קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - אקטיביזם עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר תושבי בית סוריכּ עומדים באומץ כנגד משטר ההיתרים שהוחל עליהם בשנתיים האחרונות. נדרשת נחישות רבה ותעוזה לא מבוטלת להגיד לא ולשלם את המחיר. מדוע? יש הסבר טוב מומלץ לקריאה כאן: http://actionaday.co.il/2010/11/08/%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%E2%80%93-%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/ פוסט חדש בשם משטר ההיתרים – מה בעצם הבעיה? איך עונים לזה? פורסם בבלוג פעולה אחת ביום. מועד פרסום הפוסט: 8 בנובמבר 2010, 19:40. תושבי בית סוריכּ עומדים באומץ כנגד משטר ההיתרים שהוחל עליהם בשנתיים האחרונות. נדרשת נחישות רבה ותעוזה לא מבוטלת להגיד לא ולשלם את המחיר. מדוע? יש הסבר טוב מאד לנחישות שלהם, ולהצטרפות שלנו אליהם. תושבי בית סוריכּ מסרבים למשטר ההיתרים כי הוא לא הגיוני ולא חוקי. אף אדם לא צריך לבקש אישור כדי להגיע לרכושו ואדמתו. חסין מבטא את זה בצורה הכי מוחשית: אז למה לא לבקש ההיתרים? במשך שלושה שבועות אנחנו חוזרים ומפמפמים לכם מדוע משטר ההיתרים הוא בעייתי, מפלה ופוגע בזכויות אדם. אבל מה בעצם הבעיה? למה אנשי בית-סוריכּ לא יכולים פשוט לבקש היתר מעבר לאדמות ולפתור את הסיפור? רע`ן מעברים אמר בעצמו, שכל מה שצריך זה לבקש ושתהיה זיקה מוכחת לקרקע. זהו, שלא. משטר ההיתרים מיסודו הוא הפרה של המשפט ההומניטארי הבין-לאומי. הוא לא חוקי. משטר ההיתרים מפר זכויות אדם, פוגע באופן לא מידתי ומבחין באוכלוסייה אזרחית ומבדיל בין אוכלוסיות על רקע אתני. בעתירה המתוקנת לבג`ץ משנת 2006 כנגד משטר ההיתרים שהגיש המוקד להגנת הפרט, הסבירו את זה יותר טוב מאיתנו: `משטר ההיתרים הוא למעשה המימד השני והמשלים לפרויקט גדר ההפרדה. בעוד שהגדר והחומות הכלולות בה, משמשים כמחסום פיזי המונע מאזרחים מוגנים להגיע לאדמותיהם, קרוביהם וידידיהם, משטר ההיתרים מקים מחסום משפטי ומטיל ענישה על המפרים את הוראותיו. העותרת תטען כי משטר זה מהווה השחתה של המשפט באשר הוא יוצר הלכה למעשה תושבים משני סוגים במרחב זה: ישראלים ותיירים, ואשר עליהם לא חלה ההכרזה והם חופשיים לנוע במרחב, ממנו ולתוכו; ואחרים (למעשה: פלסטינים) אשר עליהם חלה ההכרזה והם חייבים בהיתרים מסוגים שונים כדי להיכנס למרחב, לעבוד בו, ללון בו ולצאת ממנו…`. שנית, זה לא עובד. פעמים רבות יש סירוב גורף להיתרים, או שלילה של היתרים לחצי כפר – באופן שרירותי. ורק איום פנייה לבג`ץ לפתע משחרר את ההיתרים. ההיתרים מחייבים כל חקלאי לבקש אחת לכמה חודשים מחדש את ההיתר כדי להיכנס לאדמתו-שלו, רק כי היא מעבר לגדר. בשיטה זו, החקלאי מגיש מסמכים רבים ורק אם הוא מוכיח בעלות על הקרקע – הוא זכאי להיכנס לאדמות, ורק בתקופות קצובות (למשל בחודש של המסיק). אם סבא איבד את מסמכי הקושאן התורכי – אין היתר. אם אתה רוצה שהבן-דוד שלך יעבד את האדמות במקומך – אי אפשר. רק `זיקה מוכחת לקרקע`. וכשתגיש את ההיתר – לא תדע מה התשובה, לעיתים שבוע! ות ואף חודשים. אין הליך מסודר, ואין לדעת מי זכאי ומי לא. שמעו סיפור: ואדי עראשה רק לפני חודשיים תושבי הכפר ואדי עראשה, הקרוב להתנחלות אלפי מנשה הגישו בקשה ל 98 היתרים. כל 98 ההיתרים סורבו. ארגון `יש דין` פנה לצבא בדרישה לאשר את ההיתרים – והם סורבו. עו`ד מיכאל ספרד עתר לבג`ץ בשם `יש דין` והכפר – ולפתע, תוך יומיים, כל 98 ההיתרים ניתנו לכפר עוד לפני שבג`ץ החל לדון בתיק… הכפר ואדי עראשה כבר למוד ניסיון – עד לפני שנה הם היו בתוך מרחב התפר, כמו עוד כמה כפרים. אך בעקבות בג`ץ הוזזה הגדר, והיום רק האדמות החקלאיות שלהם בתוך מרחב התפר. כפרים כמו ואדי עראשה, שגם התושבים עצמם בתוך מרחב התפר – כל החיים שלהם (ולא רק הגישה לאדמות) תלויים בהיתרים: אישור לנוע אל ערים פלסטינים, נגישות לחינוך, לרפואה. הכוונה היא שאם הדוד מתחתן אי אפשר להגיע לחגיגה, אם הילדה חולה לרופא אין היתר מעבר, אם האחות רוצה להיות מורה היא לא יכולה להגיע ללימודים. אבל אנחנו – יכולים להגיע חופשי אל הכפר, אל האדמות החקלאיות שלהם. והכל בתוך השטחים. וגם יהודים זכאי חוק השבות. וגם תיירים מחו`ל. או כפי שנוסח בתיקון העתירה בשפה קצת יותר משפטית: `המדובר בפגיעה בזכויות ליברליות קלאסיות כגון חופש התנועה והזכות לקניין; בזכויות, כלכליות כגון הזכות לפרנסה, הזכות לחינוך ולבריאות; בזכויות קבוצתיות כגון הזכות לתרבות וחיי חברה וקהילה; והכל במשולב לפגיעה חריפה וחמורה בזכות לשוויון וממנה ובשלה בזכות לכבוד..`. ב`פעולה אחת ביום` אנחנו מצטרפים לקהילה אמיצה שנאבקת על כבוד-האדם. שלהם, וגם שלנו. N קישורים למאמרים האחרונים בנושא הפסקת אש עם איראן. בעזה ההרג נמשך כל יום וכל לילה. הפגנת אחד במאי - למען העובדים ונגד המלחמה / ועידת השלום העממית / הגיע הזמן לסירוב המוני - לא הולכים למלחמה מסרבים.ות למלחמה |הפגנה היום חמישי 24.4 | 19:30 | כיכר הבימה ת"א