קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

אילו רבים היו כמוהם: האנשים שנרתמו להצלת חייה של סג`א בת ה-18 מהכפר חוסאן

http://www.defeatist-diary.com/index.asp?p=articles_new10247

אילו רבים היו כמוהם:

האנשים שנרתמו להצלת חייה

של סג`א בת ה-18 מהכפר חוסאן



א.

בחודש מאי השנה, ד`ר אילנה המרמן (סופרת, מתרגמת ועורכת) פרסמה קול קורא להצלתה של הצעירה סג`א סוהיר חמאמרה בת ה-18 שנזקקה באופן בהול להשתלת כבד. בקריאתה הנרגשת כתבה המרמן:



ירושלים, מאי 2010

קול קורא - סג`א בת ה-18 מהכפר חוסאן שבגדה המערבית

זקוקה להשתלת אונת כבד להצלת חייה.

המחיר: 900,000 ₪



סג`א (ראו צילום מצורף) עומדת לסיים בחודש הבא (יוני 2010) את לימודיה התיכוניים בכפרה. היא תלמידה מצטיינת והיתה רוצה להמשיך את לימודיה באוניברסיטה. קרוב לוודאי שלא תוכל להשלימם אם לא יושתלו בגופה אונת כבד, ואחר כך גם כליה: זה הריפוי היחיד הקיים למחלת הכליות שהיא חולה בה. בלעדי ההשתלה ייהרס גופה בהדרגה והיא תמות בגיל צעיר. (ר` המסמך המצורף של פרופסור איתן מור.)







את משפחתה של סג`א, משפחת חמאמרֶה, הכרתי לפני כארבע שנים. הפועלים שבנו את בית מגורי בירושלים היו בני כפרם. ביקשתי מהם לעשות לי הכרות עם אישה בת הכפר, כדי שתלמד אותי, תמורת תשלום, את השפה הערבית המדוברת. ככה הגעתי אל רביחה חמאמרה, אם לשישה ילדים שסג`א היא אחת מהם. את עניין התשלום היא דחתה על הסף: היא לא מורה כי אם אחות במקצועה, אמרה לי, והציעה שנכיר זו את זו ואם תצמח בינינו ידידות, תהיה הידידות שכרה – וגם שכרי, חוץ מהערבית.

הידידות צמחה, ולא רק ביני ובינה אלא גם ביני ובין ילדיה ובעלה והסבא והסבתא והדודים והדודות ועוד בני משפחה רבים. אני חילונית רדיקלית, הם מוסלמים מתונים אך שמרנים ואדוקים בדתם; אני אישה פוליטית ורבים ממעייני נתונים לפעילות ציבורית, הם אנשים לא פוליטיים ועיקר מעייניהם נתונים לפרנסה ולחיי המשפחה. אם כי הם, כמובן, שלא כמוני, חוזים מבשרם את ההשלכות הקשות של המצב הפוליטי על חייהם: הן בגלל הכיבוש הישראלי והן בגלל המחלוקות והפילוגים בתוך עמם והשחיתות והשרירות של הרשויות השונות, משני עברי המתרס, השולטות בחייהם.

ההבדלים האלה בינינו נהיו למקור לא נדלה של סקרנות, שעם הזמן הצטרפה אליה חיבה אמיתית ההולכת ומעמיקה ונוספים לה עוד ועוד תבלינים של הומור ואירוניה הדדית בעניין המנהגים השונים כל כך: החל בלבוש ובאכילה ובסדרי החיים וכלה בהשקפות ובאמונות. אבל אני, להפתעתי הרבה, מצאתי בחיק המשפחה הגדולה ורחבת הלב הזאת גם נווה של תמיכה, חמימות חובקת וסועדת בשנים שבהן משפחתי שלי הלכה והצטמצמה בעקבות אסונות שפקדו אותי. אני באה אל ביתם כמעט מדי שבוע, מתרווחת על ספה, מתרפקת על ההקשבה והחום שהם מעניקים לי, מספרת ושומעת, מתווכחת, צוחקת, ולפעמים גם בוכה, על צרותי ועל צרותיהם, ומתוודעת אל אורחות חייהם השונים כל כך משלי – בעיקר של הנשים, שלא פעם אני מנסה להמרידן, ספק בבדיחות הדעת ספק ברצינות גמורה. הידידות הזאת כבר נהייתה חלק לא-נפרד מחיי, ולולא הייתי רואה במו עיני, בפרטי פרטים, איך מדינתי ממררת את חייהם של האנשים האלה, איך אזרחיה ורשויותיה גוזלים מהם את אדמותיהם ואת חירותם, משפילים אותם ומציקים להם באופנים רבים מספור – לולא כן הייתי חוזרת מכל ביקורַי שם נינוחה ומחוזקת תמיד.

אבל לא כך הוא: כי לא זו בלבד שאני רואה את כל אלה, אלא שבעקבות מחלתה של סג`א, שהחריפה בשנים האלה, התוודעתי גם לתלאות המייסרות את תושבי השטחים הכבושים שאיתרע מזלם לחלות במחלות חמורות. התוודעתי למערכת הבריאות הלקויה, לתוצאות המרות של העדר ביטוח רפואי ראוי לשמו ולקושי להגיע לטיפול בישראל ולממן אותו. בכל עשרות שנות שלטונה בגדה המערבית ובעזה לא בנתה שם מדינת ישראל תשתית רפואית, וכעת, כשחלק מהאזורים האלה נתון לכאורה לשלטון עצמאי, אין היא מקבלת עליה שום אחריות מוסרית ומעשית למצב הבריאות של תושביהם. הרשות הפלסטינית, מצדה, מערימה קשיים ביורוקרטיים וכספיים, ולא מעטים. הם האנשים, שבהעדר קשרים לבעלי השררה המתאימים, המצב הזה הוא להם גזר דין מוות.

סג`א היא אחת מאלה. הביטוח הרפואי שלה אינו מכסה אפילו את התרופות שהיא זקוקה להן. בעזרת תרומות ומימון עצמי הגענו אל המרכז הרפואי היחיד בישראל המתמחה בהשתלה שסג`א זקוקה לה: המרכז הרפואי על שם רבין שבפתח תקווה (בית חולים בילינסון), ואל פרופסור איתן מור, האיש הנפלא והרופא המנוסה העומד בראש מחלקת ההשתלות שם. הוא האדם שנועד, וגם רוצה לטפל בסג`א ולהציל את חייה.

אזרחים לא ישראלים אינם זכאים לתרומת איברים מגופם של מתים. לכן החליטו אמה ואביה של סג`א, רביחה ומוחמד חמאמרה, לתרום מגופם את האיברים הנחוצים לבתם. הם נבדקו במחלקת ההשתלות ונמצאו מתאימים לזה. מאז מתרוצץ אביה ומנסה לשווא לקבל סיוע ממוסדות הרשות הפלסטינית: דלתותיהם ננעלות בפניו כבר בשלבים הראשונים. לכן החלטנו לפנות אל אנשים מהשורה: הוריה של סג`א פונים אל בני עמם, ואני פונה בשמי ובשמם אליכם, בני עמי.

מחיר ההשתלה הוא 900000 ₪.

אם 900 אנשים יתרמו כל אחד 1000 ₪, אם 1800 אנשים יתרמו כל אחד 500 ₪ - סג`א תנותח בקרוב בידי פרופסור מור, שכבר הציל את חייהם של כמה וכמה צעירים ישראליים החולים במחלה הקטלנית הזאת. אנא, תרמו ככל יכולתכם – והפיצו את הקריאה הזאת.



עד כאן קריאתה של המרמן אליה היא צירפה: - צילום של סג`א חמאמרה; - צילום של חוות דעת רפואית אודות מצבה של סגא` שכתב פרופסור איתן מור מהמרכז הרפואי רבין ; - פרטי החשבון לתרומות: בנק הפועלים: 12; סניף בית הכרם: 694; מספר חשבון: 335428; שם החשבון: ד`ר אילנה המרמן. תרומות סג`א חמאמרה; - את כתובתה האלקטרונית לעדכון בדבר תרומות שהועברו לחשבון: ilana.hammerman@gmail.com.





ב.

בתחילה חודש יוני 2010 שיגרו המרמן ורם כהן, שהתגייס למשימה, מכתב לכל המכוּתבַים ולכל התורמים למען הצלת חייה של סג`א חמאמרה בו הם פירטו על מידת הצלחת המבצע להצלתה של סג`א. במכתבם כתבו השניים:



שלום רב לכם אנשים יקרים,

קרה לנו דבר נפלא, שאולי היה צריך להתרחש מלכתחילה. בזכות תגובותיכם והסיוע שלכם בהפצת הפנייה שלי, וקרוב לוודאי שגם בעקבות המפגש עם משפחת חמאמרה, התגייס המרכז הרפואי על שם רבין (בית חולים בילינסון), ובראש כולם הרופא המיועד לעשות את ההשתלה, פרופסור איתן מור, לקבל מימון מלא להשתלת אונת הכבד מתרומת אביה של סג`א, מוחמד חמאמרה. המימון הושג, למיטב ידיעתי מקרן ממשלתית ישראלית. הדברים התבררו בימים אלה ממש, ועכשיו אני מבקשת לעדכן את כולכם, שתמכתם בסג`א ובמשפחתה ובי עצמי במילים יפות כל כך, לא רק ענייניות כי אם גם אישיות, ובתרומות נדיבות.

הנה הנקודות העיקריות:

- התהליך הרפואי מתחיל כבר בתחילת שבוע הבא: אביה של סג`א יתאשפז ב-7 ביוני לבדיקות מתקדמות.

- יש להניח שההשתלה תתבצע אחרי שסג`א תסיים בהצלחה – בעוד כשישה שבועות – את בחינות הבגרות שלה.

- בחשבון הבנק המיוחד שנפתח למען סג`א נאספו עד כה כשמונים אלף ₪. וזאת מתרומותיהם של אנשים פרטיים בלבד.

- סג`א תזדקק לתרופות ולמעקב רפואי לכל ימי חייה – בתקווה שאכן יינצלו חייה, ויש לזה סיכויים של כ 90% לדברי הרופאים. עלות התרופות והמעקב גבוהה מאוד, ואין לה מימון מעבר לשנה הראשונה.

- אביה של סג`א, שיעבור אף הוא ניתוח לצורך כריתת אונת הכבד ואחר כך כנראה גם לצורך תרומת כליה, יאבד שבועות של ימי עבודה. יש לציין שגם ככה הוא מובטל כבר יותר מחודש ימים בשל התנאים הכלכליים הקשים השוררים בגדה המערבית לגבי האזרחים מן השורה: רוב האדמות החקלאיות נלקחו מתושבי חוסאן לבניית ההתנחלות הענקית ביתר עילית; גדר ההפרדה מונעת מרובם לעבוד בישראל; היעדר תשתית תעשייתית גורמת למיעוט מקומות עבודה באזור עצמו.

- משפחת אל חמאמרה בת 14 הנפשות עשויה אפוא להימצא בתקופה הזאת במצוקה כלכלית קשה, מלבד המצוקה הנפשית והגופנית הכרוכה בתהליך שהם עומדים לעבור. גם הנסיעות התכופות לבית החולים בישראל, שבגלל מערכת ההיתרים והמחסומים, יגזלו מהם זמן רב, ואף הן עולות כסף – יכבידו על מצבם.

- על רקע כל זה, ראוי והוגן שהכספים שהצטברו עד כה בחשבון המיוחד, ועדיין מוסיפים להגיע, ישמשו לא רק כדי לממן את המשך הטיפול בסג`א בשנים הבאות כי אם גם לסייע למשפחה בתקופות המצוקה הצפויות לה בחודשים הקרובים.

- הקמת עמותה לצורך זה כרוכה בעניינים ביורוקרטיים ובמאמצים שאין בכוחי להשקיע. על כן פניתי לאדם נוסף, ידידי, שהסכים לנהל אתי בשותפות מלאה את המשך המערכה להצלת חייה של סג`א: רם כהן, מנהל בית הספר עירוני א` בתל אביב. הוא ואני נהיה המופקדים על חשבון התרומות המיוחד שמתנהל בבנק הפועלים ונקבל יחד את ההחלטות בנוגע להוצאת כספים ממנו. רם כהן כבר הכיר את המשפחה מקרוב, התיידד עמם ומבקש לגייס את כל כישוריו הניהוליים לצורך המטרה שקבענו לנו: שסג`א תוכל לשוב לחיים צעירים תקינים בתום ההשתלה.

- מעתה אנחנו פונים אפוא אל כולכם יחד, רם כהן ואני, מבקשים את אמונכם, ויותר מזה: מבקשים מכם להודיע לנו בכתובת המייל הזאת אם הדרך הזאת נכונה בעיניכם ואם נוכל לפנות אליכם גם בעתיד - לפי הנסיבות שתעודכנו בהן, כמובן – בבקשה לסייע בכל דרך שתוכלו: אם בתרומות ואם בהמשך הפצת הקריאה. וזאת, כאשר יאזל הכסף שבחשבון, שבשלב הזה נראה שהוא עתיד למלא את תפקידו לתקופה ארוכה למדי.

- כל התרומות מגיעות כסדרן אל חשבון הבנק, מתועדות ונשמרות גם בבנק וגם בידינו.

- לשמחתנו הצלחנו להשיג את תחום העלות העיקרית לניתוחה של סג`א ואביה. בעתיד הקרוב והרחוק נצטרך לסייע לסג`א בתרופות, הסעות, אישפוזים ועוד הוצאות שעכשיו איננו יכולים לצפותן. על כן, הכסף שנאסף וייאסף עומד כעת לרשות הטיפול בסג`א, בתקווה שתעבור את הניתוח בהצלחה ותוכל להחזיק מעמד עוד שנים ארוכות ולחיות את חייה כראוי לאישה צעירה בתחילת דרכה.



אנחנו מצרפים למכתב הזה את מכתב התודה של אביה של סג`א, מוחמד אל חמאמרה, שתורגם בידי לעברית בעזרת מוחמד עצמו וידידים דוברי ערבית.



ג.

ירושלים, 3 ביוני 2010

מכתב תודה אל הישראלים שהתגייסו לעזור לנו



אנחנו, משפחת חמאמרה מהכפר חוסאן שבגדה המערבית , פונים אליכם, הישראלים בכלל, המרכז הרפואי על שם רבין, וד`ר אילנה המרמן באופן מיוחד - להודות לכם על התגייסותכם החומרית והמוסרית, בכסף ובעידוד, במאבקנו על הצלת חייה של בתנו סג`א בת ה- 18, הזקוקה בדחיפות להשתלת אונת כבד וכליה.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת ולשתף אתכם במחשבות שעוברות בראשי על רקע ההתפתחויות שחלו בימים האחרונים במסע המשותף שלכם ושלנו לקראת ההשתלה.

בראש ובראשונה המחשבה הזאת: ששני העמים, העם הישראלי והעם הפלסטיני הגיעו לשלב שמחייב אותם להבין, שהגיע הזמן שנחיה סוף-סוף את החיים האלה בשלום ובביטחון ונתרחק מן האלימות וכלי הנשק וההרג ומן הרעיונות התוקפניים והגזעניים.

אני מבקש לומר בפשטות: אנחנו שני עמים שחיים על אדמה אחת ונתונים לחסדי הטוב שבה, להוציא ממנה את מזונותינו, לשתות את מימיה ולנשום את האת האוויר שלה . גם אם אנחנו חלוקים בנושאים רבים, יש דבר חזק אחד שקושר אותנו, והוא חזק כל כך שאף אחד לא יכול להתכחש לו: הישראלי והפלסטיני נפגשים בסופו של דבר במילה גדולה אחת: בן אדם – כולנו בני אדם.

ואני רוצה לשתף אתם גם במחשבה הזאת: לפי דעתי, בשתי החברות יש הרבה מאוד אנשים שמתנגדים לשפת הנשק, כי השפה הזאת לא מועילה אלא הורגת.

אנחנו, האנשים הפשוטים, איננו רוצים לראות בתוכנו את הישראלים בדמותו של החייל החמוש הזורע פחד ברחובותינו ובבתינו. ובמקביל, אנחנו, האנשים הפשוטים, מתנגדים בכל תוקף שנערים וילדים יצאו מאתנו לפוצץ את עצמם בין אזרחים שקרוב לוודאי שיש ביניהם אנשים שזועקים `לא לאלימות!`

אנחנו, האנשים הפשוטים, הסובלים יומיום, איננו רוצים יותר להיות כלי משחק בידי הקבוצות המושחתות השולטות בנו משני הצדדים. הם חותרים על חשבוננו להשיג את האינטרסים הפוליטיים והאישיים הכוחניים שלהם.

ואם אין די בכל הדברים האלה כדי לשכנע, אני רוצה לצעוק אל הקבוצות האלימות: לקחתם לכם מספיק זמן, יותר מדי זמן, לדבר בלשון הנשק – הניחו לנו ואפשרו לנו לדבר בשפה אחרת: שפת השלום, שפת ההיגיון והשכל .

די לנו במה שכבר הפסדנו. יש לנו דרישה פשוטה: אנחנו רוצים לחיות ולהתפרנס בשלום ובביטחון.

ועוד פעם, תודה לכם מקרב לב על העזרה שאתם מגישים לנו.



מוחמד סוהיר אל חמאמרה, חוסאן.








O


N
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פחות מאשר בנטוסטאנים
היום הכריזה ביביסטאן מלחמה על ישראל
ממשלת מיעוט עשויה להחזיר את מדינת ישראל למסלול של שפיות