קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר ארבע מאות אלף נימוקים להאמין באימפריאליזם מאת: ראובן קמינר הגדה השמאלית 31 באוקטובר, 2010 http://hagada.org.il/2010/10/31/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%90/ תשאלו כל ליברל, והוא יסביר לכם שאין דבר כזה כמו אימפריאליזם. הוא יסביר לכם שייתכן שהיה דבר כזה בעבר, אך כיום הקטגוריה מיושנת ואנכרוניסטית. לליברלים נראה שהם יכולים לסיים כל ויכוח פוליטי על ידי הצבעה על ארה`ב כ`בית האמיצים וארץ החופש`. אלה המעמיקים בפוליטיקה העולמית יודעים שהנושא מורכב יותר. אינני יכול להאריך בדבר, אך יש צורך להציג שוב ושוב את העמדה הקובעת שיש אימפריאליזם, שהוא חי וקיים, וכי אין להבין את הדינמיקה העכשווית ללא הזדקקות לקטגוריה זו ולמשמעויותיה. בוויכוח ישן וקצת נדוש הזה נוספו לי 390,000 נימוקים חדשים, שהגיעו לנו דרך וויקיליקס. רדיקלים, ובתוכם מרקסיסטים, תמיד הסבירו שהזכויות הדמוקרטיות שהצטברו במערב אינן תוצאה של המשטר אלא של ניצול שאר העולם. הטיעון שלנו ברור: אנגליה יכלה לפתח משטר של זכויות אדם וחופש יחסי כתוצאה מצבירה של עושר ועוצמה שנלקחו מתת יבשת שלמה ששמה הודו; תהליך שנמשך במשך מאות שנים. וזו רק דוגמה אחת מתוך אלפים. במה עדיף בוש על סדאם חוסיין? יהיה קשה לליברלים, אך הם ייאלצו לשאול את עצמם במה בוש היה יותר טוב לעם העיראקי מסדאם חוסיין. בוש יצא לעיראק, תוך ניצול עליונות צבאית-טכנולוגית, כדי לחזק את השליטה על מקורות הנפט. ארה`ב נשארה `דמוקרטית` ונשמרו בה, לפי שעה, זכויות `נורמליות`. לפי הדימוי המקובל, בארה`ב הנך רשאי לעמוד בכיכר העיר ולהשמיץ את ההנהגה. אך הצד השני הוא – הזוועות שנחשפו בוויקיליקס. הגיהנום הזה הוא תוצאה של פעולת ארה`ב. נכון שרוב הזוועות בוצעו על ידי לוחמי הזרם השיעי בעיראק. האמריקאים, כידוע, לא אוהבים ללכלך את הידיים שלהם. הם בעיקר כתבו דוחות על האירועים האלימים. לתושייה של האמריקאים, שהעבירו את מתקני העינויים שלהם לכל מיני `חורים` בעולם, יש אפילו מילה מיוחדת – rendition. בעיראק ארגנו האמריקאים כחצי מליון RENDITIONS. כולנו ביחד נגד הטרור גם הליברלים שלנו מצטיינים בשנאת האיסלאם הרדיקלי. הם יכולים לפתור את כל הקשיים בניתוח הדברים המורכבים ובצורך של פרשנות הגיונית על ידי התקפות על הטרור – אל-קעידה – איראן ואחמדינג`ד – חיזבאללה – חמאס. הדברים הרי פשוטים: ארצות החופש נמצאות במאבק איתנים נגד השרץ הזה, ואנו הליברלים, אחרי הכול וככלות הכול, נגד … הטרור. מאחר שהחברים הליברלים שלנו אוהבים במיוחד לסלף את עמדתנו לגבי האיסלאם הרדיקלי, רצוי שנבהיר את הדברים מחדש. המרכיב העיקרי בתופעות הללו היא תגובה נגד שלטון זר שהגיע לארצותיהם למטרות שוד וכיבוש. בקביעה זו אין שום הצדקה של תכונה זו או אחרת של המשטרים האיסלאמיים. אנחנו פשוט קובעים שחשוב להבין את הגורמים ההיסטוריים שחוללו תהליכים שחזקו את האיסלאם הרדיקלי ובני בריתו, ולחזור ולהדגיש את התפקיד של … האימפריאליזם (הנה המילה המסוכנת הזו עוד פעם) כגורם בהתהוותם. הטיעון החשוב השני של השמאל הוא שלא מדובר במסה אחת שחורה וריאקציונית, ולא מדובר בגוף מונוליתי בעל עמדה אחידה לגבי כל הסוגיות. יש בפוליטיקה האיסלאמית, כמו בכל פוליטיקה, ימין, שמאל ומרכז. יש ריאליסטים והרפתקנים, קנאים ובעלי שכל ישר. מאוד חשוב אופן ההתייחסות לתופעה הזאת. מי שמחפש תירוצים למלחמה וכיבוש מחדש של הארצות האלו, יוכל למצוא אותם. האם אפשר להאשים אותנו בפייסנות כלפי העולם האיסלאמי בשעה שאנחנו אומרים שמדיניות נבונה ושקולה תעודד תהליכים של הידברות ופשרה? האם אפשר לפתור את הבעיה על ידי איומים והפעלת נשק כפי שעשו ג`ורג` בוש וחבר מרעיו בעיראק? יש ללמוד את הלקח של עיראק שוב ושוב בשעה שהמנהיגים `הדמוקרטים` מתכננים מהדורה נוספת, מסוכנת יותר באיראן. עב קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו