קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר עומר סעיד שוחרר, אנחנו עדיין בכלא עידן לנדו לא למות טיפש http://idanlandau.com/2010/09/13/said-released/ ד`ר עומר סעיד שוחרר אתמול מכלא גלבוע, אחרי שריצה פחות מ-5 חודשי מאסר. לפני חודשיים בלבד נגזר דינו, 7 חודשי מאסר בפועל, מהם נוכה שליש. ב-10 במאי השנה, כשהותר לפרסום דבר מעצרו של סעיד, יחד עם מעצרו של אמיר מ`חול, נכרכו בשמו חשדות חמורים: השניים `נעצרו בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות חמורות, ובכלל זה ריגול חמור ומגע עם סוכן חוץ מטעם החיזבאללה.` ככה זה עבד: השב`כ הוציא הודעות לעיתונות שכללו את כל ההטיות האפשריות של שם התואר `חמוּר`; התקשורת דיקלמה בצייתנות, מרחה כותרות גדולות ומטילות אימה, והציבור לעס והנהן: בוגדים, כל הערבים האלה. ככה זה עבד תמיד וככה זה ימשיך לעבוד. אבל, כמו שאומרים, ההר הוליד עכבר, והבלון השב`כי התרוקן במהירות שיא מהאוויר החם שבתוכו. כשהוגש כתב האישום נגד סעיד, ב-27 במאי, כבר נמחקה המילה `ריגול` ממנו. העבירות שיוחסו לסעיד היו יצירת מגע עם סוכן חוץ והעברת ידיעות שעלולות להיות לתועלת האויב. לא חלפו חודשיים וגם שני סעיפי האישום האלה נמחקו, והומרו ב`מתן שירות להתאגדות בלתי חוקית`. גם לפי כתב האישום המקורי, סעיד לא יזם את הקשר עם סוכן החיזבאללה, אלא הסוכן פנה אליו בזמן שסעיד שהה בחופשה בשארם א-שייח. סעיד סירב לתת שירותי ריגול ומודיעין לסוכן, ופשעו מסתכם בכך שמסר לו שני שמות של אנשים אחרים במקומו. ואתמול הסתבר שסעיד כל כך מסוכן לציבור, עד שניתן גם לנכות שליש מתקופת מאסרו. את כל זה צריך לזכור לאור הברוטליות שבה הועלם סעיד. הוא נעצר ב-25 באפריל במעבר גבול לירדן ונלקח לחקירה. יותר משבועיים נשללה ממנו הזכות להיפגש עם עורך דין – סנקציה דרקונית שהחוק ייעד למקרים בהם נשקפת סכנה ממשית לבטחון הציבור – ולמשפחתו לא נמסר דבר. כל כך מעט ראיות דרושות כדי לערער מן היסוד חייו של אדם, כל כך קל לחתום על צווים נטולי הצדקה. ומי יפצה את סעיד ומשפחתו על כל האימה הזאת? מי ישלם על ההתלהמות הלאומנית החלולה הזאת? פרשת סעיד הושתקה בנוהל איסור פרסום כפול – הן על הפרשה, והן על איסור הפרסום. ב-8 למאי התכבד הבלוג הזה לשבור את השתיקה ולחשוף את עיקרי הדברים. תוך יומיים, הפלא ופלא, כבר יצא הסיפור לאור בכל כלי התקשורת. וכך כתבתי ב-8 למאי: `אם ללמוד מניסיון העבר, עומר סעיד יואשם ב`מגע עם סוכן זר`, אישום גמיש להפליא, שניתן להחילו גם על שיחת חולין תמימה עם אדם הקשור באופן כלשהו לחיזבאללה או לכל ארגון עוין אחר (תזכורת: רוב הארגונים היום בעולם עוינים את ישראל). זוכרים איך ח`כ עזמי בשארה `סייע` לחיזבאללה לטווח את יישובי הצפון? נו, בזה מדובר… מכל מקום, פרטי המעצר של ד`ר עומר סעיד לא יעניינו אף אחד, וממילא התקשורת הישראלית לא תטרח לדייק בהם, אם בכלל תדווח על הפרשה. אני מהמר שסעיד נקי יותר אפילו מענת קם (שבכל זאת הפרה אמונים וגנבה מסמכים), אבל אין לו סיכוי לקבל שמינית מן הסיקור והתמיכה שהיא קיבלה. מה זה דוקטור לפרמקולוגיה ערבי לעומת חיילת עבריה?` וכך כתב המגיב אלי ממן, וביטא מן הסתם את דעתו של הרוב הדומם: `מה אתם חושבים? שבא למישהו לעצור מישהו אחר אז הוא עוצר? לפני כל מעצר יש דיונים והבנת משמעויות. אם אדם נעצר על עבירות בטחוניות כנראה שיש דברים בגו ולא כי הוא מביע דעות.` הממנים ואני הסכמנו על דבר אחד: יש דברים בגו. הממנים חשבו – כלומר, פלטו את מה שהשלטון האכיל אותם – שמעשי הריגול של ד`ר סעיד הם הדברים בגו. אני סברתי שהרדיפה הפוליטית של מנהיגי ציבור ערביים היא הדברים בגו. האם הממנים יאכלו את כובעם? ישקלו שנית את ההתייצבות האוטומטית שלהם לצד השלטונות ונגד האזרחים הערבים? הו, לא. השב`כ הוא מעל לכל טעות. זה לא שהוא טעה, זה אנחנו שטעינו בהבנתו. נשארה כמובן הפרשה העיקרית, של אמיר מ`חול. נגד מ`חול הוגש כתב אישום כבד הרבה יותר, כולל סעיפי ריגול. המשפט עדיין לא הסתיים, אבל כבר במאי השנה הוטל צל כבד על אמינות התביעה, כשפרסמו עורכי הדין של מ`חול הודעה, לפיה `הופעלו נגדו אמצעי חקירה קשים ביותר, שפגעו בו נפשית ופיזית וגרמו לו להודות בחשדות שהטיחו בו חוקרי השב`כ – למרות שכלל לא ביצע את אותם מעשים`. כידוע גם נמנעה ממ`חול הזכות הבסיסית להיפגש עם עורכי דינו זמן ממושך, בהליך שבו, כטענת ארגון עדאלה, הפכו בתי המשפט לחותמת גומי להחלטות השב`כ. רק לפני שבועיים, 4 חודשים לאחר מעצרו, התאפשר לו לראשונה להיפגש עם עורכי דין ביחידות וללא מחיצה ביניהם. ההתנהלות הכוחנית הזאת של השב`כ ורשויות התביעה מעוררת ספקות כבדים לגבי אמינות ההאשמות נגד מ`חול (שהרי אם היה נגדו תיק מוצק, לא היה צורך בכל ההתנכלות הזאת). כשאני מצרף לכך את שאר חלקי הפאזל – התגלגלות התיק של עומר סעיד עד לסיומו הננסי, הפרופיל הציבורי הבולט של מ`חול (תמיכתו בחרם על ישראל), הרדיפה הנמשכת של פעילי בל`ד ויוצאיה; וכשאני עוטף את הכל באמירה המהדהדת ההיא של ראש השב`כ, לפיה מתפקידו של השב`כ גם לעצור אזרחים שלא עברו על החוק, אם הם `מעוניינים לפגוע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית` – התוצאה היא סימן שאלה גדול מאד מעל האמינות של תיק מ`חול. יסלחו לי האנשים הטובים בשב`כ וחותמות הגומי בהיכלי המשפט, אבל את האמינות שלכם בזבזתם מזמן. ויידרשו הוכחות חותכות מאד – לא `הודאות` שנגבו במרתפים שלכם – כדי לשכנע אותי שאמיר מ`חול סיכן את בטחון אזרחי ישראל. בינתיים, אני לצידו. וכך ראוי שיעשה כל אזרח אחר, בימים שבהם הישיבה על הגדר היא אמירת הן לשררה והפניית גב לקורבנותיה. [ומה בדבר ה`בוגדת` השלישית, ענת קם? ההתפתחות האחרונה בעניינה מוחקת את סעיף הכוונה לפגוע בבטחון המדינה מכתב האישום. על כך נאמר - באמת תודה. עד עכשיו היינו בטוחים שקם תולה פוסטרים של אחמדינג`אד בבית שלה ומייחלת להשמדתה של מדינת ישראל. עסקת הטיעון הזאת מסיטה את תשומת הלב מהבעיה האמיתית בתיק קם, שהיא המונופול של השב`כ על הגדרת המושג `בטחון המדינה`. על הסיבות לפקפק במונופול הזה, בהקשר פרשת קם, כתבתי כאן וכאן]. ד-ה קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו