים לצאת זכאים בדין! לכוחות שהפתיעו את נוסעי המרמרה בשנתם היו חוקים שונים. סרטוני צה`ל אכן מוכיחים שחיילי הקומנדו הותקפו במוטות וברוגטקות. מה לעשות שמי שלא מאוהב ממש בחיילינו אינו מצליח להזדעזע. בוודאי לא כשתשע גופות מונחות בארונות, ופעילות שלום מערביות מספרות כי הוכו ונדרסו בגסות. ועדת החקירה הבינלאומית מן הסתם תבדוק את טענתם של הפעילים בסרטונים שהצליחו להפיץ, לפיה גם אחרי שהרימו דגל לבן, לאחר מותם של שני ההרוגים הראשונים, חיילי הקומנדו הישראלי לא חדלו מהירי. על סיפון הספינה רייצ`ל קורי, העושה את דרכה לעזה עם מטענים הומניטריים ומאות פעילי שלום, אולי יש אנשים שיחליטו להתעמת באופן אלים עם כל ניסיון – פיראטי על פי החוק הבינלאומי – להשתלט עליה. מפחיד לחשוב שעל פי החוק והתקדים המשפטי בישראל, זכותם לירות בחיילי צה`ל אפילו אם יגיעו לא חמושים. עב קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו