קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מדיניות שנכשלה - המשך עצוב
hagada
ראובן קמינר
02.08.10
http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=7654





לפני כשבוע, נדרשתי לנושא הכאוב של יוקרתו המתפוררת של אבו מאזן ושל הרשות הפלסטינית. כבר אז, היה ברור שהנהגתו של אבו מאזן נקלעה למשבר חמור.
מדי יום ביומו מתפרסמות ידיעות הנוגעות לעמדה הפלסטינית כלפי חידוש `השיחות הישירות` עם ישראל. הדעה המגובשת בקרב רוב ידידי העניין הפלסטיני היא שלא נוצרו תנאים מינימאליים ביותר כדי לאפשר קיום משא ומתן רציני והוגן. יתר על כן, קיימת הרגשה שהנהגת הרשות, בראשות אבו מאזן, מגלה חולשה חמורה בנושא הזה. מה שבטוח הוא קיום לחץ גובר של ארה`ב ובעלי בריתה לטיפול בעניין הפלסטיני באופן שידרוש כניעה פלסטינית, כלומר זחילה למשא ומתן מדומה שיפגע במאבק הפלסטיני.

הרושם שנוצר הוא שאבו מאזן מפחד לקבוע מדיניות ברורה בסוגיה גורלית זו כדי לשמור על חופש התמרון ועל אפשרות של כניעה ללחץ האמריקאי-ישראלי. יש מהלכים לסברה שאבו מאזן פשוט אינו מסוגל לאור הניסיון להגיד לא לאמריקאים. וזאת, למרות שאמירת `לא` נחוצה להגן על אינטרסים פלסטיניים חיוניים.

בכל הדיווחים בתקשורת אין שום סימן להישג פלסטיני כלשהו. לא הושגה התחייבות להמשיך בהקפאת הבנייה הישראלית בשטחים. ישראל ממשיכה לסרב לענות על שאלות מהותיות ולקבוע עמדות לגבי נושא הגבולות ומטרת המשא ומתן. הפלסטינים אינם יכולים להשיג אפילו את `המשך השיחות מהנקודה בה הסתיימו`. וחמור מכל, השיחות אמורות להתנהל כשברקע ההתייצבות הברורה של אובמה לימין נתניהו. שוב פעם הופך `תהליך השלום` לעלה תאנה המחפה על התמיכה הטוטאלית של ה`מתווך` האמריקאי בישראל.
לדאבון הלב התנהגות הנהגת אבו מאזן מעוררת חששות כבדים בקרב הפלסטינים ובקרב דעת הקהל המתקדמת.

ב- 17 לחודש יולי, היו אמורות להתקיים בחירות עירוניות ומקומיות בשטחי הרשות הפלסטינית. בחירות אלו נדחו על ידי אבו מאזן ואנשי פת`ח בתירוץ עלוב ש`עכשיו זה לא הזמן`. אומנם נכון שאין אפשרות לקיים בתנאים הקיימים בחירות כלל-לאומיות לרשות, אך הייתה אפשרות לקדם את העניין הפלסטיני ולהעמיק את ההסדרים הדמוקרטיים דווקא על ידי בחירות מקומיות. אפשר לנחש את הנימוקים האמיתיים לפחד של אבו מאזן ושל פת`ח מדין הבוחר.

בשמאל כואבים במיוחד את התפנית של אבו מאזן והחוגים הקרובים לו לעבר השתלבות גמורה במערך האסטרטגי-מדיני של ארה`ב באזור. תפנית זו מתבטאת בהזדהות עם המדיניות האמריקאית הכללית באזור ובמיוחד בניסיונות של ארה`ב לבלום את ההשפעה הגוברת של גורמים העוינים לה כגון חמאס וחזבאללה.

הביטוי הדיפלומטי לכך הינו שיבוץ הפלסטינים בגורם שנקרא `קבוצת המדינות הערביות המתונות`. התחברות זו, והזיקה המיוחדת למצרים ולמובארק, הינו סימן נוסף לכך שהרשות איבדה את עצמאותה המדינית.

גילוי נוסף, אולי החמור ביותר, הוא שיתוף הפעולה ההדוק המשולש של הגורמים הצבאיים של ארה`ב, ישראל והרשות. ישראל והרשות הפלשתינית נכללות בתחומו של פיקוד אירופה (יוקום). מאז השתלטות החמאס על עזה ב- 2007, הגנרל האמריקאי דייטון שוקד בצנעה על בנייתו של צבא פלסטיני. חיילי הכוחות המיוחדים האמריקאיים, יחד עם גורמים בינלאומיים מסוימים והירדנים, מאמנים את הכוחות הפלסטיניים בירדן ובגדה, כדי לעצור את התפשטות החמאס ולהגן על משטרו של אבו מאזן. ארה`ב משקיעה באימונים אלו כ-500 מיליון דולר מכספי משלם המיסים האמריקאי. כמו כן, ישנו שיתוף מידע ושיתוף פעולה מסוים בין הכוחות הפלסטינים והצבא הישראלי.

התקשורת הישראלית דיווחה במשך שנים על העמקה מתמדת של המעורבות האמריקאית `על הקרקע` בשטחי הרשות הפלסטינית, תוך שיתוף פעולה אינטנסיבי אמריקאי-פלסטיני-ישראלי-ירדני. לאחרונה הודיע שר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס, על החלפת המתאם הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית. לתפקיד מונה מייקל מולר, ראש אגף התיכנון בפיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום), במקום הגנרל קית` דייטון. דייטון, שהצליח לחזק את הגדודים הנאמנים למחמוד עבאס ולסלאם פייאד, מכהן בתפקידו למעלה מארבע שנים.
המסקנה המתבקשת היא שהנהגת אבו מאזן ניצבת לפני שוקת שבורה ושמדיניות ההתחברות לארה`ב מיצתה את עצמן מזמן.


`לחץ ללא תקדים`
בימים האחרונים ממש, קיימת מעין סערה סביב נושא החזרה או אי החזרה לשיחות הישירות. התמונה המהותית ברורה ביותר ואיננה דורשת פרשנות כלשהי: ארה`ב וישראל דורשות שהפלסטינים יחזרו לשיחות ישירות ללא תנאים מוקדמים. העמדה הרשמית של הרשות היא שאין טעם לשיחות הישירות אלא אם יקוימו מספר תנאים מינימאליים שבלעדיהם השיחות תהיינה חזרה אומללה על מהדורות ישנות שלא הניבו דבר.

בימים האחרונים קרו הדברים הבאים: האמריקאים הורידו את הכפפות והודיעו לפלסטינים שישלמו מחיר גבוה אם יעמדו במריים. ארה`ב מאיימת שתמשוך את ידה מהפרויקט של מדינה פלסטינית ותפסיק לפעול אצל הישראלים לרסן את ההתנחלות. איומים אלו היו כלולים בהתכתבות סודית. יש כאלה שטוענים שהאמריקאים איימו גם בפגיעה בתקציבי הרשות והכוחות המזוינים הפלסטינים. על רקע זה, צוטטו אנשי אבו מאזן באומרם שלא ראו אי פעם לחץ דומה.

הפגישה של ועדת המעקב של הליגה הערבית, שנתקיימה לפני שבוע, כונסה כדי לגבות את אבו מאזן. אך מה לעשות, המצב הוא חמור ביותר. במקום לחזק את הפלסטינים, `הדיפלומטים המתונים` נצלו את ההזדמנות ללקק שוב לאמריקאים. במה דברים אמורים? ראש הממשלה ושר החוץ של קטאר, חאמד בן ג`אסם א-תאני, הנפיק הודעת סיכום שתוכנה מוזר ביותר. הליגה הערבית מחייבת שיחות ישירות אך מותיר לאבו מאזן לקבוע את מועד כינוסן. החלטה מוזרה זו התפרשה, בצדק, אצל הישראלים והאמריקאים כניצחון לקו שלהם, החותר לכניעה פלסטינית. `הדיפלומטים המתונים` שיבחו למעשה את המהלכים האמריקאיים האנטי-פלסטיניים ואף הוסיפו לתחושה שההתעקשות הפלסטינית אינה ראויה, במקום להוקיע את התמיכה החד-צדדית של האמריקאים בעמדות נתניהו. תוך כדי כך מובארק עצמו והדיפלומטים המצרים נפגשו עם נתניהו ופרס. בתנאים מתוחים אלה, יוצאות הצהרות בעד שיחות ישירות, והרי זו בדיוק הדרישה של וושינגטון וירושלים.

בשלב זה אנו למדים שהצד הפלסטיני יוזם פגישה עם הישראלים והאמריקאים לשיחות משולשות לקראת השיחות הישירות. מהלך זה אמור ליצור מסגרת שבה הפלסטינים יוכלו להעלות את דרישותיהם ואת השגותיהם על אופיין של השיחות הישירות. ברור שהתכלית האמיתית היא לנסות להדוף את הלחץ האמריקאי. אבל ברור לכל צופה שפגישה כזאת היא צעד לקראת שיחות ישירות, אם פגישה כזו איננה יכולה להיחשב לשיחה ישירה בפני עצמה.
ההנהגה הפלסטינית הנוכחית איננה מסוגלת לגייס אהדה לעמדתה מכיוון שכולם חשים שאבו מאזן וקבוצתו מכינים, צעד אחרי צעד, כניעה לתכתיב האמריקאי-ישראלי.

אם אבו מאזן וקבוצתו לא יצליחו לחזור לשיחות הישירות, לא יהיה הדבר תלוי בהם, מכיוון שברור שאבו מאזן יותר ויותר מבודד בציבור הפלסטיני. מאד אפשרי מרד מקיף וגלוי נגד מרותו. רק מרי כזה יכול לעצור את ההתדרדרות לכניעה.

הבדידות המזהרת של אבו מאזן וקבוצתו היא כאמור משבר האוריינטציה הפרו-אמריקאית הבלעדית. אין זה מקרה, שמדי פעם מתפרסמות ממקורות פלסטיניים שישנה נכונות פלסטינית לצרף כוחות נאט`ו כדי לבסס פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לדוגמה, בחודש מאי, צוטטו, במספר כלי תקשורת ישראליים, מקורות ברשות שאמרו כי אבו-מאזן מתכוון להודיע לשליח האמריקני לאזור, ג`ורג` מיטשל, על הסכמתו להצבת כוחות נאט`ו בשטחי המדינה הפלסטינית העתידית. כידוע, כוחות נאט`ו מצטיינים מדי יום בשדות הקטל באפגניסטן. נאט`ו ואפגניסטן בפלסטין - האם אפשר לתאר עתיד יותר שחור לעם הפלסטיני ולעם הישראלי? זה שלום זה?
* הדברים המובאים להלן כוללים את המאמר שכתבתי אז וגם המשך שכתבתי לגבי ההתפתחויות האחרונות.



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב