קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

הסתה בשטחים הכבושים: 1972 והיום
חגי מטר
Mysay
30/08/2010

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaafzn


אבו-רחמה, אחד הפעילים הבולטים במאבק נגד גדר ההפרדה בבלעין, שהוכרה כבר לפני שנים כבלתי חוקית על ידי בתי המשפט הן בירושלים והן בהאג, זכה כבר ב-2008 במדליה מהליגה הבינלאומית לזכויות אדם. הוא נעצר באישון לילה בביתו בעשירי בדצמבר, לפני למעלה משמונה חודשים, ומאז מוחזק בבית הכלא עופר. במהלך כל משפטו הגיעו לדיונים נציגים של מדינות האיחוד האירופי, שהביעו וממשיכים להביע את דאגתם מרדיפת מפגינים פלסטינים לא אלימים. עכשיו, לאחר הרשעתו, אבו-רחמה מצפה לגזר דין. לא סביר שגזר הדין יהיה פחות מפרק הזמן שישב עד כה, כך שלמעשה העונש צפוי להיות לפחות תשעה חודשי מאסר, וכנראה שיהיה אף יותר מזה.
תשעה חודשי מאסר הם המון זמן. אך על מה כל זה? `ארגון תהלוכות בלתי חוקיות` – זה ברור. הרי מדובר בהפגנות, שלא קיבלו את אישור הצבא. מכיוון שהצבא לא מאשר הפגנות של פלסטינים בשטחים בכלל, ומכיוון שהפלסטינים לרוב לא מכירים בסמכותו של הצבא הכובש לאשר או לפסול מחאה דמוקרטית בשטחם, סעיף זה מובן (גם אם מזעזע, אם ברצוננו להמשיך ולדמיין את המדינה כדמוקרטית). הסעיף השני נשמע מאיים יותר. `הסתה` נשמעת כמו דבר מפחיד באמת, מסוכן. לא משנה שלא מדובר כאן בהסתה לרצח, לביצוע פיגועי טרור, או שום דבר ממין זה, כי הרי עצם המילה `הסתה` מפחידה אותנו.

לתגובה זו הגיבו 1 חברים לכל התגובות
2 התגובה המובילה
עוד מ-1972
פליציה לנגר, חברת מפלגה שקשישי השמאל עוד זוכרים לטוב, פרסמה ב-1972 ספר שמסכם את העבודה שלה כעו`ד שהגנה על פלסטינים ב-5 השנים הראשונות לאחר הכיבוש. אם אתה רוצה למצוא מקבילות לסיפור של אבו-רחמה תמצא שם בשפע -- רק שההבדל העיקרי הוא שאז הטון שלה היה בכל-זאת מעט מופתע מהאכזריות שבכיבוש.
להמשך גלעד (לפני יום אחד, 23 שעות)

כדי להבין קצת את מהות התפיסה הצבאית על ההסתה, חשבתי שמין הראוי לחזור לימיו הראשונים של הכיבוש. בשנת 1972 התקיים בחברון משפט נגד ארבעה אנשי שי`ח (שמאל ישראלי חדש – קבוצת שמאל רדיקלי שפעלה בשנות השבעים), שהואשמו על פי צו בדבר איסור פעילות הסתה ותעמולה עוינת. הסיבה למשפט הייתה חלוקה של כרוזים בעברית ובערבית, שעל פי השלטונות ניסו `להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור`. ומה היה בכרוזים המסוכנים?

`הקול קול כהנא והידיים ידי הממשלה
כן. לדעתנו מבצעת הממשלה בשקט ובצביעות את המדיניות התוקפנית אותה מציעה הליגה להגנה יהודית. אנו טוענים: השלום והבטחון יושגו דרך:
- הכרה בזכות ההגדרה העצמית של הפלשתינאים לצד מדינת ישראל
- הסדר ללא סיפוחים והתנחלויות
תושבי ארץ ישראל – פלסטין: אל תתנו לטרור של ספטמבר השחור וכהנא להתוות את הדרך.
לאחווה יהודית-ערבית
שי`ח`

למעשה, דבר לא השתנה. מאבקו של הכפר בלעין, ושל עבדאללה אבו-רחמה, הוא מאבק שמסריו לא שונים במיוחד מאלה שמובעים בכרוז הזה: לא לסיפוח ולא להתנחלויות, פתרון שתי מדינות על בסיס גבולות 67`, הסדר שלום הדדי, דחייה של פתרונות הקיצוניים, ואחווה יהודית-ערבית. מסרים אלה של שותפות ואחוות עמים, הם-הם שמוגדרים על ידי השלטון הצבאי כ`הסתה`, כאז כן היום, והם-הם שמצדיקים את תקופת המאסר הארוכה של אבו-רחמה.

לסיכום, אוסיף רק כמה נקודות מגילוי הדעת שפרסם שי`ח בעקבות המשפט, שתקפות גם הן גם היום:
` – אי ההכרה בפלסטינאים ודחיפתם לברירה בין `עבד` לבין `חבלן` [המונח הישן למחבל, ח.מ.] הם המקור לתופעות כמו ספטמבר השחור: התשובה לספטמבר השחור היא פוליטית – הגדרה עצמית לפלסטינאים.
– הפעילות בשטחים, במעשים ובדיבורים, מותרת כיום לממשלה ולגורמי הימין (צביעות להאשים אותנו ב`הפצת חומר בעל משמעות מדינית` – דבר זה נעשה יום-יום על ידי הממשל בשטחים): הממשלה `חכמה` מהימין ובשקט מבצעת מדיניות של שלילת זכויות אנושיות והפקעת אדמות.
– הדעה הרווחת כאילו רמת חיים עולה תענה על בעיותיהם של הפלסטינאים היא אשליה. כסף לא יענה על הכל כשם שכח אינו תשובה לכל בעיה.
– בשל חרדה להתדרדרות הנמשכת ומתוך רצון להצביע על אלטרנטיבה ביחסי יהודים וערבים – על דרך לפרוק את `פצצת הזמן` – יצאנו להסביר את עמדתנו בארץ ישראל-פלסטין ליהודים ולערבים כאחד.
– אם הממשל הצבאי והממשלה חושבים שמניעת חלוקת הכרוז הנ`ל בתואנת `הסתה` עשויה לתרום לפתרון הבעיות המועלות בכרוז – הרי טעות בידם`.


והנה מכתב של אבו-רחמה, שכתב מכלאו ושהתפרסם כאן במלאת קצת יותר מחודשיים למעצרו:
[לקישור]

א.ס.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב