שני צעירים, אחד מהם שוטר מג`ב עם נשק עליו, ארגנו התקפה (ב`הארץ` הייתה להם החוצפה לכנות זאת `הפגנה`) על דירות בהן מתגוררים סטודנטים בצפת, שבמהלכה גם נורה כדור מנשקו של המג`בניק. היום גם הורשע מיכאל פולק בתקיפת נער ערבי בירושלים על רקע גזעני, לפני כשבוע תלמידי תיכון מבית הספר לקציני ים בעכו צעקו נאצות וקללות לערבים במהלך לוויה, וזכור גם הפוגרום המאורגן בפסגת זאב בירושלים בנערים ערבים עוברי אורח, לרגל יום השואה.
על היקף התופעה קשה לעמוד, אבל על המשותף לרובן, ובסופו של דבר, לכולן, לא במיוחד. שווה לשים את האצבע על הקלות שבה מתארגן אספסוף לפוגרום. אנחנו לא מדברים על כמה אנשים, `עשבים שוטים` שכאלה שהתארגנו בסודיות ומראש. המג`בניק וחברו, ספונטאנית, ניגשו אל עשרות צעירים שישבו בגן הציבורי ותוך זמן קצר כבר הסתערו בראשם על בתי הסטודנטים הערבים. לפוגרום יום השואה בפסגת זאב הגיעו נערים בגלל הודעה ב-ICQ ומיכאל פולק פשוט הרים כמה טלפונים.
הקלות הזאת, שבה מתארגן אספסוף פוגרומיסטי, אומרת רק דבר אחד: התשתית הרעיונית, המוטיבציה, ההצדקה והתחושה שיש תמיכה למעשים כבר נמצאת שם, ורק מחכה למישהו שיזרוק את האבן הראשונה. ודבר משותף נוסף לכל אותם המקרים הוא מוטיב ה`להגן על הבחורות היהודיות`.
אני אפילו לא אנסה להיות תקין פוליטית בעניין הזה. לעיתים קרובות צעירים ערבים מטרידים ומתנהגים בגסות רוח לבחורות יהודיות. לא בגלל שהם ערבים הם נוהגים כך אלא בגלל שכך גברים נוהגים כלפי נשים כשהם נמצאים מחוץ לפיקוח הקהילה המיידית שלהם, ובמיוחד כלפי נשים שלא שייכות לקהילה ולכן במגע איתן לא מעורב עניין של סולידריות עם גברים אחרים מהקהילה. מהבחינה הזאת, אין הבדל בינם לבין היהודי המכובד, בעל בעמיו, שנעשה לאיש מערות שטוף זימה ברגע שהוא מגיע למילואים ונטפל לחיילות שיכולות להיות הבת שלו. כל מי שעושה מילואים אמור להכיר את התופעה.
אבל מבחינת האספסוף היהודי ורבניו, לא מדובר בהגנה על בחורות מפני הטרדות. כמו סיסמת ה`תמיכה בחיילי צה`ל` ככיסוי לעידוד טבח חסר הבחנה באוכלוסיה האזרחית של האויב, גם כאן מדובר בכיסוי דק של שפה מיינסטרימית לדבר אחר לגמרי. הרי אי אפשר לחשוד לא באספסוף ולא ברבנים בפמיניזם מיוחד. אלו האנשים שיטרידו בחורות בעצמם, וייחלצו לעזרתה של בחורה מוטרדת או נאנסת רק כשמדובר בבחורה הפרטית `שלהם`.
או כך, לפחות, הם ינהגו כשהמטריד הוא יהודי. כשהמטריד הוא ערבי, זה כבר עניין קולקטיבי. כמו שהאישה הבודדת שייכת לגבר הבודד, הנשים כקולקטיב שייכות לגברים כקולקטיב.
לא על נשים כבני אדם מגן האספסוף היהודי הגאה, אלא על הבעלות שלו עצמו על הואגינה של נשות השבט, ובכל מה שנוגע לאופן מימוש הבעלות, הם בעצמם לא בוררים באמצעים. אותם רבנים שלעולם לא ירימו קול או יד על האנסים והמטרידים בקהלם, וסביר שיאשימו דווקא את הקורבן ב`חוסר צניעות` וישתיקו את הפרשה הרי הכריזו במפורש שהסכנה נגדה הם נלחמים היא `התבוללות`.
בכל מקום בו נראה הקצנה גזענית, לאומנית ודתית נראה גם הקצנה מיזוגנית. עוד לא נתקלתי במקרה אחד ויחיד בכל ההיסטוריה המתועדת בתנועה שונאת זרים שנוקטת בקו שוויוני בנושאי מגדר. אנחנו נתקלים בזה בציבור החרדי, שערימת החומרות החדשות לבקרים שממציאים הפלגים הקיצוניים שם כרוכים, תמיד, בעוד הפרדה בין גברים לנשים, עוד הדרה של נשים מהמרחב הציבורי ועוד שכבות של כיסוי ודיכוי שמולבשות על נשים. אנחנו רואים את ההקצנה הלאומנית בציונות הדתית שכרוכה גם היא בתופעות דומות. תשוו את המפד`ל של פעם לממשיכיו היום, ואת `בני עקיבא` עם ריקודי ההורה המעורבים של אז לסניפים הנפרדים ולהחרמת שירת הנשים היום. תראו איך הניסיונות של הרבנות הצבאית לקחת פיקוד על האתוס הצה`לי ולהנדס אותו מחדש כצבא לא ישראלי אלא יהודי, שלא ממלא את פקודות הממשלה הנבחרת אלא מנהל מלחמת קודש בשם החבר הדימיוני, התבטאה, מייד, בסירוב לשמוע שיעורים או לקבל פקודות מחיילות. שימו לב מה קורה תחת שלטון החמאס בעזה ותשימו לב במה מתעסק הימין בארה`ב.
האובססיה של הפסיכים מכל הסוגים לשליטה בנשים איננה מקרית. שליטה בנשים היא הדרך המקובלת בחברות פטריאכליות להוכיח `גבריות`. נשים לא נדרשות להוכיח `נשיות` במידה שגברים נדרשים להוכיח `גבריות` שכן נשיותן נתפסת כביולוגית בעיקרה. אישה יכולה להיות אישה רעה, אבל היא כמעט לעולם לא תפסיק להיחשב כאישה. אפילו הלסבית הבוטשית השעירה ביותר תיתפס כאישה שבסך הכול צריכה גבר שיראה לה שהיא כזאת. גברים, לעומת זאת, יכולים להפסיק להיות גברים בקלות. מספיק שגבר אחר `ייקח ת`אישה שלך` כדי שתפסיק להיות גבר. אתה לא תהיה גבר גרוע, אתה תהיה `לא גבר`.
אם זה הראש, אין סיבה מיוחדת שזה ייעצר רק ברמה האישית. הגבר הבודד לא תמיד יכול לשמור על האישה הפרטית תחת שליטה. אז מה עושים? מה שבני אדם עושים תמיד כדי להשיג מטרה משותפת, מתאגדים. עכשיו כל הגברים בשבט עובדים באופן קולקטיבי כדי להשאיר את כל הנשים בשבט תחת שליטה באופן קולקטיבי וכך התחרות הופכת להיות תחרות בין קולקטיבים של גברים במקום שתהיה בין גברים בודדים. וכך, כל גבר בשבט, ויהיה סמרטוט ככל שיהיה, יכול להתבשם מניפוח האגו הגברי שלו בקלות, כל מה שעליו לעשות זה להצטרף למלחמה נגד השבט השכן בנימוק של הגנה על הנשים של השבט, שכולן `שלו` בפוטנציאל.
ועל הבסיס המפגר הזה נבנות שוב ושוב, מזה עשרת אלפים שנה, דתות, תורות גזע, תפיסות מיסטיות מטורללות ואידיאולוגיות פוליטיות שנועדו כולן לכסות בקונסטרוקציות רעיוניות מדהימות בהיקפן על חוסר ביטחון עצמי של גברים. כמו החור באוזון שהמכשירים לא גילו משום שהיה גדול מדי, כך דורות של מלומדים מחפשים הסברים מהתחת בדבר הכוח שמסובב את העולם, כשכל מה שעליהם לעשות זה סיבוב של 180 מעלות.
לא במקרה מצא מחקר שנערך עבור האו`ם שתהליכי שלום נוטים להיכשל כשלא מעורבות בהן נשים. לא בגלל שנשים הן שוחרות שלום מטבען, אלו שטויות במיץ, אלא מפני שחברה מיזוגנית שלא מניחה לנשים רבות להגיע לעמדות הנהגה תתקשה מאוד לעשות שלום, זה פשוט לא הולך ביחד. גהאנדי אמר פעם שחברה נמדדת ביחס שלה לבעלי חיים. זה נחמד מאוד, אבל הסגפן המתיפייף והצדקני טעה, אם רוצים לדעת מה החברה שווה, צריך להסתכל על מעמד הנשים בה, ואותו דבר כדאי לעשות אם רוצים לראות לאן מועדות פניה.
O
N
|
