קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ריקנות כלכלית בפלסטין ובישראל
מאת סם בחור
הגדה השמאלית
29.8.10
http://hagada.org.il/?p=106

ישראל והפלסטינים הסכימו (פעם נוספת) לפתוח בשיחות ישירות בוושינגטון ב-2 בספטמבר. ממשל אובמה יברך על כך לבטח כעל פריצת דרך משמעותית. ירושלים, פליטים, התנחלויות וגבולות יהיו כולם על השולחן. אך יש לדבר גם על צמיחה כלכלית פלסטינית עצמאית ולערוב לכך שהכלכלה הפלסטינית לא תיחנק, כפי שקורה עכשיו. בהכנות לקראת השיחות הללו שיווקו מנהיגים פלסטינים וישראלים כאחד את הצמיחה הכלכלית כהקדמה לקראת הנעת התהליך המדיני. קשה להבין איזו צמיחה הם משבחים.

הפלסטינים נושלו מ-78 אחוז ממולדתם, 60 אחוז מן הפלסטינים הינם עקורים פנימיים או שהם חיים במחנות פליטים במרחק שעות ספורות מבתיהם ומרכושם. 1.5 מליון פלסטינים בעזה שורדים בתנאי מצור; מאות אלפים נעצרו באופן בלתי חוקי בידי ישראל, והכלכלה מנוהלת במיקרו-ניהול על ידי צבא זר. ולמרות זאת, מנהיגים מקומיים וזרים מהללים את הצמיחה הכלכלית הזמנית בגדה המערבית שמקורה בהפוגה קצרה בדיכוי נוקשה.

רק מעטים בבית הנבחרים האמריקאי הכינו את שיעורי הבית שלהם כדי להעריך אם מדיניות ארה`ב מסייעת לסיכויי השלום או, למעשה, מסכלת אותם. חבר קונגרס אמיץ שצעד קדימה הוא בראיין ביירד (נציג המחוז ה-3 של וושינגטון). חבר הקונגרס ביירד מציב דוגמא מעולה למחוקק שמוכן לאתגר את הדרך האמריקאית הבלתי מועילה הנוכחית. באירוע שאורגן לאחרונה על ידי הקמפיין האמריקאי `לסיים את הכיבוש הישראלי`, המליץ ביירד לעמיתיו על ביקור בגדה המערבית ובעזה כדי לראות באופן בלתי-אמצעי את תוצאות המדיניות הנוכחית בשטח. הוא ציין, ש`הם לבטח בורים ביחס למה שקורה בעזה מפני שמעולם לא היו שם`, והם חסרי ידיעה כמעט באותה המידה בקשר `למתרחש בגדה המערבית משום שהם לא היו במחסום, מעולם לא ראו את בית לחם כפי שהיא מוקפת כיום…`. הוא אף ביטא תסכול לגבי `מבחני הלקמוס` התמידיים בנושא, בהתייחסו לשדולה הפרו-ישראלית המשתמשת בטקטיקטות של יד קשה, על מנת לדחוק בחברי הקונגרס לנהוג ולדבר כאילו היו חלק מן הימין הקיצוני בישראל.

אני עזבתי חיים נוחים באוהיו כדי לקחת חלק בבניית מדינה פלסטינית. אני מייעץ לכמה מן המשקיעים האסטרטגיים ביותר בפלסטין. אם ניסיוני כיועץ עסקי יכול לשמש כמדד כלשהו, הרי קהילת המשקיעים בפלסטין נמצאת במצב של נחכה ונראה. שיחות שלום נוספות לא תעוררנה השקעות משמעותיות הדרושות לבניית כלכלה שתוכל לשרת מדינה בתחילת דרכה. פיתוח כלכלי בונה-מדינה רציני זקוק לאדמה, למים, לגישה, לתנועה, לנמלים ולקשת רחבה של תחומים הנמצאים כיום תחת פיקוח ישראלי מלא. לקוחותי, ורבים כמותם, מסרבים ללכת שוב שולל אחרי סיבוב נוסף של דיבורים באוויר של פוליטיקאים, בשעה שהתנחלויות מוקמות במזרח ירושלים.

בעקבות פגישתו האחרונה עם ראש הממשלה נתניהו בית הלבן, הצהיר הנשיא אובמה ש`…אם נמשיך להתקדם בחזית (הכלכלית) הזאת, הפלסטינים יוכלו לראות באופן מוחשי ביותר מה שלום יכול לחולל בניגוד לרטוריקה ולאלימות. אנשים מקבלים למעשה הזדמנות לגדל את ילדיהם, להתפרנס, לקנות ולמכור מוצרים ולבנות לעצמם חיים. זה מה שאנשים רוצים, בסופו של דבר, הן בישראל והן בשטחים הפלסטינים`. מילים יפות, אולם הוא מתעלם לחלוטין מן ההקשר של הכיבוש והשליטה. מה שהפלסטינים רוצים `בסופו של דבר` זה את חרותם ואת עצמאותם.

ישראל, בכך שהיא מהללת את מעלותיה, פוסחת על העובדה שהקרקע והמים שהיא השיגה הצריכו תוקפנות צבאית ב-1948 וב-1967, משולבת בסיפוח בלתי חוקי נוסף של ירושלים ב-1980. ללא המימון האמריקאי – כ- 3 מיליארד דולר לשנה – והתרת הרפתקנות צבאית ישראלית, כלכלתה היתה חלשה בדומה לפוליטיקה שלה.

הבנקים הפלסטינים מחזיקים נכסים בשווי של למעלה מ-8 מיליארד דולר. האשראי שקיבל המגזר הפרטי מן המגזר הבנקאי עמד על 1.56 מיליארד דולר בסוף ינואר 2010. יחס ההלוואות לפקדונות היה 36 אחוז. לשם השוואה, יחס ההלוואות לפקדונות הממוצע בעולם נע סביב 87 אחוז. ארבעים חברות רשומות בבורסה לניירות ערך הפלסטינית (Palestine Securities Exchange) עם היוון שוק המסתכם בכ-2.4 מיליארד דולר. להערכתי, עוד 100 חברות יצטרפו אליה בגלוי אם יהיו בשטח סימנים ברורים לסיום ממשי של הכיבוש. ובקושי ניצלנו את הפוטנציאל של קהילת הפזורה הפלסטינית. מה שפלסטין צריכה אינו תהליך שלום נוסף אלא את סיום הכיבוש הצבאי המעכב התקדמות אמיתית.

דו`ח שכותרתו `הפוטנציאל הבלתי ממומש`, שחובר על ידי מרכז פרס לשלום עבור מרכז הסחר הפלסטיני (PalTrade) והוגש בדצמבר 2006, ניסה לכמת את ההזדמנויות הכלכליות שיוחמצו במקרה שהכיבוש יישאר. רשמתי לפני ש`ערך הייצוא הפלסטיני יוכל לגדול באופן מצטבר לכדי 11 מיליארד דולר בשנה (בהשוואה ל-500 מיליון דולר ב-2005). התרומה המצטברת לתוצר המקומי הגולמי (במונחים של ערך מוסף) תסתכם בכ-8 מיליארד דולר, ובכך יגדל התמ`ג פי שלושה – מכ-4 מיליארד דולר בערך ב-2005 לכ-12 מיליארד דולר`.

אך לא רק הפלסטינים עומדים להרוויח מסיום הכיבוש. הכלכלה הישראלית תיהנה באופן משמעותי לא פחות. בהתייחס לישראל, הדו`ח מציין ש`ערך הייצוא הישראלי צפוי לגדול בלמעלה מ-17 מיליארד דולר… התעסוקה הישראלית תיהנה מפוטנציאל להיווצרותם של כ-400 אלף מקומות עבודה חדשים. במונחים של ערך מוסף, תרומת שיתוף הפעולה הכלכלי לתוצר המקומי הגולמי הישראלי מוערכת ב-12 מיליארד דולר בקירוב, נתון השקול לכ-10 אחוזים מן התמ`ג הישראלי הנוכחי`.

בצד האמריקאי, הנשיא אובמה אינו עומד לבדו במאמץ הזה להשכנת שלום. בדומה לחבר הקונגרס ביירד, על כל חבר קונגרס מוטלת האחריות לשים בצד את הפוליטיקה היגעה של השדולה הפרו-ישראלית למען חתירה לגישה הוגנת יותר לסכסוך. חימושו ומימונו הכבד של צד אחד בסכסוך יסתיים, כמעט ללא ספק, בסירובה של ישראל לשאת ולתת בתום לב ובהעמקת התבצרותה בכיבושיה הצבאיים.

* סם בחור הינו יועץ ארגוני פלסטיני-אמריקאי המתגורר ברמאללה. מאמרו פורסם באנגלית באתר האינטרנט The Hill
* תרגמה חדוה ישכר.


ת.ק
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פחות מאשר בנטוסטאנים
היום הכריזה ביביסטאן מלחמה על ישראל
ממשלת מיעוט עשויה להחזיר את מדינת ישראל למסלול של שפיות