קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - נושאים קשורים עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר בגלל הלחץ האירופי: מולטילוק נסוגה מהשטחים מאת רונית מורגנשטרן NRG 20/12/2010 http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/191/062.html הלחץ האירופי על חברות שפועלות מעבר לקו הירוק מגיע לשטח: יצרנית הצילינדרים והמנעולים מולטילוק מעבירה את המפעל הגדול שלה מאזור התעשייה ברקן הסמוך לאריאל אל אתר הפעילות שלה ביבנה. לפני כשנתיים הודיעה חברת אסא אבלוי, ענקית המנעולים השוודית ובעליה של מולטילוק, על החלטתה לסגור את המפעל בברקן ולהעבירו לתחומי הקו הירוק. ההודעה הפומבית של החברה באה לאחר שארגוני זכויות אדם והכנסייה השוודית, שנציגיהם ביקרו בברקן, פירסמו דוח חריף המזהיר את מנהלי החברה כי אסא אבלוי ומנהליה עלולים לעמוד לדין באופן אישי על הפרת החוק הבינלאומי שאוסר הקמת התנחלויות בשטח כבוש. לאחר מספר ימים הודיעה אסא אבלוי כי הורתה למולטילוק לסגור את המפעל. למולטילוק נדרשו אמנם שנתיים לבצע זאת - אשר במהלכם בחנה כמה אתרים אפשריים אחרים שהאחרון שבהם היה מודיעין - אך לבסוף החליטה כאמור על יבנה. מולטילוק כבר פועלת ביבנה מבניין אותו היא שוכרת ממשפחת בחרי, בעלי רב-בריח לשעבר. המבנה הקיים יורחב ב-3,500 מ`ר וגודלו בסך הכל יגיע ל-14 אלף מ`ר. המעבר אליו יעלה לחברה כ-25 מיליון שקל. לדברי שמעון שקל, מנכ`ל מולטילוק ובכיר בקבוצת אסא אבלוי, הקמת המבנה הנוסף ביבנה והכשרת הקומה התחתונה בבניין הקיים התחילו כבר. לדברי שקל, המעבר יארך כשנה ויהיה הדרגתי כדי לא לפגוע בשיווק ללקוחות בחו`ל ובארץ. מולטילוק פעלה בברקן 25 שנה והיא מעסיקה שם כ-90 עובדים. כ-40 מהם יעברו ליבנה והשאר ככל הנראה יפוטרו. החברה אינה מעסיקה פלסטינים במפעל בברקן, לעומת רוב המפעלים באזור התעשייה שרוב עובדיהם הם פלסטינים. שקל מסר עוד כי תוך כמה חודשים ייבחר מנכ`ל חדש לחברה, זאת לאחר עזיבתו של המנכ`ל האחרון, עדי ליבנה. שקל הוזעק מפעילותו באירופה במסגרת הקבוצה-האם כדי לחזור ולשמש מנכ`ל בעת העברת המפעל. מולטילוק צמחה בשנה האחרונה ב-5% לכ-380 מיליון שקל למרות החולשה שניכרת עדיין בשווקים בחו`ל, שם מתמקדת רוב פעילותה. יש לה 11 חברות-בנות ברחבי העולם, והיא תקים עוד שתיים השנה. לא היחידה אזור התעשייה ברקן מכיל בתוכו כ-120 מפעלים ישראליים בגדלים שונים, ומולטילוק היא בהחלט לא החברה היחידה שנתקלה בבעיה פוליטית בשל מיקום מפעליה. גם חברת יוניליוור העולמית נמצאת בבעיה דומה לזו של אסא אבלוי, משום שמפעל בייגל בייגל שבבעלותה ממוקם באזור התעשייה ברקן. יוניליוור ניסתה למכור את חלקה במפעל (51%) במשך כשנתיים ללא הצלחה. ניסיונות המכירה באו גם הם משיקולים פוליטיים, עקב ביקורת ואיומי החרמה על יוניליוור. לפני חודשיים הודיעה יוניליוור כי היא רוכשת את החלק של משפחת בייגל (49%) בחברה כדי להעביר את המפעל לתחומי הקו הירוק. גם חברת יינות ברקן עזבה בתחילת שנות ה-2000 מסיבות דומות את אזור התעשייה ברקן. היא רצתה להרחיב את היצוא שלה ולכן העבירה את פעילותה לקיבוץ חולדה שמעבר קו הירוק. גם סודה קלאב הודיעה בעבר שתפסיק לשלוח לסקנדינביה סחורה שיוצרה באזור התעשייה מישור אדומים; בנק הולנדי משך את השקעותיו מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים בעקבות לחץ שהופעל עליו באיחוד האירופי; ושר החוץ ההולנדי דרש מחברת ריוול להפסיק להשתתף בבניית גדר ההפרדה. נוסף לכך, בסקוטלנד מנהלים קמפיין נגד מי עדן, ששואבת את המים שלה ממעיינות ברמת הגולן. במשרד התמ`ת טוענים שהחרמות בחו`ל הן נקודתיות, ולפיכך אין היערכות מיוחדת בנושא זה. ההיערכות היחידה שמתבצעת היא לקראת תחילת 2011, אם יתממש החרם הפלסטיני ולא יבואו עובדים פלסטינים למפעלים. ההיערכות היא בעיקר בהכשרת ישראלים וסבסוד העסקתם במפעלים שמעבר לקו הירוק. עב קישורים למאמרים האחרונים בנושא ביאטה, אני והסרטן מאדם קלר - מסר אישי על אבל קשה וכואב ועל התגברות בית המשפט בירושלים ביטל את מעצרו של מוחמד כנאענה, ממנהיגי תנועת אבנאא אלבלד