קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

פתרון המדינה האחת לסכסוך הישראלי-פלסטיני
על צד שמאל
רבקה שפק ליסק
15.07.10
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-49954-00.html?tag=12-16-21





פתרון המדינה האחת לסכסוך הישראלי-פלסטיני

רבקה שפק ליסק
ד`ר להיסטוריה אמריקנית




ססיל הילארי פרסם באתר THE VOICE OF AMERICA מאמר בכותרת: Could One State Proposal Provide Middle East Peace?. הילארי הביא שני ספרים, המייצגים שתי גישות לפיתרון של מדינה אחת: ספרו של עלי אבונימה: One Country: A Bold Proposal to End the Israeli-Palestinian Conflict, וספרו של חוסיין איביש: What is Wrong With the One State Agenda.

הטיעונים של עלי אבונימה בעד פיתרון המדינה האחת:

א. כיום קיימת, למעשה, מדינה אחת, ובה חיים אחד-עשר מיליון בני אדם, חציים יהודים וחציים פלסטינים, תחת שלטון אחד, ישראלי.

ב. ישראל נמצאת תחת בידוד בינלאומי גובר והולך, היא מפולגת מבפנים מבחינה דתית ומאויימת מבחוץ. רק הקמת מדינה אחת תבטיח ביטחון וכבוד.

ג. במדינה אחת ניתן יהיה לפתור את בעייתם של ארבעה וחצי מיליון פליטים פלסטינים החיים בגדה המערבית וברצועת עזה.

ד. הפלסטינים יהיו יותר הגונים כלפי היהודים מאשר היהודים היו כלפיהם.

ה. הניסיון בדרום-אפריקה מראה שניתן לפתור את הבעיה במדינה אחת.

הטיעונים של חוסיין איביש נגד פיתרון המדינה האחת:

א. מדינה אחת משרתת את האינטרסים רק של הפלסטינים, אבל אינה מציעה דבר ליהודים-הישראליים.

ב. ישראל נוסדה כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא איננה יכולה להיות דמוקרטית במצב של כיבוש, אבל היא לא תהיה יהודית אם היא תאבד את הרוב היהודי. אם תקום מדינה אחת אשר תקלוט את הפליטים הפלסטינים - לא תהיה מדינה יהודית.

ג. היהודים-הישראליים יהפכו למיעוט, והניסיון של מיעוטים דתיים או אתניים במזרח הקרוב אינו מבטיח שוויון זכויות.

לדעתי, עלי אבונימה מייצג את הגישה המסורתית של אש`ף, כפי שהיא באה לידי ביטוי ב`אמנה הפלסטינית` (שבניגוד להתחייבות באוסלו, מעולם לא בוטלה).

חוסיין איביש, לדעתי, צודק: מדינה אחת משרתת רק את האינטרס הפלסטיני, כי היא תהיה בעלת רוב פלסטיני ומיעוט יהודי. זו לא תהיה מדינה דו-לאומית. זאת תהיה מדינה פלסטינית, עם מיעוט יהודי. חוסיין איביש צודק גם בכך שבפיתרון זה יש התעלמות מוחלטת מהרצון של מייסדי התנועה הציונית להקים לעם היהודי מדינה משלו. בגישתו של עלי אבומינה יש התעלמות מזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, ומזיקתו ההיסטורית לארץ. למעשה, הרשות הפלסטינית, בראשותו של אבו-מאזן - הנחשב למתון לעומת ערפאת - טוענת שהיהודים הם דת ולא לאום, ולדת לא מגיעה מדינה. סאיב עריקאת, האחראי על המשא-ומתן עם ישראל, הכריז זאת בפומבי. הרשות הפלסטינית מסרבת להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי, אבל דורשת הכרה בפלסטין כמדינת הלאום הפלסטיני. חוסיין איביש צודק גם בטענתו שהניסיון של מיעוטים במזרח התיכון אינו מבשר טובות.

אבל, יש טיעון נוסף, חשוב ביותר, שעלי אבונימה מתעלם ממנו לחלוטין: הניסיון הבינלאומי במדינות דו-לאומיות הוא גרוע ביותר. אנו עדים להתפוררות של מדינות דו-לאומיות או רב לאומיות: צ`כוסלובקיה התפלגה לצ`כיה ולסלובקיה, ברית-המועצות התפוררה למדינות לאומיות, יוגוסלביה התפוררה למדינות לאומיות, הבחירות האחרונות בבלגיה מבשרות פילוג נוסף, והלבנים בדרום-אפריקה מצביעים ברגליים.

עם כל המשקעים שנוצרו במאבק הישראלי-פלסטיני, מדינה עם רוב פלסטיני ומיעוט יהודי היא מרשם לחיכוכים בלתי-פוסקים ולמלחמת אזרחים. ומעל לכל, יש בפיתרון זה אי-צדק כלפי העם היהודי. רק פיתרון של שתי מדינות הוא פיתרון הוגן כלפי שני הצדדים.



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב