קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

בחקירה "הם דחפו מקל לתוך פי-הטבעת..." מקפטן ג`ורג` 2010 לעות`מאן אל עראג` 1968
http://www.defeatist-diary.com/index.asp?p=articles_new10305

בחקירה `הם דחפו מקל לתוך פי-הטבעת...`

מאת יוסף אלגזי

שתי ידיעות בעיתון הארץ (28 ו-29 ביולי 2010) הזכירו לי פרשת עינויים מזעזעת מלפני כ-42 שנים של פלסטיני תושב ירושלים המזרחית, עות`מאן אלאערג`, בה התלונן על כך שבזמן חקירתו הוחדר מקל לפי הטבעת שלו. זה קרה לפני כ-42 שנים. הפרשה הועלתה בזמנו בכנסת על ידי הסיעה הקומוניסטית בה שימשתי באותה תקופה מזכיר פרלמנטארי. אפרט בהמשך.



הארץ (28.7.2010) חשף כי ``קפטן ג`ורג``, לשעבר חוקר השבויים של יחידה 504 בחיל המודיעין, מונה באחרונה ליועץ לענייני ערבים של ניצב מחוז ירושלים, אהרון פרנקו (...) ג`ורג`, רס`ן במיל`, התפרסם בעקבות תלונתו של מוסטפה דיראני, משובי רון ארד, לפיה הורה החוקר להחדיר אלה אל פי הטבעת שלו. דיראני נחטף מביתו בדרום לבנון על ידי סיירת מטכ`ל ב-1994, והובא לחקירה. הוא טען כי עבר עינויים קשים, והגיש תביעה לפיצויים נגד המדינה על סך שישה מיליון שקלים. ב-2004, בטרם הוחזר ללבנון בעסקת טננבוים, סיפר דיראני בבית המשפט כי באחד הימים נכנס ג`ורג` לתאו עם כמה חיילים, והורה להם להכניס אלת שוטרים אל פי הטבעת שלו. `איני יכול לתאר את הכאב. הרגשתי שאני הולך לאבד את החיים`, אמר אז. דיראני העיד כי החוקרים איימו עליו שאם יספר על המקרה לרופא הם יחזרו על הפעולה. לדבריו, העינויים הקשים נמשכו כחודש ימים, ורוב הזמן לא היה לבוש בגדים אלא חיתולים`.



פרטים על פרשת קפטן ג`ורג` וחקירתו של דיראנו התפרסמו בכתבת תחקיר מוקפדת שפרסם העיתונאי אביב לביא במוסף הארץ (22.8.2003) תחת הכותרת, `הפינה האפלה ביותר בישראל; תחקיר מה קרה בין כותלי מתקן הכליאה הסודי 1391`.



דיראני הגיש בשנת 2000 תביעת נזיקין בסך שישה מיליון שקל כנגד המדינה, בטענה, כי בתקופת חקירתו עבר סדרת עינויים קשה אשר כללה אף ביצוע מעשה סדום בגופו. המדינה הכחישה את טענות דיראני, בכתב ההגנה שהוגש מטעמה. בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, ובשל שחרורו הצפוי של דיראני הורה בית המשפט על שמיעת עדותו המוקדמת טרם צאתו מן הארץ, חרף התנגדות המדינה למהלך זה (ציטוט מגלובס, 21.12.2005).

יום לפני שחרורו של דיראני במסגרת עסקת השבויים בין ישראל לחיזבאללה, הוא עלה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. `ג`ורג` הכניס מספר חיילים לחדר, בהם אחד ששמו קוז`אק. הם תפסו אותי, השכיבו אותי על ספסל ואנסו אותי. ירד לי דם וכאב לי כשהלכתי לשירותים`, העיד דיראני והוסיף כי כעבור מספר ימים איים ג`ורג` שיחדיר לו אלת משטרה לפי הטבעת. `הוא אמר שאם האונס לא השפיע עליי אז האלה כן תשפיע. ג`ורג` הביא חיילים שהחזיקו אותי והשכיבו אותי על הספסל, והוא עשה את זה. אי אפשר לתאר את הכאב. הרגשתי שאני הולך למות וצעקתי לאללה. הם טענו שאני משקר, ורצו ממני עוד פרטים על רון ארד` (ציטוט מ-NRG, 20.6.2004).



שמו של קפטן ג`ורג` עלה שוב על הפרק בחודש פברואר 2010, הפעם במסגרת תפקידו החדש כיועץ לענייני ערבים במשטרת ירושלים. הארץ (29.7.2010) גילה, כי בפברואר 2010 התלוננה האגודה לזכויות האזרח בשמו של ג`ואד ציאם, פלסטיני תושב סילוואן, שלדבריו, `קפטן ג`ורג`` בתפקידו החדש בעיריית ירושלים איים עליו להוציא צו להריסת ביתו אם לא יחדול מפעילותו הציבורית במרכז לאינפורמציה בשכונת ואדי חילווה שבכפר סילוואן לסיכול התוכניות להקמת התנחלות יהודית במקום.



פרשת עות`מאן אלאערג`

עות`מאן אלאערג`, תושב ירושלים הערבית, עבר לתומו ליד שער שכם ביום שבת, 26.10.1968, בצהריים; היה זה לאחר הפגנת תלמידות באותו מקום. האיש נעצר. עם הגיעו לבית- המעצר במשטרת ירושלים, נערכה לו קבלת-פנים `חמה` – שתי מהלומות אגרוף. כשמיאן עות`מאן לומר מה שציפו ממנו, הוא הועבר למרתף ונצטווה לפשוט את כל בגדיו, שלושה אנשים בלבוש אזרחי החלו `לטפל` בו. הם הִכּוהו באכזריות, כל אחד לפי התור, ולפעמים שלושתם ביחד. אחרי-כן נטלו מקל והרביצו בו בכל חלקי גופו, בעיקר הִכּו באשכיו ובאבר-מינו. בעוד הוא כבול, דחפו את המקל לתוך פי-הטבעת, הוציאוהו מרוח בצואה, ישר לפיו. בתום `המערכה הראשונה` הושאר עות`מאן מוטל ערום במשך שעות ארוכות.

כשראו חוקריו של עות`מאן כי לא יצילו מפיו מאומה, שיחררוהו. עות`מאן הלך לרופא וזה, לאחר שבדקו, נתן בידו תעודה המציינת כי על כל חלקי גופו נמצאו בשעת הבדיקה סימנו מכות. בעיקר על לחיו השמאלית ועל אוזנו השמאלית; הרופא קבע סימני שטף דם מצינור העין השמאלית סביב הקרנית וסביב העפעפיים. (ציטוט מתוך דיווח של י.א. בזו הדרך, 18.12.1968, והועתק בספר*).



באותו יום ב`, 28.10.1968, בערב, הגיע עות`מאן אלאערג` למועדון המפלגה הקומוניסטית ברחוב יפו במרכז ירושלים והוא סיפר לנוכחים את הסיוטים שחווה בזמן חקירתו במשטרת ירושלים. דבריו זעזעו את כולנו. יו`ר הסיעה הקומוניסטית בכנסת, ח`כ אמיל חביבי, שנכח אף הוא במקום, ביקש ממני שאגבה ממנו עדות על מה שעבר עליו ושאכין טיוטה של שאילתא בעניינו לשרי המשטרה והמשפטים.

תוך כדי גביית העדות, הייתי מודע לעובדה שתמיד, תמיד, הכחישו משרדי הממשלה כל תלונה שהגשנו בעניין עינויים של נחקרים, בעיקר פלסטינים מהשטחים הכבושים. התיאור של עות`מאן בעניין החדרת מקל לפי-הטבעת שלו הפך לי את הקרביים. במקום החלטתי לעשות מעשה: נכנסנו שנינו לחדר צדדי, ביקשתי מעות`מאן שיוריד את מכנסיו ואת תחתוניו והסתכלתי בפי-הטבעת שלו. ואכן, מסביב לפי-הטבעת היתה אדמומיות חזקה שהעידה בבירור כי לפי הטבעת הוחדר בכוח חפץ זר. ביקשתי סליחה מעות`מאן.

אחרי שסיימתי לכתוב את עדותו של עות`מאן, קראתי את תוכנה באוזני חביבי. משום מה חביבי ניחש את אשר עשיתי. בפנים חמורות הוא פנה לעות`מאן ושאל אותו, `האם הוא עשה זאת לך ? האם הוא בדק אותך ?` עות`מאן השיב בחיוב. חביבי היה המום. יחד ניסחנו את השאילתא לשרי המשפטים והמשטרה ובאותו ערב שיגרנו אותה במברק למזכירות הכנסת.

בחדר במלון בו התאכסנו, אמיל חביבי לא הסתיר את הזעזוע שלו על מה שעוללו החוקרים לעות`מאן אלאערג` בחקירתו, והוא לא הסתיר ממני שהוא התקשה להבין עד כמה אני מוכן להרחיק לכת כדי לבדוק משהו עד תום.



בחזרה לכתבה בזו הדרך (18.12.1968):

למחרת, ביום ג` ,29.10.1968, שוב נעצר עות`מאן אלאערג`, אולם הפעם ל`ריפוי`, לבל יראו מכריו את מה שעוללו לו במרתף משטרת ירושלים. כשהובא עות`מאן ב-1.11.1968 בפני שופט להארכת מעצרו, טען נציג המשטרה כי המעצר נחוץ להם ל`המשך החקירה`. לשופט אמר עות`מאן, כי ירשום בפרטי-כל שהוא עונה. לאחר שנעלמו מרבית סימני המכות חיצוניים, שוחרר עות`מאן, מבלי שהוכחה נגדו כל אשמה.

שר המשטרה, אליהו ששון, שנשאל על הפרשה השיב בכנסת ב-3.12.1968: `קיבלתי בזמנו את התלונה בעניין עות`מאן אלאערג` ממזרח ירושלים, ולבקשתי מונה קצין בודק לחקור את התלונה. עד כה טרם קיבלתי את תוצאות החקירה וכנראה שהיא טרם נסתיימה. אנסה להחיש את הדבר`.

ב-8.12.1968 נקרא עות`מאן להעיד על תלונתו בפני פקד הלפרן. במקום נוכח גם המפקח מנחם גולן, כדי להטיל עליו את מוראו. אולם, נוכחותו לא מנעה מעות`מאן להטיח בפניו כי גם הוא הִכה אותו והלם בפניו באגרופיו. החקירה נמשכת. (סוף ציטוט).



עם שחרורו מהמעצר חששו חבריו של עות`מאן אלאערג` לגורלו, בעיקר מפעולת נקמה מצד אותם גורמים במשטרה ובשירותי הביטחון שנחשפה פרשת עינויו של אלאערג`, ולכן הם יעצו לו לעבור לגדה המזרחית. אינני יודע מה עלה בגורלו מאז. אם מישהו יודע – שישתף אותי במידע שבידו. אני מקווה שעות`מאן אלאערג` חי בטוב. אני עוד מקווה לפגוש אותו.

------------

* יוסף אלגזי, אבא, מה עשית כשהרסו את ביתו של נאדר ? 1974-1967 - ראיתי, שמעתי בשטחים הכבושים - לקט רפורטז`ות; ציורים: עבד עאבדי; ת`א, בהוצאת המחבר, 1974.


O


N
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים
מנסים לשמור על שפיות
זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד